חפירות חוות יפתחאל

יפתחאל הוא אתר ארכאולוגי השוכן כחצי ק״מ מדרום למחלף המוביל על הגדה המזרחית של נחל יפתחאל. ליד האתר נמצא תל קטן ששמו הערבי הוא חירבת ח'אלדיה, שמזוהה עם העיר יפתח-אל המוזכרת כחלק מנחלת שבט אשר.

(ספר יהושע, יט,כז: וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל.) כחלק מנחלת שבט אשר.

החפירות באתר יפתחאל

האתר נתגלה בשנת 1982 כחפירות הצלה בעת סלילת כביש 77. הם חפרו שטח של כ-80 מ"ר וחשפו שרידי יישוב מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב'.

יפתחאל – ראשי חץ מצור מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב
Garfinkel Yosef – Originally uploaded by Yaels (Transferred by Matanya)

בשנים 1984-1983 נערכו באתר חפירות הצלה נוספות. במקום התגלו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה א, ומתחתיה שרידים המתוארכים לתקופת הנאוליתית קדם קרמית. בחפירות התגלו חמישה מפלסי חיים מהתקופה הקדם קרמית ב' שכללו מבנים, בורות סיתות, קברים ועצמות בעלי חיים. החפירות האלה הובילו להחלטה להסיט את הכביש ולשמר את האתר.

פגיעה של חברת מקורות באתר בשנת 1997, הביאה לחפירות הצלה נוספות חשפו מבנה מלבני מהתקופה הקדם קרמית ב'.

בשנים 2008-2007 חפירות ההצלה במקום על ידי רשות העתיקות בראשות חמודי חלאילה, יניר מילבסקי, נמרוד גצוב, רועי לירן ואלה ירושביץ, שהתרכזו בשטחים מצפון לאתר הארכאולוגי, וזאת כדי לאפשר את בניית המחלף. בחפירות אלה נחפר שטח של כ-1,500 מ"ר. שלושת הכבשנים שנמצאו בשטח G והמתקנים שנמצאו ביתר השטחים הם ממצא ייחודי מהתקופה המדגים את התפתחות הפירו-טכנולוגיה.

בחודשים יוני–יולי 2018 נערכה חפירת בדיקה בצומת יפתחאל לקראת בניית מחלף חדש. קיר האבן הגדול התוחם ממזרח מתחם, שבו עמד המבנה הנרחב, מלמד בבירור שמבנה זה לא היה המבנה היחיד באזור זה, אלא חלק ממתחם גדול יותר. מיקומו האסטרטגי של האתר, לאורך הדרך הרומית הקדומה עכו–ציפורי/טבריה מחזק את זיהוי המבנה כמבנה ציבור.

בשטחים אלה התגלו שבע שכבות, לא כולן באותם שטחים. השכבות שנמצאו מהמאוחר לקדום היו:

התקופה הרומית עד המודרנית
תקופת הברונזה הקדומה ד
תקופת פוסט ברונזה קדומה א
תקופת ברונזה קדומה א
תקופה נאוליתית קרמית
תקופה נאוליתית קרמית יריחו IX
נאוליתית קדם קרמית ב שהשתרע על שטח של כ-40 דונם.

במקום נמצאו מבנים רבים שחלקם היו מבנים קהילתיים וחלקם מבני מגורים, המצביעים על התארגנות קהילתית. במקום נמצאו בתוך בור סמוך למבנה שלוש גולגולות מכוירות המצביעות על מנהגי פולחן. בעיני הגולגולות שובצו שלוש צדפות, האף שוחזר במלואו וגם הפה. על אחת הגולגולות נמצאה מסכת טיח שלמה ששימרה את פני הנפטר.

The three plastered skulls in situ at Yiftahel
צילום: Viviane Slon, Rachel Sarig, Israel Hershkovitz , Hamoudi Khalaily, Ianir Milevski

The three plastered skulls, following reconstruction and preservation processes at Yiftahel
צילום: Viviane Slon, Rachel Sarig, Israel Hershkovitz , Hamoudi Khalaily, Ianir Milevski

כן חפצים שונים כגון קרן שלמה של שור הבר ועוד, המצביעים על טקסי דת ופולחן. מציאת שרידים ממגורה מעוגלת, מגוון של זרעים רבים.

החוקרים הניחו שבאתר יפתחאל התקיים יישוב מרכזי ממערב לנהר הירדן בתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב', שניהל חיי חברה ופולחן מורכבים, בעל כלכלה מגוונת, שיצר לצריכה עצמית ולסחר חליפין עם יישובי הסביבה ויישובים מרוחקים.

יפתחאל – מבנה עם רצפה מטויחת
Garfinkel Yosef – Originally uploaded by Yaels (Transferred by Matanya)

צומת יפתחאל על כביש 79 יהפוך למחלפון

חברת נתיבי ישראל החלה בהקמת מחלפון בצומת יפתחאל על כביש 79 (נצרת-חיפה). צומת יפתחאל הוא צומת מרומזר המהווה בין היתר את הכניסה והיציאה ליישוב אלון הגליל ויציאה לכביש 784 שמוביל לחנתון, כפר מנדא ויישובי משגב. מטרת הקמת המחלפון היא לאפשר תנועה רצופה ללא עומסים בתנועה.

המחלפון יבטל את הצומת המרומזר והוא יכלול שני גשרים, נתיב פנייה חופשי לכיוון כפר מנדא וחנתון, כניסה לשכונה חדשה בביר אל מכסור שתבנה בעתיד, וכניסה חדשה ליישוב אלון הגליל שתהיה בסמוך לתחנת דלק סונול.

המטרה השנייה של הפרויקט היא לפנות את הצומת לטובת פרויקט הרכבת הקלה של משרד התחבורה שיחבר בין מטרופולין חיפה לנצרת.

חפירות חוות יפתחאל

עקב סלילת גשר חדש, במסגרת ״מחלפון יפתחאל״, מכביש 784 למחלף החדש (מחלף בבנייה) שייבנה בכביש 79 מצפון לצומת יפתחאל הקיים, נערכות חפירות הצלה באתר הארכיאולוגי חוות יפתחאל.

הכניסה לאתר החפירות כקילומטר צפונית בכביש 784 מצומת יפתחאל הקיים.

השתתפתי בביקור בחפירות ב-8.6.20. אתר החפירות שוכן כקילומטר מצפון לצומת יפתחאל בכביש 784. למזלי המנחה של הקבוצה שלי היה ד"ר ואליד אטרשי. האתר היה חווה (משק חקלאי) ולא ישוב. החווה היתה רכוש של בעלי אמצעים מציפורי או שפרעם.