טביליסי, גיאורגיה

גיאורגיה בהרי הקווקז (מה שאנו קוראים גרוזיה) היא יעד פופולרי לישראלים. מדינה שמעולם לא היתה בה אנטישמיות. היה לה מלך בשם דוד ומלכה בשם תמר. מה רע?

מגיעים לגיאורגיה דרך שדה התעופה של טביליסי הבירה. בגיאורגיה חיים גם עשירים מאד וגם עניים מאד, כפי שתוכלו לראות בתמונות.

יש מלונות מערביים בודדים אבל רוב המלונות הם מאד פשוטים. אני הזמנתי מהארץ חדר במלון Atta Hotel  – כי השם הזכיר לי את מקום מגורי הקודם בקרית אתא. בקבלה אמרו שהכל בסדר רק שיש גופה בחדר לידינו והלוויה תהיה בעוד יומיים. כבר ראינו קרובי משפחה וחברים מגיעים לחדר עם זרים גדולים. זה היה ביום שישי אחר הצהריים ולקח לנו כמה שעות של ריצה בין צימר למלון כדי למצוא מקום פנוי. שימו לב בתמונה לחדר שקיבלתי ולתנאי המטבח במלון בטביליסי.

העיר העתיקה מאד צבעונית. שם מרוכזים חנויות מערביות לתיירים ולעשירים.  לאורך הסמטאות בתי קפה יפים ומאפיות בהן אפשר לקנות את הלחם המקומי כמו פיתה עבה עם ידית כמו מחבט טניס. ביום ראשון בבוקר ישבנו בעיר העתיקה וצפינו בשיירות הלימוזינים פתוחים שועטים למטה  מכנסיית מטחי ועוברים את הגשר לעיר העתיקה ברעש של צפירות למסיבות החתונה שלהם. גיאורגים שפגשנו בבית קפה אמרו בצחוק שגם ראש הממשלה שלהם הוא יהודי ושמו אינו סקשבילי אלא "איסקשבילי" (בן יצחק).

בתיאום מראש שליחים מארחים ישראלים דתיים ותערובת של עניים וקבצנים יהודים מקומיים בשבת לארוחה חמה.

למרות היותה מדינה נוצרית, ישנו מיעוט מוסלמי, בהם סוחרי שטיחים. החמאם מהווה נקודת משיכה לתיירים רבים.

השוק של יום ראשון מציג שפע של הזדמנויות צילום וקניות מעניינות.  שם פגשנו מקומיים שטיילו עם קורות החיים שלהם על שלט כדי לחפש עבודה.

אהבתי את טביליסי. גם אתם תאהבו.

קרא אודות קוטאיסי:

השאר תגובה

דילוג לתוכן