מאכלי חלב בשבועות

מנהג אופייני לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב ודבש זאת למרות ההנהגה הרווחת כי לכבוד חגים יש לאכול דגים, עוף ובשר. מקור המנהג הוא ככל הנראה ביהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים.

מקור המנהג בספרות תורנית

המקור הידוע הראשון שמזכיר מנהג מאכלי חלב בשבועות הוא רבינו אביגדור צרפתי, מבעלי התוספות אשר חי בצרפת במאה ה-13. "העולם מקשים למה אוכלים פלאדן (Fladen, מאפה גבינה) בשבועות. ונראה רמז מן התורה: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם, ראשי תיבות חלב בשבועות". (בתוך פירושים ופסקים לרבינו אביגדור צרפתי על התורה, מהדורת א"פ הרשקוביץ, ירושלים תשנ"ו, עמ' תעח). במקורות ספרדיים קדומים אין זכר לאכילת מאכלי חלב.

המקור האשכנזי הקדום למנהג מאכלי חלב בשבועות מופיע בחיבור אנונימי, ככל הנראה מהמאה ה-14, שמביא ממנהגי המהר"ם מרוטנבורג: "נהגו לאכול בו כל מיני מאכלים מתוקים כגון דבש וחלב משום שהתורה נמשלה לחלב: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים פרק ד פסוק יא), ונדרש על מתן תורה".

Ruth in Boaz's Field by Julius Schnorr von Carolsfeld, oil on canvas, 1828; National Gallery, London Public domain

הסיבה למנהג מאכלי חלב בשבועות

סיבה אחת למנהג היא מפני שלאחר שבני ישראל קיבלו את התורה לראשונה, הם נחשפו להלכות שחיטה ודיני אכילת בשר שדרשו הכנות מרובות. מכיוון שהם לא היו ערוכים לכך, הם אכלו מאכלי חלב שלא דורשים את כל ההכנות האלה שהיו מצווים עליהן לראשונה ולכן נשתמרה המסורת לאכול בחג זה מוצרי חלב.

הגמטרייה של חלב

הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה (משה שהה 40 יום נוספים על הר סיני בתפילה למחילה על חטא העגל, ואז בפעם השלישית 40 יום עד ששב עם הלוחות השניים).

ארוחה אחת חלבית וארוחה שניה בשרית

התורה אומרת: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלקֶיךָ; לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות (התורה קוראת לשבועות "חג הביכורים"), חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו.

מנהג עתיק לקשט את בתי הכנסת בצמחייה לכבוד שבועות. מוריץ דניאל אופנהיים, 1880.
נחלת הכלל

זכר להר סיני

הר סיני נקרא גם "הר גַבְנוּנִים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני.

זכר להנקת משה

משה נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון.

שימו לב ל'צחוק הגורל': גזֵרתו הרצחנית של פרעה נגד התינוקות העבריים נועדה במיוחד כדי למנוע הקמת דור חדש של הנהגה לישראל. ומה קורה בסוף? משה, המנהיג העברי הבא ומושיעם הגדול של ישראל, גדל, מתחנך ולומד – ממש מתחת לאף של פרעה, בביתו של פרעה, על חשבון פרעה! ואמו יוכבד עוד מקבלת משכורת…

אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה הזאת בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות.

Amos Gil via the PikiWiki – Israel free image collection project
טקס ביכורים בגן שמואל, 2009.

זכר לארץ חלב ודבש

הרב מימון בספרו למען ציון לא אחשה, מביא טעם מקורי במיוחד: חג השבועות הוא גם חג הביכורים החג שנועד לשמוח ולהודות לה' על הארץ הטובה שנתן לנו, כנאמר "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". לכן נהגו לאכול מאכלי חלב להודות לה' על ארץ זבת חלב ודבש.

מיתוג חג השבועות

הסרטון החמוד הזה מציג מיתוג חג שבועות (0:00 -0:49) על ידי יצרני החלב בארץ. המשכו מציג את לקטוזיס.

מי אוכל מה…….

במקורות ספרדיים קדומים אין זכר לאכילת מאכלי חלב, אך המנהג נפוץ הכל ארצות יהודי ספרד.

יהודי אשכנז אוכלים: cheesecake, cheese blintzes, cheese kreplach

יהודי סוריה אוכלים: cheese sambusak, kelsonnes (cheese ravioli), atayef (a cheese-filled pancake)

יהודי עיראק אוכלים: kahee – a dough that is buttered and sugared

יהודי טוניס ומרוקו אוכלים: seven-layer cake called siete cielos – seven heavens. יהודי תימן לא נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות. מצגת של חלב ביצירות אמנות