מסלול ירושלים בתקופת בית ראשון :
תצפית מארמון הנציב בדגש טופוגרפי, עיר דוד – המיצג, מגדל התצפית + התייחסות לקברי בית ראשון בכפר השילוח, שטח G, שטח E, חומת קתלין קניון, פיר וורן, בית המעין, נקבת חזקיהו, גיא בן הינום (רצוי ברגל מעיר דוד לאורך שביל ירושלים) כתף הינום וקברי בית ראשון + קו פרשת המים – דרך גב ההר.
תצפית מארמון הנציב בדגש טופוגרפי
ארמון הנציב כיום מטה משקפי האו"ם, נמצא על רכס נישא (820 מ') התוחם את האגן הדרומי של העיר העתיקה. הבניין המרשים והחורשה העבותה העוטרת אותו מהווים את האלמנט הבולט ביותר במבט מהעיר העתיקה דרומה, ושולטים בקו הרקיע של הרכס הדרומי. מההר מראה נפלא על ירושלים ועל מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב ברקע.
ככל הידוע, אין למקום היסטוריה עתיקת יומין, אך המסורת הנוצרית זיהתה כאן את ביתו של הכהן הגדול כייפא, במקום שהתקבלה ההחלטה להעמיד את ישו לדין לפני הסנהדרין, בעת מסעוט האחרון לירושלים. משום כך נקרא ההר במסורת הנוצרית "הר העצה הרעה". ההר ידוע בפי הערבים בשם ג'בל מוכבר.
הנציב הבריטי העליון הראשון הרברט סמואל התמקם באוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים. לאחר שנפגע הבניין ברעידת אדמה בשנת 1927 ביקש הממשל למצוא מקום חלופי לנציב העליון. לאחר שנבדקו אתרים רבים הוחלט לרכוש את האתר בג'בל מוכבר.
עיר דוד – המיצג, מגדל התצפית + התייחסות לקברי בית ראשון בכפר השילוח
בכפר השילוח מצויים כ-50 קברים מתקופת בית ראשון. כפר השילוח – סילואן – הוא כפר ערבי ציורי השוכן על המצוק המזרחי של נחל קדרון וצופה אל השלוחה עליה שכנה בזמנו עיר דוד, הר הבית והעופל. בשנת 1885 נדחקו לגור בכפר עולי תימן, שהגיעו אז, משום הדחיה שדחו אותם בני היישוב הישן של ירושלים.
אך בעיקר חשיבותו של הכפר היא בהיותו חלק מ"עיר המתים" ש ירושלים בתקופת בית ראשון, שהתפשטה בדרום מזרח ירושלים לכיוון כפר השילוח ונחל קדרון, ובצפון מערב ירושלים – איזור רחוב ממילא של היום ועוד קברים באיזור הכותל המערבי. כך הקיפו מערות הקבורה במסגרת "עיר המתים", ששכנה כטבעת סביב ירושלים של אז. בכפר השילוח של היום בולטים שלושה קברים מפורסמים: קבר "…יהו אשר על הבית", קבר בת פרעה, וקבוצת קברים בחלקו הצפוני של הכפר.
סך הכול קיימים בכפר כ-50 מערות קבורה חצובות בסלע. ניתן להעריך, כי מערות קבורה אלו שימשו כבית קברות לאצילי ממלכת יהודה, אך בתקופה הרומית, בעת שירדה חשיבותם ההיסטורית של הקברים לתושבי העיר, הפך האיזור לאתר מחצבות. בתקופה הביזנטית התיישבו במערות נזירים מתבודדים. במספר מערות חצבו הנזירים גומחות תפילה ונחקקו צלבים. במערות אחרות נחקקו כתובות ביוונית.
עליית יהודי תימן אל ארץ ישראל בשנת תרמ"ב (1882) כונתה עליית "אעלה בתמר". כחלוצי ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים העתיקה הגיעו יהודי תימן אל סביבת כפר השילוח, הוא כפר "סילוואן" של ימינו. גל העלייה נמשך עד 1914, ובשיאו מנה היישוב כמאתיים משפחות. הוא שגשג על אף הקשיים הכלכליים והביטחוניים. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 ולאחר סדרת המאורעות האלימים שפקדו את הארץ, החליטה ממשלת המנדט הבריטי לפזר את היישוב, ואנשיו התיישבו במקומות אחרים בארץ.
שטח G
במאות ה-13 וה-12 לפנה"ס (תקופת השלטון היבוסי לערך), נבנה בצמוד למדרון המזרחי של הגבעה מבנה אבן מדורג אדיר ממדים ששימש קיר תמך למצודת העיר שהתנשאה ממעל, ככל הנראה היא "מצודת ציון" שכבש דוד. רק חלקים ממבנה האבן שרדו כיום. בתקופת בית ראשון נבנו אל תוך קיר האבן המדורג מבני מגורים מטיפוס "בית ארבעת המרחבים", האופייני לתקופה זו. הבית המצוי מולנו ובחצרו שברי ארבעה עמודים זכה לכינוי "בית אחיאל" על שם אחיאל הנזכר על שברי חרס שנתגלו בבית. איכות בניית הבתים והתנאים הנוחים ששררו בהם (כגון שירותים ורהיטים מעץ מיובא), רומזים לכך שבאזור זה התגוררו אנשים רמי מעלה. אישוש להנחה זו נמצא במבנה שנחשף בתחתית שטח החפירה, ובו נמצאו כ-50 בולות. בולות הן פיסות טיט ששימשו לחתימת איגרות ותעודות שנכתבו על פפירוס או קלף, ועליהן נמצאו טביעות חותם. על הבולות, מופיעים שמות בכתב עברי קדום, ביניהם כאלה המוכרים מן המקרא כגון "גמריהו בן שפן", שהיה סופר המלך (ירמיהו לו, י). אפשר שבולות אלו הן שרידי ארכיון מסמכים מלכותי שעלה בלהבות עם חורבן בית ראשון. בבית סמוך נמצא חדר שרוף ובו ראשי חץ רבים, עדות אילמת לקרבות הקשים שהתנהלו במקום, כאשר החריבו הבבלים את העיר ואת בית המקדש בחודש אב של שנת 586 לפנה"ס.
שטח E חומת קתלין קניון
בהכנותיו לקראת העימות עם סנחריב השקיע חזקיהו מאמץ רב בביצור העיר. עד ימיו שימשה החומה הקדומה, שנבנתה כאלף שנה קודם לכן על המדרון המזרחי של עיר דוד. חזקיהו בנה חומה חדשה בתוואי הזהה פחות או יותר לחומה הקדומה. כדי לחסוך זמן, עבודה וחומרים השתמשו הבונים באבנים (הניכרות בממדיהן הגדולים) ובקטעים שלמים, מהחומה הישנה.
פיר וורן
בית המעין
משנת 1995 החלה התעניינות גדולה וחדשה בעיר דוד, לקראת חגיגות 'שלושת אלפים שנה לירושלים' שתוכננו לשנת 1996. רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות התחילו לעבוד בקרבת מעיין הגיחון ומאוחר יותר אף באזורים רבים נוספים. חפירה זו שינתה את הידוע על העיר ירושלים בתקופות העתיקות. בתחילה, הם מצאו שרידים של ביצור גדול מאד סביב המעיין שלצידו בריכה חצובה בסלע. בשלב הבא הם גילו כי הביצור הזה מתחבר למערכת שגילה צ' וורן כמאה ושלושים שנה קודם לכן ובכך יוצר מעבר תת- קרקעי המגיע אל ביצור מסיבי על גבי המעיין. בשלב הנוכחי (שעדיין בתהליך חפירה) זיהו ביצור שמחבר את המגדל שעל המעיין אל עבר מעלה הגבעה, ביצור זו עדיין נחקר ומהלכו לא ברור לגמרי.
נקבת חזקיהו
בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, חיזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר והקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. חזקיהו אף היטה את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות בדרום העיר: "והוא יחיזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד…" (דברי הימים ב, לב ל). ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה לאורך 533 מ' במבצע הנדסי מופלא. כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה ב-1880, כ-6 מ' לפני מוצא הנקבה, מתארת מבצע זה. הנקבה נחצבה משני כיוונים בו זמנית. הכתובת מעידה על גאוות החוצבים עם השלמת המבצע הטכנולוגי המורכב:
גיא בן הינום (רצוי ברגל מעיר דוד לאורך שביל ירושלים)
גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית נגזר ממנו השם ׳גיהנום׳ כמקומם של הרשעים בעולם הבא. ראשיתו באזור כיכר צרפת (בניין טרה סנטה) וגן העצמאות. הוא עובר באפיק רחב, מתון למדי, שלאורכו נסללו רחוב אגרון ורחוב העמק. באזור שער יפו נעשה הגיא עמוק ותלול יותר, והוא פונה דרומה לאורך דרך חברון; בחלק זה של האפיק הותקנה בריכת הסולטאן. המשכו מקיף את הר ציון ממערב ומדרום, ומתחבר אל ערוץ נחל קדרון מדרום לעיר דוד.
גיא בן הינום נזכר במקרא כחלק מן הגבול שבין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין (יהושע טו: 8, יח: 16). בימי המלוכה נודע האזור כמקום פולחן המֹלֶךְ (או מלכּום) — האל של בני עמון. כאן בנו תושבי ירושלים במות לעבודה זרה, ועליהן הקריבו את ילדיהם ושרפום באש (דברי הימים ב לג: 6). הנביא ירמיהו יצא נגד מנהג זה והוכיח את תושבי ירושלים: ובנו במות התופת אשר בגיא בן הינום לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש אשר ציוויתי ולא עלתה על לבי (ירמיהו ז: 31).
כתף הינום וקברי בית ראשון + קו פרשת המים – דרך גב ההר
מקומה של כתף-הינום מול חומות העיר הקנה לאתר לא רק יופי נשגב, אלא גם חשיבות איסטרטגית רבה. היושב בה חולש על מבואותיה הדרומיים של ירושלים ועל חלק גדול ממערב העיר. חומות העיר עצמה נראות היטב מן המקום, ואילו הגבעה עצמה נמצאת מחוץ לטווח היעיל של כלי-הנשק של הזמן ההוא.
כתף-הינום נמצאת בגבול שבין נחלת יהודה לנחלת בנימין: ועלה הגבול גי בן-הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על-פני גי-הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה (יהו' טו:ח; וראה גם יח:טז
קברים מתקופת בית ראשון, בהם נמצאו לוחיות כסף עם ברכת הכוהנים. קברי כתף הינום- מערכת קברים החצובה בסלע הנמצאת בצד גיא בן הינום, מאחורי המרכז למורשת בגין ולמרגלות הכנסייה הסקוטית. קברים אלו אשר נחשפו בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 על ידי חפירות ארכיאולוגיות בראשותו של גבי ברקאי, הם עדות מרשימה למנהגי הקבורה בירושלים בתקופה שלפני למעלה מ-2500 שנה – תקופת הבית הראשון.
בכתף הינום במערב ירושלים נערכה חפירה ארכיאולוגית שבמהלכה נמצאו ממצאים חשובים מתקופות שונות. בין הממצאים החשובים – מערות קבורה מימי בית ראשון שבהם נמצאו קמעות בכתב עברי, וממצאי קבורה מהתקופה שלאחר חורבן המקדש המעידים על כך שירושלים לא נעזבה לגמרי בעקבות החורבן.
מערכות קבורה החצובות בסלע יועדו כנראה לבני המעמד הגבוה בירושלים, בעוד המוני העם נקברו בקברי הטמנה פשוטים, מהם לא נשאר זכר. במערכת זו אשר בזמנה הייתה במעבה האדמה אך היום היא תחת כיפת השמיים אפשר לראות את האצטבאות עליהן הונחו הגופות, ואף משכבים מיוחדים עבור ראש הנפטר. לאחר פרק זמן בו נאכל בשר הנפטר, היו חוזרים אל המערה ומפנים את עצמותיו לתוך חלל אחר לקבורה משנית. גם חללים כאלו אשר מכונים "בורות מאספה" אפשר לראות במערכת קברים זו.
במקום נמצאו שרידים של לפחות 95 נפטרים וכן ממצאים רבים ביניהם: תכשיטים מגוונים, כלי חרס, ראשי חיצים, וקנקני זכוכית. הממצא המרשים ביותר במקום, הוא שתי לוחיות כסף מגולגלות ועליהן כתובה בכתב עברי קדום (ובשינוים אחדים) ברכת הכוהנים מספר במדבר שבתורה. ממצא זה שמור במוזיאון ישראל שבירושלים.
הסיור בקברי כתף הינום הוא ללא תשלום, וההגעה אל הקברים נעשית דרך המרכז למורשת בגין.
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.
ביבליוגרפיה:
1. ברקאי גבריאל, כתף הינום, מטמון אל פני חומות ירושלים, מוזיאון ישראל תשמ"ו.
2. איל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי.
3. מירון בנבנישתי, עיר המנוחות, בתי העלמין של ירושלים, כתר 1990.
4. אטלס כרטא לתולדות ירושלים, דני בהט.
5. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. ספרי סיכום לכנס השנתי של מחקרי עיר דוד.
הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך: איל מירון
