כרמל

 מסלול:

ביקור קצר במוזיאון הכט, שוויצריה הקטנה, הליכה רגלית  וחי בר כרמל, חוות משמר הכרמל, חורשת הארבעים ודרך הדורות, רכס אצבע, המוחרקה, דלית אל-כרמל: השוק, בית אוליפנט-יד לבנים.

 מוזיאון הכט

מוזיאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה, נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד"ר ראובן הכט, מייסד ממגורות דגון בחיפה וממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה הקמת קדרתה ע"ש ראובן הכט לציונות והיסטוריה, ואת הקמת מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, הייתה הקמתו של המוזיאון. ד"ר הכט, שגילה כבר בימי נעוריו עניין בארכאולוגיה של ארץ ישראל, שקד לאסוף במשך כשישים שנה פריטים ארכאולוגים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ-ישראל בתקופות הקדומות. במיוחד גילה עניין בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, הווה אומר למן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט שהצטיין בפעילותו הציונית, האמין שהארכאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לארץ-ישראל.

סיור לקבוצות בתיאום מראש בשפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, סיור עצמי עם מדריך כף יד חכם, המוזיאון נגיש לאנשים עם מוגבלות פיזית

 שעות פתיחה: ימים א, ב, ד, ה 10:00-16:00

יום ג' 10:00-19:00

יום ו' 10:00-13:00

שבת 10:00-14:00

בעלה ד"ר הכט לפלשתינה משוויץ, וב- 1939 יצא בשליחות האצ"ל לאירופה. הוא פתח משרד 'עליה ב' בציריך ובפריז, ייצג את 'הארגון' בארצות רבות, והיה פעיל הארגון הרוויזיוניסטי העולמי 'הצוה"ר' ובארגון הציוני החדש 'הצ"ח'. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש ד"ר הכט כנציג ארגוני הצלה יהודים שונים בשוויץ, ולאחר המלחמה היה מעורב בפעולות הצלה במערב אירופה. ד"ר הכט שב לישראל מיד לאחר קום המדינה, והציע לממשלה הזמנית להקים רשת ממגורות בנמלי ישראל. את הזכיון להקמת 'דגון  בתי-ממגורות לישראל בע"מ בנמל חיפה קיבל ב- 1950. ב- 1981 הקים גם את 'ממגורות אשדוד'. ד"ר הכט שימש כיועצם האישי של ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר, התלווה אליהם בשליחויות ולמסעות ממלכתיים, ותרם רבות להסברת העמדה הישראלית, בעיקר במדינות מערב אירופה.  הוא היה מיוזמי וממקימי אוניברסיטת חיפה, ונמנה עם חבר הנאמנים והועד הפועל שלה מ- 1971 ועד יום מותו ב- 1993.  ב- 1978 הגה את רעיון "דרך הדורות", הגן הארכאולוגי בפארק הכרמל. ב- 1984 יזם והקים באוניברסיטת חיפה את מוזיאון ראובן ועידית הכט.

 שוויצריה הקטנה

שוויצריה הקטנה היא פנינת טבע בלב הכרמל, בה אפשר להנות מטיול כייפי שמספק מפלט מחום הקיץ. תצפיות לעבר נוף הרים מיוער ונפלא, הליכה בתוך חורש ים תיכוני עשיר, בין מצוקים סלעיים וצנירים אדירים, בערוצים קרירים ואפילו קטע אתגרי קצרצר ומהנה בערוץ הגיא הנעלם.

אזור: כרמל

סוג מסלול: לא מעגלי.

נקודת התחלה: 200 מטר מערבית לצומת דמון .

סיום: חניון "שוויצריה הקטנה"-מבוא נחל כלח.

משך מסלול: כ-3 שעות.

מפות: סימון שבילים מס 4 – הכרמל ורמות מנשה.

עונות: כל השנה.

אורך:כ- 3 ק"מ.

רמת קושי:קל +.מתאים למשפחות אך לא לעגלות ילדים.

הר הכרמל באזור סיכון לרעידת אדמה.

 חי בר כרמל

הנשר, היחמור והאיל שבים להר הכרמל

כיצד להגיע: שלוש מאות מטר מדרום לכניסה לאוניברסיטת חיפה, על כביש חיפה – עוספיה (672) הפנייה מול חורשת הארבעים.

משך הסיור: שעה

עונה מומלצת: כל השנה

לא לוותר: סרט ופינת ישיבה ליד מכלאת היחמורים.

טלפון: 04-8320648

פקס: 04-9843144
haybar@npa.org.il

 

 

חוות משמר הכרמל

חוות משמר הכרמל נמצאת בלב פארק הכרמל בסמוך למחצבות קדומים.
הלינה בחווה היא בלינת שטח בחורשה שבמרכז מבנה שירותים ומקלחות מים חמים.

מה בחניון? 
לינת שטח לקבוצות בהזמנה ובתאום מראש

בתחומי החניון תמצאו מים, חשמל ותאורה שירותים, מקלחות מים חמים,עמדת בישול, מטבח קטן ובו כיריים גז ומקרר.
המקום מואר וכולל שמירה בשעות הלילה.

להזמנות ומידע נוסף
טלפון: 04-8220005
פקס: 04-8220003
מוקד מידע ארצי – 3639*
כתובת מייל mc@npa.org.il

 חורשת הארבעים ודרך הדורות

חורשת ארבעים: שביל הטיול במצוק הארבעים וחורשת הארבעים הוא אחד הקצרים והיפים בכרמל. ייחודו בשפע הרב של פריחה עונתית לאורך הסתיו, החורף והאביב. בנוסף, נפגוש חורשת עצים מקודשים וציוריים, ותצפיות יפות למפרץ חיפה ולגליל. בשנים האחרונות, הגישה למסלול נחסמת מדי פעם למטיילים בשל פעילות צבאית באזור.

דרך הדורות: במפגש עם הכביש לפנותה ימינה לצמד בתי בד עתיקים שהועברו לכאן מחפירות חורבת קסטרה (באזור מחלף חיפה דרום). כאן מתחיל (או מסתיים) שביל "דרך הדורות" – שביל טיולים בדגש ארכיאולוגי, המהווה מוזיאון פתוח למבנים ומתקנים היסטוריים שהועתקו מאתרי בנייה ברחבי הארץ (בעיקר מאזור רמת מטרד בהר הנגב, בה הוקם שדה התעופה רמון). המתקנים משולטים, וניתן ללכת בדרך זו עד סיומה בפאתי אוניברסיטת חיפה (אחרי חציית כביש שירות קצר) וחזרה באותה הדרך (מרחק של 300 מ' לכל כיוון מבתי הבד).

רכס אצבע

שביל הטיול אל מערת אצבע ורכס אצבע נמצא במורדות המערביים של הכרמל, ועובר בנופי חורש ובליבם מערה קסומה. המסלול כרוך בעלייה וירידה לא קלות, אך המאמץ משתלם בדמות תצפיות מרהיבות לים ולמישור החוף. חלק במרכז המסלול נשרף בשריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010, והדבר מאפשר למטיילים לצפות בתהליכי ההתחדשות ההדרגתית של הצומח הטבעי.

 המוחרקה

קרן כרמל (בערבית: דיר אל מוחרקה – מנזר מקום השרפה) – המקום השני בגובהו ברכס הכרמל – 497 מטרים מעל לפני הים. המנזר הכרמליתי נושא את שמו של פטרונם – אליהו הנביא, נוסד בכרמל בתקופה הצלבנית ואימץ לעצמו את דמותו של אליהו הנביא הבודד, המתנזר, הלוחם בקנאות נגד הכופרים בני זמנו.  לפי המסורת המקובלת בקרב הנוצרים, המוסלמים, הדרוזים ואף היהודים, כאן על הפסגה התחולל המאבק הדרמטי בין אליהו לנביאי הבעל (מלאכים ב' י"ח 19-40) שהסתיים בצורה רבת רושם ונוראה. בעקבות הספור המקראי כינו בערבית את הר הכרמל כולו "ג'בל מר אליאס" – הר אליהו הקדוש, לפסגתו המזרחית קראו "אל מוחרקה"– מלשון חריכה, שריפה, ולקישון הזורם למרגלותיו – "אל מוקטע" מלשון קטיעה, כריתה. לפי המסורת הנוצרית נשחטו כהני הבעל ליד תל קטן שעל גדות הקישון, ולכן קראו לו תלקסיס – תל הכוהנים.  בקרן הכרמל (דיר אל-מוחרקה)  בחצר המנזר שבקרן הכרמל ניצב פסל של אליהו הנביא.

המסדר הכרמליתי, מסדר קתולי; בשמו המלא "מסדר האחים של הבתולה הברוכה מריה מהר הכרמל" (בלטינית, Ordo Fratrum Beatae Mariae Virginis de Monte Carmelo). קרוי גם "האחים הלבנים", בשל מלבושם של הנזירים הכולל גלימה חומה ומעליה מעיל לבן.

כיצד מגיעים:
אוטובוס 022 לכפר דליית אל כרמל ומשם במונית מיוחדת למקום.
שעות פתיחה:
בחורף – ספטמבר עד אפריל – יום א' סגור, ימים ב'- שבת 8:00-12:30 , 14:30-16:30
בקיץ – מאפריל ועד נובמבר – יום א' סגור,ימים ב-שבת 8:00-12:00 , 14:30-17:00

דלית אל-כרמל

דליית אל-כרמל, הממוקם על רכס הכרמל, מחזיק בתואר הכפר הדרוזי הגדול ביותר. מיקומו כתחנה על דרך המלך, תנאי האקלים הנוחים באזורו, אדמתו הפורייה, נופו המרהיב והצמחייה המגוונת – משכו רבים להתיישב בו. כיום עומד מספר תושביו על כ-15 אלף, 97 אחוז מהם דרוזים ושלושה אחוזים מוסלמים.

 הכפר נוסד לפני 360 שנה, בימי האמיר הדרוזי-לבנוני פאחר אל-דין אלמעני, ונבנה יחד עם 18 כפרים נוספים באזור. עם הזמן נותרו על תילם רק עוספיה ודליית אל-כרמל, כשהשאר הופכים לחורבות.

 בתחילת דרכם בדליית אל-כרמל התרכזו התושבים סביב גרעין הכפר. לפי הסיפור המיתולוגי שעבר מדור לדור, התושבים נשארו במקום וחיו בשלום בזכות הצדיק אבו אברהים. כאשר מישהו ניסה לתקוף את התושבים, הוא הגן עליהם ברוכבו על סוס אדום. פעם בשנה, עד היום, מבקרים דרוזים מהגליל במקום הקדוש לזכרו, מקאם אבו אברהים, שנמצא ממערב לגרעין הכפר, מול הים. למקום הנרחב שימושים נוספים, כמו זירת התאספות המיועדת למפגשים קהילתיים של תושבי דליית אל-כרמל.

 פירוש שם הכפר הוא "גפן הכרמל", ואכן, דליית אל-כרמל היה ידוע בגפנים ובכרמי הענבים שהיה משופע בהם. בהתאם לכך התפרנסו רוב התושבים בעיקר מגידולי גפנים, וכן מגידולי חקלאות נוספים כזיתים וחיטה. כיום תושבי הכפר מרוחקים מאוד מחקלאות, ועוסקים בתחומים שונים: צבא, משטרה, מסחר וכן עבודות מחוץ לכפר. במקום שוק שוקק שהוקם לפני 30 שנה, אשר מתחילת  דרכו סחף אליו מבקרים וסיפק נתח חשוב מפרנסת התושבים.

 הכפר מתגאה בתפעולם של ארבעה בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים אחת ותיכון המשותף לשני הכפרים בשם "רונסון", שאת חלקו הגדול מימן תורם אנגלי.

 בית אוליפנט-יד לבנים

בבית זה התגוררו סר לורנס אוליפנט, שסייע להתיישבות הציונית בארץ, ורעייתו אליס אוליפנט בשנים 1887-1884. יחד עמם גר כאן מזכירו של אוליפנט, נפתלי הרץ אימבר, שחיבר כאן את הימנון המדינה – "התקווה".

לצד המבנה נמצא עמוד זיכרון להנצחת אליס אוליפנט, שנפטרה במהלך מגורי בני הזוג במקום זה (1886), וקבורה בבית הקברות הבריטי/טמפלרי הישן בחיפה. על העמוד חרוטה באנגלית ובערבית הכתובת "אני ישנה וליבי ער".

לאחר מספר גלגולים, הפך האתר בשנת 1981 לאתר הנצחה – בית יד לבנים לחללי העדה הדרוזית בישראל.

ציוד:              נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

1. אלתרמן, ר. 2004.  הכלים לשמירה על שטחים פתוחים : מה ניתן ללמוד ממדינות אחרות וליישם בישראל. טכניון חיפה.
2. צאן, א. 1990. חלום שהתגשם : עולם החי של ארץ התנ"ך – "חי-בר" : מחקר ותצפיות. תל אביב.
3. מרקוס, מ. 1997. הכרמל סקר נוף ומסלולי טבע. רשות הטבע והגנים.
4. פרבולוצקי, א. ופולק, ג. 2001. אקולוגיה: התיאוריה והמציאות הישראלית. הוצאת כרטא. ירושלים.
5. פרבולוצקי, א. 1992. החורש הים תיכוני רקע כללי – סיכום ספרות. החברה להגנת הטבע.יחידות טובות מאוד של מבואות בנושא אקולוגיה:
6. אקולוגיה האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 1-6
7. אינציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל.

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה