חורבת ראש זית – חרבת ראס זייתון – כאבול *

מבט על היישוב כאבול צילום:User:Slav4

כאבול המקראית נמצאת ביער שגב (הגליל התחתון). חורבת ראש זית מצויה על שלוחה המשתפלת מהרי הגליל התחתון מערבה לעבר עמק עכו, כ- 15 ק"מ מזרחית לעכו וכ- 6 ק"מ צפונית-מזרחית לתל כיסאן. שלוחה זו הינה חלק מרצועת הגבעות המשתרעת מסביבות טבעון בדרום ועד מעבר לגבול לבנון בצפון. בתקופת ממלכת ישראל עבר לאורכה הגבול המזרחי של שבט אשר

וַיְהִי, גְּבוּלָם–חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.  כו וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד, וּמִשְׁאָל; וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת.  כז וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל.  כח וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה.  (יהושע יט: 28-25).

חורבת ראש זית צילום: דוד נוה
חורבת ראש זית
צילום: דוד נוה

השם העברי של האתר, חורבת ראש זית, נשמע כמו השם הערבי של האתרחרבת ראס זייתון. שמו העברי הקדום של האתר איננו ידוע. הארכיאולוג צבי גל, לזהות את חורבת ראש זית עם העיר כבול המקראית והתלמודי והעיר הערבית כאבול. סמיכותו של הכפר כאבול לחורבת ראש זית בצד העדות הארכיאולוגית מן האתר, העלו את האפשרות לזהותה עם כבול המקראית.

חורבת ראש זית צילום: דוד נוה
חורבת ראש זית
צילום: דוד נוה

איך מגיעים לחורבת ראש זית?

דרך עפר קצרה המסתעפת צפונה מכביש צומת יבור – שגב (מס' 805), כקילומטר וחצי ממזרח לכניסה לכפר שעב.

כבול בתקופת התנ"ך

  • במקום נמצאו חרסים המצביעים על כך כי האתר היה מיושב עוד בראשית התקופה הישראלית המאה ה 12 לפני הספירה.
  • נחשפה במקום מצודה גדולה (16X15.5 מטרים) מהמאה ה -10 לפנה"ס. המצודה בנויה מקיר-חומה ובה מספר חדרים המשמשים כמערכת ביצורים המקיפים חצר מרכזית. המצודה בנויה מחצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים, ללא פתח כלל (24X22 מטרים). במצודה התגלו ממצאים רבים מאוד: עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה ופול וקנקנים לאחסון יין ושמן.
    • בית מהכפר הישראלי המאוחר, שנמצא ממזרח למצודה. הבית כלל עמודים העשויים מאבן אחת, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית.
    • סמוך לבית נמצאים בורות מים חצובים בסלע.
    • ממערב למצודה נשארו שרידים של שני בתי בד.
  • שלמה המלך העביר לידי ממלכת צור עשרים ערים ואת היבולים החקלאיים של ״ארץ כבול" – הממוקמת בנחלת שבט אשר.  בתמורה חירם מלך צור סיפק עצי ארז, ברוש, זהב ובעלי מקצוע בתחום הבניה שעזרו לבניית בית המקדש הראשון של המלך שלמה. מכאן שזיהויה של חורבת ראש זית עם כבול המקראית, הופך אותה לנקודת מפתח בהבנת יחסי הגומלין בין ישראל לממלכת צור, קרי פניקיה, במאה הי' לפנה"ס.

י וַיְהִי, מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲשֶׁר-בָּנָה שְׁלֹמֹה, אֶת-שְׁנֵי הַבָּתִּים–אֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ. יא חִירָם מֶלֶךְ-צֹר נִשָּׂא אֶת-שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים, וּבַזָּהָב–לְכָל-חֶפְצוֹ; אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם, עֶשְׂרִים עִיר, בְּאֶרֶץ, הַגָּלִיל.  יב וַיֵּצֵא חִירָם, מִצֹּר, לִרְאוֹת אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר נָתַן-לוֹ שְׁלֹמֹה; וְלֹא יָשְׁרוּ, בְּעֵינָיו.  יג וַיֹּאמֶר–מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי אָחִי; וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (מלכים א פרק ט)

  • על מנת להוביל ולהגן על היבולים החקלאיים בדרכם לצור הוקמה במקום השולט על סביבתו מצודה צבאית בה שהה חיל מצב שזה היה תפקידו. כאן את המרכז המנהלי שלהם וכאן ריכזו תוצרת חקלאית כדי לשולחה כמס לצור, הבירה הפיניקית. נחשפה במקום מצודה גדולה מהמאה ה -10 לפנה"ס. המצודה בנויה מקיר – חומה ובה מספר חדרים המשמשים כמערכת ביצורים המקיפים חצר מרכזית.
  • על פי הממצאים מהחפירות, היישוב הישראלי מימי שלמה נעזב ובמקומו התיישבו במקום פניקים. היישוב באתר נפסק לגמרי במאה ה-8 לפנה"ס. סמני השריפה וכיבוש המצודה אשר נמצאו באתר מתוארכים למאה ה 9-8 לפני הספירה, בעת כיבוש הארץ והאזור על ידי חילות תגלת פילאסר מלך אשור.

זיהויו של האתר עם כבול המקראית וזיקתו לפרשת "ארץ כבול" הקושרת אותו לימי הממלכה המאוחדת, מקנים לו את הבסיס הגיאוגרפי-הסטורי הדרוש. המצודה, מיקומה, מאפייניה הארכיטקטוניים והממצא הארכיאולוגי שנתגלה בה, הופכים את המכלול שנחשף לאחד הגדולים והחשובים מתקופת הברזל. יתר על כן, למרות עושרו הרב של הממצא, לא נתגלתה במצודה קרמיקה דו-גונית או קיפרו-גיאומטרית מן המאה הי"א לפנה"ס מחד, וקרמיקה פניקית מחופה אדום וממורקת מן המאה הח' לפנה"ס מאידך. לאור כל אלה ניתן לומר כי תוצאות החפירות בחורבת ראש זית מהוות בסיס מוצק לקביעת זמנה למאה הי' לפנה"ס.

שלוש בתולות

בתולות הן האבנים ששימשו כמשקולות על העקלים בבתי בד (בד"כ בקצה מנוף בדמות קורה).

שלוש בתולות צילום: דוד נוה חורבת ראש זית
שלוש בתולות
צילום: דוד נוה
חורבת ראש זית

תקופת בית שני

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר "כבולון"-"Chabolo", כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים בימי המרד הגדול. יוספוס מציין את העיר שמסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת.

תקופת המשנה והתלמוד

לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים שכניההאמורא מהדור הראשון רבי זכאי דכבול יצא מכבול. במדרש ובתלמוד נזכרת המסורת הבאה על חורבן זמני של היישוב בתקופת מרד בר כוכבא:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדל צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות". ( תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, ד', ה')

במדרש ויקרא רבה מובא סיפור מעשה שהתרחש ביישוב: "מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְדוֹלֵי כָּבוּל שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ"(ויקרא רבה, כ, ג.)

ובתלמוד הירושלמי: "מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל (שהלכו) לרחוץ במרחץ בכבול" (  תלמוד ירושלמי, פסחים, כה, ב.)

ימי הביניים

אל-מוקדסי ביקר בישוב בשנת 985 ותיאר את כבול כיצרנית הסוכר הטובה ביותר בכל סוריה.  Ali of Herat ביקר בישוב וכתב ששני בני יעקב, ראובן ושמעון קבורים כאן.

תקופת הצלבנים

שמו של הישוב בתקופת הצלבנים היה "Cabor".

בתקופת העות'מאנית

  • ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים 15 משפחות מתוך 25.
  • ב-1596 גרו המקום 40 משפחות מוסלמיות ו-14 משפחות יהודיות.
  • ב-1859 התגוררו כאן 400 נפש.
  • Victor Guérin ביקר כאן ומצא בורות, עמודים, שרידי חומה, ושרידי סרקופגים.
  • משלחת ה- Palestine Exploration Fund דיווח על כבפר בינוני וגידול זיתים.
  • במפקד של 1887 רשומים 415 תושבים מוסלמים.

תקופת המנדט הבריטי

במפקד של המנדט הבריטי דווח על 365 תושבים מוסלמים. במפקד של 1931 457 תושבים.

מלחמת העצמאות

כאבול נכבש ב-15 July 1948 על ידי חטיבה 7 במבצע דקל. כאן התושבים לא ברחו ולא נטשו. בני מוריס כתב שב-8 לינואר 1949 גורשו כמה תושבי כאבול ואעבלין (סה״כ 97 גברים ו31 נשים וילשים) לגדה המערבית. בהתאם למשטר הצבאי מי שלא נרשם עד נובמבר 1948 נחשב בלתי חוקי ואפשר היה לגרש אותו. כל תושבי כאבול הם אזרחי ישראל. רובם הם מוסלמים. כאבול קלטה תושבים מישובים ערביים שנהרסו: אל-בירווה, Al-Damun, Mi'ar, Al-Ruways. 

מבט על היישוב כאבול צילום:User:Slav4
מבט על היישוב כאבול
צילום:User:Slav4

קברים קדושים

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קברו של מיכה הנביא.

 קבר מיכה הנביא בכאבול צילום:Ariel Palmon

קבר מיכה הנביא בכאבול
צילום: Ariel Palmon

וקבריהם של מספר מחכמי ספרד, ובהם רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול.

קבר האבן עזרא ביישוב כאבול צילום: צלם
קבר האבן עזרא ביישוב כאבול
צילום: צלם

כאבול

כאבול- كابول היא מועצה מקומית מוסלמית, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70. השם כבול נשתמר בשם הכפר הערבי כאבול הממוקם ממערב לנקודת התצפית של חירם. אוכלוסיתה ב-2017 היתה 13,649 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לכאבול דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015.

כאבול, כביש ראשי צילום:ניר ודל
כאבול, כביש ראשי
צילום: ניר ודל

ביבליוגרפיה

וישראלים פניקים כבול בארץ

ארץ צפון, מערת קבורה בכפר כאבול, מרדכי אביעם, עמודים 140-141

כאבול הייתה ישראלית / יהודית

זיהויו של האתר

%d בלוגרים אהבו את זה: