חניה: ניתן לחנות בצומת יפתחאל ליד צומת המוביל או ליד הכניסה לישוב הקהילתי אלון הגליל
התאמה לילדים: טיול משפחתי (לא מתאים לעגלות)
משך הטיול: כשעתיים
אורך המסלול:
רמת קושי: בינונית – מתאים להליכה, ריצה, אופניים ורכב 4X4 .
כניסה: חינם
עונות השנה: אביב, קיץ וסתו
איזור: הגליל התחתון, עמק יזרעאל, בקעת בית נטופה
תחומי ענין: נוף, מים, צמחיה, עתיקות, ציפורים ובעלי חיים
ציוד נדרש: כובע, מים, משקפי שמש, שמן שיזוף לפי הצורך, נעלי הליכה/ספורט נוחות
המסלול: קטע זה הוא מעגלי וניתן לחזור רגלית לנקודת ההתחלה. למטייל הברירה אם ללכת היער האלונים המדהים (גן לאומי גוש אלונים) בכיוון הלוך או לטייל לאורך נחל ציפורי הלוך בצד המערבי וחזור בצד המזרחי.
סימון: אין
מקורות מים: אין, במקרה הצורך ניתן להיכנס לצרכניה של אלון הגליל
בעונת יוני מאד כדאי לטייל בנחל יפתחאל. מגיעים ברכב באופן עצמאי לאחד המחלפים הסואנים בגליל. רק יוצאים מהאוטו (זאת אומרת מכונית בייקית מדוברת) הממוזג, אוספים את הילדים ובקבקי המים, מורחים קרם הגנה וכעבור שניים שלשה צעדים כמו "עליזה בארץ הפלאות" אתם נמצאים בטבע! בשטח קיימים שבילים חקלאיים משני צדי הנחל. יוצאים באחד וחוזרים בשני. יש גשר אירי- כביש עם מעביר מים עליו – שמחבר בין שני השבילים..
נחל ציפורי מתחיל ממעיינות ליד מושב ציפורי. אנו מטיילים באחד מיובליו האחרים, נחל יפתחאל( יחושע י"ט, י"ד – גי יפתח אל), המנקז את בקעת בית נטופה, ועובר בין הישוב הקהילתי אלון הגליל (השוכן על הר יפתחאל) ובין קיבוץ הסוללים, נפגש עם נחל ציפורי. ממפגש הנחלים ליד מצפה זבולון ממשיך נחל ציפורי בדרכו לכעביה, ראס עלי, נופית, אל חוואלד, כפר חסידים עד לנחל הקישון – אבל זה כבר טיול ליום אחר. איזור זה שייך לנחלת שבט זבולון.
הדרך בנחל ממש גן עדן. לא פלא שאדם הקדמון (או אדם הראשון וחווה אמנו אם תרצו) כבר גרו כאן. לאורך המים צומחת צמחיה עבותה ועצי ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, רימון, עצי תות ושיחי פטל קדוש.
יש צמחים מעוצבים להפליא ונעים לחפש אותם. חבל שהמבקרים הקודמים לא שמרו על הנקיון. יש פינות מוצלות ליד הנחל בהן ניתן לנוח ולאכול את הכריך או הבמבה מהבית.
היישוב אלון הגליל הוקם בשנת 1980 כמושב עובדים. האסיפה הראשונה החליטה על הקמת ”מושבוץ” – צורת חיים שיתופית שתכין את הבסיסי למושב עובדים חקלאי שבו כ-20 יחידות משק. בשנת 1986 הפך ליישוב קהילתי. באלון הגליל קיימים יקב ומכוורת דבש הנמכרים במרכז המבקרים "הבקתה" של משפחת אופיר – אך ללא הכשר. כמו כן פועל מרכז להשכרת אופניים.
שדות החמניות שובות את הלב. איזה עלים ענקיים. כמה ירק דרוש לגדל רק פרח אחד בלבד.
אם תחפשו תמצאו שרידי חירבת יפתחאל. בצומת המוביל נמצא אתר פרה-היסטורי שנחפר ערב סלילת המחלף החדש ושם התגלה "בית חרושת" לראשי חץ. הרבה יותר קל לזהות מתקני מקורות על "מעיין הסוללים". בחכמת הטבע מסתבר שהנחל זורם ממש בתוואי של המוביל הארצי (או להיפך) וניתן לראות את פס ההגנה של המוביל באמצע השדות. רגע! עכשיו כולם לשתות מים!
אין דבר מהנה יותר מלהסתכל על אנשים אחרים עובדים. לאורך הנחל ניתן להשתהות ולהתרשם מן החקלאות המפותחת וממוכנת. הכלים נעים בשדה כמו דינוזאורים לוחכים את השלף ומטילים קוביות קש.
בדרכי העפר הנמלים גוררות מזון לגורן הפרטי שלהן במשקל עצום ביחס למשקל גופן. לכו בזהירות ותיזהרו מנחשים.
בשדה סמוך עומד צבא התירס דום בשלשות. עכשיו להיפקד: אחד, שתיים, שלש, ארבע…. לבדוק אם הניד והארנק נמצאים במקום ולא הלכו לאיבוד, לחזור למכונית ולנסוע הביתה למזגן ולארוחה טובה.
שבת שלום.
סבבה