מסלול טחנת נזירים ונחל ציפורי הוא בן משפחה אצלנו. אני טיילתי דרכו בשביל ישראל. נכדי שיכשכו במעיין ציפורי במסגרת בני עקיבא. השתתפנו במסע ישובי שנערך לאורך הנחל להנצחת גלעד פישר הי״ד. גם תצפתנו עליו מלמעלה ב״שביל אוהד – סובב נופית״. הידעתם שקיים שביל סלול, נגיש, וידידותי לילדים מראס עלי ועד עד טחנת נזירים? חבל מאד שדרך העפר המקבילה (אם רוצים נקודת איסוף בסוף המסלול) היא כמעט בלתי עבירה. ככה רוצים לעודד תיירות פנים!!!
ההתישבות הבדואית בנחל ציפורי
ישנן עדויות מלפני אלפי שנים להתיישבות במקום ולאורך הנחל טחנות קמח ושרידי יישובים עתיקים.
רוב הבדואים באו לארץ ישראל מסוריה ומאזור הגולן והחורן בימי העותמאנים, כדי לחפש מרעה ומקורות מים. כאן הם התישבו התיישבות שבטית תחילה באוהלים. בזמן מלחמת העצמאות חלק של הבדואים בארץ עזבו לסוריה וירדן. לקראת תום המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העצמאות סייעו בדואים רבים לצה"ל מתוך אמונה שהשלטון החדש ייטיב עימם. לבדואים הריבוי של אוכלוסין גבוה. אוכלוסייתם גדלה מכ-6,500 נפש בצפון ישראל בשנת 1949 ל-60,000 נפש בשנת 2004 בצפון ובמרכז.
גדול הכפרים הבדואים בשטח הוא אל-כעביה שתושביו נמנים עם שבט ערב אל-כעביה שהגיעו למקום בשנות השלושים מאזור יקנעם, התיישבות הקבע הפכה אותם מנוודים לפלאחים כאשר האוהל הפך לצריף שהפך לבית והעדר התחלף בשדות ירקות ומטעים.
המעבר מנדידה להתיישבות קבע נבע מכמה גורמים: ריבוי האוכלוסיה, קרבה למוקדי תעשייה, מדיניות המשטר (משלת המנדט), עידוד התיישבות קבע ביוזמת מדינת ישראל, ופיזור גיאוגרפי. התיישבות הקבע אפשרה נישואי תערובת ביניהם לבין הפלאחים וגרמה להם לאמץ יותר ויותר היבטים של עבודת האדמה. לאורכו של נחל ציפורי מתגוררים מספר שבטי בדואים בכפרים זרזיר, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, ח'וואלד וחילף.
טחנת נזירים
שמה של הטחנה בא לה מהנזירים הכרמליטים בחיפה להם הייתה שייכת מאז אמצע המאה ה-19 בתקופה העות'מאנית. הנזירים רכשו את אדמות האזור מבני משפחת ש-שופאני הדרוזים משפרעם. הם שהשתמשו בתשתית ישנה של טחנת קמח ושיקמו את האמה המובילה את המים מעין יבקע. בעלת שתי קומות המאפשרת מערכת טחינה בכל קומה לניצול כפול של כוח המים. כאשר בכל קומה פעלו שתי מערות טחינה וכך פעלו בעת ובעונה ארבעה גלגלי כפות שהניעו ארבע אבני רכב מבזלת. הטחנה פעלה עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 ולאחר מכן ננטשה. פתיחת טחנות קמח על בסיס מנוע חשמלי הפסיקה הטחנה לשמש את חקלאי האזור. המקום עדיין שייך לכנסייה הקתולית. האז המקום הושכרה לשמש דיר חזירים, חווה לגידולים אורגניים, וכחאן לאירוח קבוצות.
בשנת 2011 השכיר מנזר הכרמליטים את טחנת הנזירים לרשות ניקוז ונחלים קישון הפועלת לשיקום נחל ציפורי. רשות ניקוז ונחלים קישון מקדמת תוכנית להפיכת מתחם הטחנה למרכז ההדרכה הראשון בארץ לנושא של שיקום נחלים. [היום במאי 2017 אין זכר לתוכנית הזאת בשטח – וחבל.]
בשנת 2014 הוצתה הטחנה על ידי אלמונים. בית ההארחה שהיתה במקום נסגר והמקום שוב ננטש.
טחנת הנזירים שוכנת במרחק של כשני קילומטרים מערבית למעיין עין יבקע. ליד הטחנה גשר אבן שלו שתי קשתות הנטוי מעל הנחל.
תחנת עליל
טחנות עליל (טחנות ראס עלי או טחנות מרפוקה), הן שתי טחנות קמח עות'מאניות השוכנות על הגדה הדרומית של הנחל, סמוך ליישוב ראס עלי. לרגלי מבנה הטחנה התחתונה התגלו שרידים צלבניים מוקדמים יותר. בתקופת הצלבנים היתה כאן מטחנת סוכר. שתי הטחנות הממוקמות זו מעל זו, הונעו בגרוויטציה באמת מים על ידי מימיו של מעיין עין יבקע (לשעבר "מעניין הסוסים") השוכן במעלה הנחל במרחק של כשלושה קילומטרים מהן. המים הגיעו אל הטחנות באמצעות אמת מים.
ארובת טחנת עליל הייתה הגבוהה ביותר בארץ ישראל – 12,5 מטרים גובה בשני מפלסים, הספקה היה גבוה יותר מכל טחנת קמח בארץ. היא בנויה משתי קומות, שיצרו שתי טחנות קמח, אחת מעל השנייה.מן הטחנה יש תצפית מצוינת על הנחל.
הטחנות פעלו מראשית תקופת השלטון הטורקי (עותומאני) בארץ ישראל. הטחנה העליונה הייתה בשימוש עד שנות ה-30 של המאה ה-20, והטחנה התחתונה עד 1946.
נחל ציפורי
נחל ציפורי הוא נחל איתן הזורם מיישוב ריינה בהרי נצרת לנחל קישון. הנחל נקרא על שם הישוב היהודי העתיק ציפורי, שבו שכנה גם הסנהדרין באחת מתחנות נדודיה. אורכו של הנחל 32 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ 270 קמ"ר. לאורכו של הנחל נמצאים שרידים של 12 טחנות קמח.
מקורות נחל ציפורי:
- ממעיינות איתנים עינות ציפורי, עינות יפתחאל ועין יבקע
- מעיינות אכזבים כמו עין רני, עין אבינועם, עין מהיל, עין גת חפר, עין אמת אבל, עין לפידות ועין תורעאן.
בעבר הגיאולוגי, הייתה גלישת אדמה ואבנים מהצד הצפון מזרחי של גבעת נופית, לעבר נחל ציפורי שאפיקו נחסם לזמן רב, עד שהנחל יצר אפיק חדש, בצורת לולאה (נפתול עליל), מסביב לגבעת עליל (עליה נמצא הישוב ראס עלי). נתיב הנחל פתלתל עושה הקפה כמעט של 360 מעלות.
שביל ישראל עובר בגדה הצפונית של הנחל ועובר בעין יבקע ובטחנת הנזירים.
טיפים למטיילים:
- מי הנחל אינם ראויים לשתייה או רחצה.
- בסופי שבוע יש במסלול תנועה רבה של רכבי שטח – יש להיות ערים לכך ולהיזהר.
- בימי החורף לאחר גשם, המסלול הופך לבוצי ולא ניתן לטייל בו.
פרויקטים תיירותיים בנחל ציפורי
מנהלת נחל ציפורי העוסקת מזה שנים בהכנת תכנית-אב עבור הנחל לכל אורכו מהרי נצרת ועד למפגשו עם נחל קישון ויישומה בשטח. התכנון מתעכב עקב עוצמות הזיהום, הזרמת השפכים לנחל ובעיקר בשל ריבוי האינטרסים המנוגדים.
