יפיע הפתיעה אותי לטובה! אם לא ביקרתם ביפיע כדאי שתעשו זאת. היה נעים לבקר שם השבוע. שאלתי את האנשים שעמדו יחד איתי, "מה זה הבנין הזה? מסעדה?" "לא", ענו לי בית פרטי והוא נלחם קשה לקבל אישור בניה."
יפיע (בערבית: يفيع; או יאפא, يافا; כדי להבדילה מיפו מכונה גם يافة الناصرة,יאפת א-נאצרה – "יפו של נצרת") ,כפר ערבי במבואתיה המערביים של נצרת. משמעות השם יפיע היא "זוהר". יפיע היא חלק של גוש מטרופוליני ערבי, שליבו היא נצרת, ואליו מחוברות ברצף עירוני העיירות ריינה, עילוט, כפר כנא, משהד ואכסאל. הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1960. שטח שיפוט: 4000 דונם. אוכלוסיה (2011): 17,206 תושבים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1972 היו בכפר 4,932 תושבים רובם נוצרים. היום כשני שליש מהאוכלוסייה מוסלמית
View Larger Map
יפיע היה יישוב בארץ ישראל שהתקיים בתקופת הברונזה המאוחרת, ויישוב יהודי בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד. היישוב שכן על גבול עמק יזרעאל, בתחומי הכפר יפיע כיום. משמעות השם יפיע הוא מקום בולט בהדרו על פני סביבתו. יישוב בשם "יאפו" מוזכר כבר באחד ממכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס. על פי המכתב הובאו מהיישוב עובדים לצורך עבודת חריש באדמות עמק יזרעאל. יפיע מוזכרת בספר יהושע בתחום נחלת שבט זבולון: "ויצא אל הדָברת ועלה יָפִיעַ". בסוף ימי הבית השני הייתה יפיע הכפר הגדול ביותר בגליל. התל הקדום של יפיע העתיקה נמצא באזור הכנסיות של יפיע ושטחו כ-50 דונם. נמצאו בו חרסים מיישובים קדומים בתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית ואילך.
בחפירה ארכאולוגית שהתקיימה בחודשים יולי-אוגוסט 1950 על ידי אלעזר ליפא סוקניק נתגלו בסמוך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית שרידי בית כנסת מן המאות שלישית-רביעית. בתוך שרידי בית הכנסת נמצאו שרידי רצפת פסיפס באורך 15.5 מטר. בתוך שרידי בית הכנסת נמצאו שרידי רצפת פסיפס באורך 15.5 מטר. יחודו של בית הכנסת היה שכוונו היה ממערב למזרח ולא כמקובל בבתי כנסת גליליים שפנו מכוון צפון לדרום לכוון ירושלים. במהלך השנים נתגלו בכפר מספר מערות קבורה ומערות מגורים.
על פי מסורת נוצרית מימי הביניים יפיע הייתה מקום מגוריהם של השליחים בני זבדי: יעקב ויוחנן.
