מי שלא השתתף בסיור ״לילות רמדאן״ הפסיד חוויה לא רגילה!! שכנינו, תושבי הישובים הבדואים בגליל, הכינו סיורים מרתקים להכרת המגזר הבדואי, תרבותה, מרושתה, והפולקלור שלו. משפחת הושבילים בחרה לסייר אצל שכנינו בביר אל מכסור. כאן גרים בדואים צפוניים – אין אוהל אחד כמו בנגב. אני מגיעים לביר אל מכסור לעתים קרובות לפגישה עם בעלי מקצוע ואפילו לקניות. כמו רוב הישובים הבדואים בארץ, בני הישוב מתגייסים לצה״ל באחוזים גבוהים ובנות רבות מתנדבות לשירות לאומי. השאיפה של הדור הצעיר אחרי הצבא היא להשלים לימודים אקדמאיים. רבים פונים למקצועות הרפואה – ואף זוכים למלגות של המתנ״ס. הסבא של מורה הדרך המקומי מתפקד כ״שייח״ הישוב ועורך כטקסי ״סולחה״ כדי למנוע אלימות.
מקום המפגש
מקום המפגש נקבע בעתונות, ואושר בטלפון להגיע ליד ה״באר השבור״. להפתעתי הבאר ממוקם באמצע מעגל תנועה מודרני בתחילת כביש חדיש-חדש, שנפתח רק לפני מספר ימים, העוקף את מרכז הישוב. העובדה שהשבט התישב כאן בסוף התקופה העות׳מאנית אפשר היה להקים ישוב יותר מודרני עם כבישים ישרים ורחבים. ליד הבאר נערכו חפירות הצלה המה שבתושבים מכנים ה״חירבה״.
ממצאי החפירות טרם פורסמו. בינתיים ידוע שנחשפו:
- סכיני צור וחרסים מן התקופה הנאוֹליתית מ- 10,000 – 6,500 לפני הספירה
- חרסים מתקופת הברזל 1200 – 1000 לפני הספירה ואולי 1000 – 900 לפני הספירה.
- מערת קבורה עם חרסים בתקופה הרומית המאוחרת מן המאה השלישית-רביעית להספירה
- בשנת 1881 PEF דיווח על ארימות של אבנים.
טרקטורים של חקלאים מקומיים חונים ליד הבאר לשאוב מים לצאן שלהם. כאן, בביר אל מכסור, סוס הולך על המדרכה.
מפגש עם מורי הדרך
בכיכר חיכו לנו מורי דרך מוסמכים ותיקים. היה נהדר להיפגש איתם. כדאי לכם לעיין באתר של חסן עאמר: http://www.tiulimveteimot.com/. חסן אוהב טעימות וגם כותב שירה = ועוד בעברית.
פנורמה של ביר אל מכסור
American Stables – Bir al Maksur
מארגני לילות רמדאן בחרו לקיום הדרכה בבית הספר לרכיבת סוסים American Stables על גבעה מעל לכיכר של הבאר.
מסלול שחיה לסוסים בביר אל מכסור
האם ראיתם פעם סוס שיחה במים? גם אני לא. בעל בית הספר לרכיבה טוען ששחיה דורשת מן הסוס הרבה יותר מאמץ. תמורת זה הסוס מקבל מיד מזון ושתיה וכן שריקה וייבוש.
הדרכה
בחדר ביפה הזה כל שלשת מורי הדרך תיארו לאורחים אודות מנהגים של האסלם ובמיוחד של הבדואים.
מנגינת מכתש הקפה
לא הולכים לבקר שכן או שכנה בלי להקשיב את מנגינת המכתש. המנגינה מזמינה או דוחה את המפגש. תרבות הקפה השתרשה גם לתרבות הבדואית הענפה, והפך להיות חלק ממנהג הכנסת האורחים המפורסם של המגזר. שתיית קפה במגזר הבדואי הפך גם הוא לטקס מיוחד המורכב מלגימות קצרות שנועדו לאפשר לצורכי הקפה ליהנות מהארומה העשירה שלו.
- מקובל לשתות קפה מכוס הראשון ״אל כייף״ – להנאה
- הכוס השניה לאורח בלבד ״אל דייף״ – אורח
- אל תבקש כוס שלישית כי זה סימן של ״אל סייף״ – סימן לתוקפנות
ארוחת אפטאר משותפת
לאחר קריאת המואזין כבר מותר לאכל ולשתות. מטעמי כשרות נבצר ממני להשתתף ב״אפטאר״ שהיא הארוחה שמסיימת את הצום.
חגיגות לילות רמדאן בביר אל מכסור
בערב לאחר ״אפטאר״ נערכה חגיגה ליד בנין המתנ״ס. [קרדיט לסרטון: החוויה הבדואית בגליל]
ששת הכפרים בגליל שהשתתפו בחגיגה: כעביה-חג׳אג׳רה-טבאש, משגב, בוסמת טבעון, עראמשה, ביר אל מכסור,שיבלי אם אל גנם, בועינה-מג׳ידת, בית זרזיר, ואלבטוף. הפרויקט נתמך על ידי הרשות לפיתוח הגילי, המשרד לשוויון חברתי, משרד התיירות והחוויה הבדואית בגליל.
