כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית. הכתובת פורסמה בשנת 1997 והיא מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
צילום: Oren Rozen
תל מקנה
עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה (3800 לפנה"ס – 1200 לפנה"ס). בתקופת הברזל 1 (בין 1200 לבין 1000 לפני הספירה ) עם פלישתם של גויי הים למישור החוף (במאה ה-13 לפנה"ס), הפכה לעיר פלשתית חשובה. בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס כבשו האשורים את עקרון והשתלטו עליה. באותה תקופה נודעה העיר כיצרנית שמן זית בהיקף גדול. בשנת 603 לפנה"ס הוחרבה העיר כליל על ידי האימפריה הבבלית בראשות נבוכדנצר. מעט לאחר מכן התקיים במקום יישוב קטן בעיר התחתונה, ולאחר זמן קצר ננטש אף הוא, ומאז לא יושבה העיר יותר. האתר מזוהה כיום עם התל הארכאולוגי תֵּל מִקְנֶה, הסמוך לקיבוץ רבדים.
צילום: Hanay
צילום: משתמש:Avi1111
צילום: Ori~
Public Domain
צילום: ד"ר אבישי טייכר
Public Domain
Public Domain
תיאור הכתובת והרקע להקמתה
כתובת הקדשה זו, שנכתבה כ-500 שנה אחרי התיישבות הפלשתים בארץ, נמצאה במקדש בעקרון. היא מספרת שאכיש בן פדי, מושל העיר, הקדיש את הבניין לפטרוניתו, האלה פתגיה. השמות אכיש ופתגיה הם יווניים במקורם והרי זו עדות למסורת האגאית ששימרו הפלשתים במשך מאות שנים. היא חרוטה בחמש שורות על לוח אבן גיר שמידותיו 38X61 ס"מ ומשקלו 105 ק"ג. הכתובת כתובה בווריאנט פלשתי של הכתב הפיניקי שהיה בשימוש בתקופת הברזל, תקופה החופפת לימי בית ראשון, והיא מתוארכת למאות השמינית והשביעית לפנה"ס.
מבין חמשת שמות המלכים הנזכרים בכתובת ארבעה הם שמות שמיים מוכרים: פאדי, יסיד, עדה ויאיר. שם אחד הוא שם בעל אופי יווני: אכיש, שם המופיע גם במקרא כשמו של אכיש מלך גת הפלישתית. ובכך חיזוק לדעה הרווחת שמוצא הפלשתים בכרתים או באזור הים האיגאי.
אכיש
"אכיש" – שם מלך פלישתי מופיע בעוד שני מקורות שונים ובלתי תלויים.המקרא : שמואל א, כא "יא. וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם-הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל–אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת "."אכיש" במקרא הוא שמו של המלך הפלישתי של העיר גת (שהיתה העיר הפלישתית הגדולה), יש לציין כי לבד מאכיש, לא מוזכר שמו של מלך פלישתי אחר במקרא.השם אכיש עם התואר "מלך עקרון" מופיע גם במנסרת נינווה הראשונה כתובת של אסרחדון (בנו הצעיר של סנחריב, מלך אשור שמלך אחריו), בה מתיחס מלך אשור, למלכים ולערים שנכנעו לו בכנען.
"גייסתי את מלכי ארץ חת ועבר הנהר: בעל מלך צור, מנשה מלך יהודה, קוסגבר מלך אדום, מצר מלך מואב, צלבעל מלך עזה. מתנת מלך אשקלון, אכאש מלך עקרון, מלכאשפ מלך גבל…"
השם אכיש נגזר כנראה מתוך המילה "אכאים", ביוונית הנל הוא שם הכללי שניתן ליוונים הקדומים באיליאדה ובאודיסיאה (של הומרוס (,כמו כן מסמכים חִתיים קדומים מזכירים אומה במערב בשם אָחִיַוָה (אכיאה). אחד המסמכים שנמצאו, הוא מכתב שנשלח על ידי מלך חתי מתקופת הזוהר של האימפריה החתית (המאה היד לפנה"ס), המכתב מוען אל מלך אָחִיַוָה (אכיאה), בהתייחסו אליו כאל מלך שווה למלך החיתי.
נראה כי פירוש השם "אכיש" הינו "האכאי",שהוא תואר כבוד למלך, המגדיר אותו כצאצא לשבטים המיקנים הקדומים שנקראו "האכאים".
פאדי
"פדי" – השם פדי איננו מוזכר בתנ"ך, אך הוא מופיע באוגרית כשם פרטי, הוא מופיע גם כמלך עקרון בכתובת אשורית (מנסרת סנחריב), ממנה אנו למדים כי מלך בשם זה הודח משלטון העיר עקרון על ידי מרידה, הוא נתפס על ידי אנשי עירו והוסגר לחיזקיהו מלך יהודה :"אנשי עקרון, נתנו כבלי ברזל על מלכם פדי, בעל ברית נאמן לאשור, ומסרוהו באיבה בידי חזקיהו היהודאי……. ואשר לחזקיהו היהודי ,על 46 עריו הבצורות, אותו כלאתי בירושלים, עיר מלכותו כציפור בכלוב ,את עריו, אשר בזזתי, קרעתי מארצו, ונתתי אותן למיתינת מלך אשדוד, לפאדי מלך עקרון,לצלבעל מלך עזה וכך הקטנתי את ארצו.". פאדי הוא מלך המוכר לנו ממנסרת סנחריב: "ופקידי, אצילי ואנשי עקרון, אשר הדיחו (עמודה שנייה, שורות 73-78).
יסד
"יסד" – השם מופיע באוגרית כשם פרטי
יער
"יער" – שמות דומים מופיעים במקרא ובכתבי אוגרית
מקרא: שמואל ב כא "יט. וַתְּהִי-עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם-פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים". שם דומה מופיע באוגרית.
פתגיה
הכתובת היא עדות חדשה לאלה פלשתית לא ידועה המופיעה בכתובת בשם: "פתגיה". "פתגיה" – השם אינו שמי, יתכן פלשתי או הודו אירופי, כנראה של אלוהות כל שהיא, סביר שהיתה האלוהות הראשית של עקרון. בתל מקנה נתגלו גם כדים ועליהם כתובות "קדש" ו "לאשרת". יתכן כי "פתגיה" היא המקבילה הפלישתית לאשרה הכנענית.
אדתה
"אדתה" – גבירתו, אדת היא צורת הנקבה של אדון בפיניקית "אדנת = אדת", התואר אדתא נמצא על חותם פרטי: "לאדתא אשת פשחר" מיהודה.השורש א.ד.ת כשם תואר מכובד לאישה/אלילה ידוע מכתבי העיר אוגרית על חוף הלבנון.
רגם
רגם – בשפה הכנענית/האוגריתית רגם = אמר/דיבר/הכריז, השורש ר.ג.מ, בעברית ארכאית ובארמית הינו הבסיס למילה תרגם = דיבור /אמירה. ראה עזרא ד "ז. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. "
טעם
טעם – בארמית הוראה /פקודה/ צו מלכותי, ראה עזרא ד "כא. כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא עַד-מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם ".פירוש עברי – "כָּעֵת, שִׂימוּ פקודה לְבַטֵּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְקִרְיָה זוֹ לֹא תִּבָּנֶה, עַד מִמֶּנִּי צַו יוּשָׂם."דוגמה נוספת היא מספר דניאל ד " ג. וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קָדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּי-פְשַׁר חֶלְמָא יְהוֹדְעֻנַּנִי "פירוש עברי – " וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, לְהַכְנִיס לְפָנַי אֶת כָּל חַכְמֵי בָבֶל, שֶׁפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם יוֹדִיעוּנִי. "
בעל זבוב
אלים נוספים של עקרון ידועים לנו מן המקרא. כאשר חלה אחזיה מלך ישראל, הוא שלח לדרוש ב"בעל זבוב אלהי עקרון" ועל כך נענש בידי אליהו.
וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה, בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן–וַיָּחַל; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם-אֶחְיֶה, מֵחֳלִי זֶה. (ספר מלכים ב' פרק א')
נחלת הכלל
עדויות נוספות לפולחן במקדש נמצאו באזור המחסנים של המנחות. בחפירות נמצאו ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעות חותם עם הכתובת: "לבעל ולפאדי", ככל הנראה קשורות הכתובות למס ולמנחות שהועלו למקדש, בדומה למס מחצית השקל והמעשרות של בית המקדש בירושלים.
הכתובת שופכת אור על הימים האחרונים של עקרון הפלשתית בתקופה הקודמת לכיבוש הבבלי. לפי הכרוניקות האשוריות, העיר נכבשה לראשונה בידי סרגון השני בשנת 712 לפנה"ס.
בשנת 705 נפלה עקרון בידי חזקיה מלך יהודה כחלק ממסעו נגד פלשת, כפי המתואר בספר מלכים ב': " …וַיִּמְרֹד [חזקיה] בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ: הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר" (פרק י"ח, פס' 7-8).
בשנת 701 שוחררה בידי סנחריב כחלק ממסע הענישה שלו נגד יהודה. דווקא בימים קשים אלו בתולדותיה הוקדש מקדש חדש לאלוהי העיר.
צילום:Hanay
מוזיאון עקרון הפלישתית
המוזיאון נסגר זמנית עד שיעבור למשכנו החדש.
ניתן לקיים סיורים ברחוב הפלישתי בלבד בהזמנה מראש לפלאפון – 050-6340941 [נעמה].
מוזיאון עקרון הוא מוזיאון של אתר. מוצגים בו ממצאים מהחפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו בתל – מקנה בשנים 1996 – 1981.
את התל "מצא" נתן אידלין בשנת 1948, כאשר בא עם קבוצת הראשונים להקים את קיבוץ רבדים בשנית, לאחר נפילת גוש עציון במלחמת העצמאות. סקרנותו של נתן הביאה אותו לסקור את התל, ללמוד מה שניתן היה מהממצאים שנמצאו על פני השטח ולהציע לזהות את תל-מקנה עם עקרון המקראית.
במוזיאון ממצאים מהחפירות על פי סדר כרונולוגי: תקופת הברונזה – כלי בית וכלי אחסון מחרס, כלי מלחמה, צלמית פולחן כנענית וחרפושיות מצריות.
תקופת הברזל I – כלי חרס מעוטרים וחפצים שונים מהעיר הפלשתית.
תקופת הברזל II – מכלול כלים של בית בד, כלי חרס אשוריים, תכשיטים וכתובת מלכותית שנמצאה ממש לפני תום החפירה ומעידה שאכן תל-מקנה הוא העיר עקרון המקראית.כמו כן מלווים המוצגים בדגמים של איזורי החפירה, בתמונות ובמפות המסייעים בהבנת התהליכים ההיסטוריים, ופינה מיוחדת המוקדשת לחיי היומיום בעיר קדומה – גדרות, עיבוד ברזל, אריגה, עיבוד מזון ואחסונו.
מחוץ למוזיאון הוקם "רחוב פלישתי" משוחזר בו מוצגים מתקני ייצור שהיו בעיר הקדומה – בית בד, נול אריגה, בית יוצר וכן שחזור של פינה במקדש שנחשף בתל, שחזור של אתר קבורה ועוד.
