חורבת חשק

חורבת חשק

בשיעור של ד״ר מרדכי אביעם בלימודי ארץ ישראל במכללת כנרת הוטל על כל תלמיד לבחור מרשימה אתר היסטורי ולהכין עבורו עמוד ב״ויקיפדיה״. האתר הראשון ברשימה משך את תשומת ליבי. האם אתם הייתם מתעלמים מ״חורבת חשק״?

עליה מחורבת מחוז לחורבת חשק
עליה מחורבת מחוז לחורבת חשק

חורבת חשק

חורבת חשק (Khirbet Heshek – Hesheq) (ערבית: قصر العشاق קסר אל-עשאק) היא חורבה קדומה במערב הגליל העליון, כקילומטר מדרום-מזרח ליישוב לפידות והשדות של כפר כיסרא, מצפון לדיר אל-אסד, בלב חבל תפן בגליל המערבי. משום מה גוגל קורא לה ״Khirbet Hahk״. החורבה צופה לכיוון דרום אל נחל בית העמק (ואדי מג'נונה) ולכיוון צפון לנחל חשק. מורי דרך ממליצים לצפות רחוק, מעבר לוואדי בית העמק. שם, מעבר לוואדי בית העמק משקיף עלינו מרחוק חורבת תפן, בעבר מצודה הלניסטית – רומית, הממוקמת בנקודה אסטרטגית מעל ערוצו של נחל בית העמק. תפקידה של מצודת תפן היתה בלימת כיבוש מכיוון מערב של העיר עכו (פטולמאיס). בסיור שלי בחורבת חשק חקלאים מקומיים דווקא הצביעו על משחטת סאלח דאבח ובניו הענקית בישוב דיר אל אסאד. החורבה כ-490 מטר מעל פני הים. חורבת חשק מורכבת ממבנה מרכזי אחד המוקף חורש טבעי – לפי נסיוני צפוף מאד.

חורבת חשק וחורבת מחוז

חורבת חשק נמצאת 200 מ‘ צפונית לחורבת מחוז. בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד לעומת המבנים הרבים בחורבת מחוז.

תולדות חורבת חשק

בתקופה ההלניסטית כאו היה הגבול המערבי של ממלכת החשמונאים. אתר חורבת חשק אוכלס לראשונה בתקופה הביזנטית (במאות ה-4 עד ה-6 לספירה) עם אוכלוסיה נוצרית. בעבר היתה סברה שהיה מנזר במקום, אך היום סוברים שלא היה מנזר בחורבת חשק. הישוב ניטש בתקופה הפרסית-מוסלמית (כנראה בפלישה הפרסית 614 או בפלישה המוסלמית 638). בתקופה הצלבנית הכנסייה שוקמה. המקום ניטש בצורה מסודרת. כמה שנים לאחר הנטישה עמדה הכנסייה בשממונה, ואז הושחתו דמויות האדם בפנלים שבכנסייה, והמקום הועלה באש.

מקור השם חורבת חשק

חורבת חשק משמרת את השם הערביבערבית שמה של החורבה הור ‘(קסר אל-עאשק)’ – ארמון החשק. במקרה זה דייקו חברי ועדת השמות הממשלתית כשבחרו ב״חשק״ ולא ״אהבה״. נוקדי הסביבה ספרו למטיילים שהחורבה היתה מקום מסתור אהבה בין רועים לרועות מהאזור. לי סיפר חקלאי מקומי שעאסק זה רק שם.

הכניסה לחדר קבורה - חורבת חשק
הכניסה לחדר קבורה – חורבת חשק

סקרי ארכיאולוגיה בחורבת חשק – האם ביזנטית או צלבנית?

  • ויקטור גרן בשנת 1875
  • ה– PEF קונדר וקיטשנר בשנת 1881 תיארו את המפנה באופן חלקי.
  • רפי פרנקל בשנות ה– 70 של המאה ה-20. פרנקל הציע על סמך צורת הקשתות שההחלק התחתון הוא מן התקופה הביזנטית וחלק העליון ומאגר המים במערב הם מן התקופה הצלבנית.
  • בסוף שנות ה-70 נערך שוב סקר על ידי לדרמן ואביעם.
  • סקר הארכיאולוגי בגליל המערבי נערך בשנים 1985-1988מוטי אביעם עשה במקום 3 עונות חפירה בעזרת נערים. הוא קבע שהמבנה היה כנסייה וכולה מן התקופה ביזנטית. תוכנית הכנסייה היתה בבסיליקה תלת-אפסידלית. נחשפו כנסייה עם פסיפסים, עמודים, כותרות קורינטיות, קבר, בור מים יפה עם קשתות, תיבה לשרידים מקודשים בעלת פייה ליציקת שמן וכן 6 כתובות.
  • בקיץ-סתיו 2018 מתוכננת חפירה נוספת לוודא אם קיימת עוד כנסייה בחורבת חשק.

כתובות חורבת חשק

התגלית המיוחדת של חורבת חשק היא ריבוי הכתובות. בכנסייה נחשפה רצפת פסיפס עם חמש כתובות ביוונית, רובן מוקדשת לבונה הכנסייה דמטריוס ולבני משפחתו, כמו גם לקדושים גיאורגיוס וסרגיוס. בכתובת אחת מופיע פסוק מספר תהילים ”אוהב ה‘ שערי ציון מכל משכנות יעקב“. כתובת שישית התגלתה על גבי מזבח קטן מאבן שיש, וכתובה לטינית. מזבח זה מפתיע שכן הכתובת בו מוקדשת לשלושה אלים – אל השמש, ונוס ומרקיור. הכתובת רשומה בצורה מקוצרת ומאפיינת את התקופה הרומית.

הפסיפס בחורבת חשקצילום: ד"ר מוטי אביעם, מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית
הפסיפס בחורבת חשק צילום: ד"ר מוטי אביעם, מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית
  1. הקדשת הכנסיה לגיאורגיוס על ידי בוניה דימטריוס: " הוי ה' אלוהי הקדוש המהולל גיאורגיוס, זכור לטוב את עבדך דימטריוס אשר בנה בנין קדוש זה, את גיאורגיוס בנו ואת כל בני ביתו". (ניכרת השפעה יהודית).

  2. מיקום: באפסיס הדרומי – הקדשה לבני משפחתו של בונה הכנסיה: " למען ישועת דימטריוס השמש, גיאורגיוס בנו ולמנוחת סומאס אביו ודימטריוס ותיאודורה ילדיו".

  3. מיקום: בכניסה המערבית צפונית – תאריך בניית הכנסיה: " לישועת דימטריוס השמש וגיאורגיוס בנו וכל בני ביתם, כל העבודה הושלמה בחודש אפריל בשנת 582 לאינדיקציה ה-12". ( 519 לפי ספירת הבישופות של ציפורי).

  4. מיקום: בכניסה המערבית דרומית – תהילים פ"ז 2 : " אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב". (השפעה יהודית).

  5. מיקום: בכניסה לאפסיס הדרומי – הקדשה לקדוש נוצרי נוסף – סנט סרגיוס: " הוי ה' אלוהי הקדוש סרגיוס, רחם על עבדך דימטריוס השמש, על גיאורגיוס בנו ועל כל בני ביתם". ( כנראה הוקדש האפסיס הדרומי לקדוש זה. כאן באפסיס נמצא רליקואריום נוסף , דומה לזה שנמצא באפסיס המרכזי).

  6. מיקום: נייד – כתובת לטינית חרוטה על שיש: "כומר של יופיטר אופטימוס מקסימום היליופוליטנוס, של וינוס ושל מרקיור, המפקד של המושבה (קולוניה), לישועתו ולישועת אשתו יוליה קוריה ובניו, ביצע את נדרו בלב חפץ". (האבן הובאה כנראה מעכו. זוהי ברכה אלילית רומית. מן הסתם בתקופה הביזנטית לא ידעו תושבי מחוז לקרוא את הכתוב על האבן).

כנסיית גיאורגיוס הקדוש – בחורבת חשק

בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד – זוהי כנסייה מבודדת שנמצאת מזרחית לחורבת מחוז. הכנסייה בחורבת חשק נחפרה בשנים 1985-1988. מבנה הכנסייה כולל בסיליקה ואטריום, כאשר האטריום נבנה מעל מאגר המים. הכנסייה היא מבנה האבן דו – קומתי – בסגנון כנסייה ביזנטית. הכנסייה הוקמה סמוך לצוקי נחל חשק. הכנסייה באתר היא הכנסייה הביזנטית השמורה ביותר בצפון הארץ, והיחידה שהיו לה שתי קומות.

הכנסייה בנויה מעל חדר קבורה ובור מים תת קרקעיים עם קימרון. גובה הכניסה לבור המים חייב את הנכנס להתכופף – זה טיפוסי לבורות מים בכנסיות אחרות בתקופה הביזנטית בגליל. מתחת לסיטרה הדרומית נמצא פתח לחלל הקריפתה – חדר הקבורה חצוב בחלקו בסלע הטבעי, ובצמוד אליו נמצא מאגר מים (10 מ׳ אורך 3.4 מ׳ רוחב) שתיקרתו נישאת ע“י קשתות אבן. דפנות המאגר מכוסות שכבת טיח ובה חרסים מן התקופה הביזנטית. בגג המאגר נחשף פתח לשאיבת מים. בין שני קמרונים נוצר מפתח וגומחה חצי עגולה שיתכן ששימש מקום תפילה – קפלה. על גבי אחד הקמרונים התגלה חרותת של שני טווסים הפונים זה אל זה המחזיקים זר בפיותיהם.

בחפירה התגלו שברי לוחות אבן גיר מעוטרים בדמויות בעלי חיים שהושחתו. משקוף הכניסה היה באתרו לפחות עד שנת 1978 ,ועליו נחקק צלב ובמרכזו חור לקיבוע צלב מתכת. בכנסיה התגלו עמודים, כותרות קורינתיות – שעוטרו גם בצלבים – וקטעים רבים של רצפת פסיפס צבעונית מעוטרת בדגמים גיאומטריים. התגלו באתר רליקווריומים (תיבות לשמירת חפצים מקודשים). באתר נחשפו עמודים, כותרות מעוטרות, יציעים, עמודים, שלשה אפסיסים (גומחה) בקיר המזרחי, ואבן גדולה ששימשה כנראה בסיס לשולחן המזבח. יציעיו התמוטטו, עמודיו נפלו.

באולם התווך נשתמרה רצפת הפסיפס מעטורת בארבע צבעים בכתובות ובצורות גיאומטריות – ללא דמויות בעלי חיים או אנושים. כתובת ליד המזבח המקדישה את הכנסייה לגיאורגיוס הקדוש ובני ביתו. זה גיאורגיוס הקדוש שנולד, חי ונקבר בעיר לוד. שילוב הקבר, הכתובת הגדולה (אורכה 8.2 מ‘), והרליקווריום שבאפסיס, מרמזים כי זו כנסיית הנצחה לקדוש, וכפי הנראה הוקמה ע“י משפחה עשירה, אולי מן היישוב הסמוך בחורבת מחוז. חוקרים הסיקו שזוהי כנסייה פרטית, שנועדה להנצחה משפחתית. "דמטריוס הדיאקון וגיאורגיוס בנו בנו את המקום הקדוש הזה לכבודו של גיאורגיוס הקדוש ולכבוד כל בני ביתם"

תיארוך הכנסייה

מבנה הכנסייה הוקם בסוף המאה החמישית-ראשית המאה השישית לספירה. אחת מהכתובות נוקבת בחודש אפריל בשנת 582 לאינדיקציה ה- 12 כתאריך סיום העבודה. לפי הלוח הגריגוריאני, מדובר על שנת 519 לספירה.

המיוחד בכנסיית גיאורגיוס הקדוש

  • זוהי הכנסיה היחידה המוכרת לנו שנועדה להנצחה משפחתית ונמצאו עדויות שהיא פרטית.
  • היא הוקדשה ליותר מקדוש אחד.
  • היא בנויה מאבנים ומלט

שוד עתיקות בחורבת חשק

ב- 7 בספטמבר 2015, שודדי עתיקות עקרו במכות מכוש את רצפת הפסיפס המפוארת מהמאה ה-6 שבכנסייה. הפסיפס פורק לחתיכות. השודדים גם הפילו את עמודיה. שודדים היו שני בני מיעוטים צעירים בשנות ה-20, תושבי הכפר כיסרא הסמוך.

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי

צפיפות הכנסיות והמנזרים בגליל המערבי (כפי שעולה גם מן הסמיכות והגודל של כנסיות ח׳ירבת אל וואזיה) מעידה על עוצתמה של היישוב הנוצרי באזרור זה. הכפרים הלכו וגדלו, עד כי היה צורך לבנות כנסיות חדשות וגדולות. מצבים הכלכלי של התושבים היה, כפי הנרא, טוב למדי ואיפשר בניית כנסיות מהודרות, המצטיינות בפסיפסים נאים ובעיטור אדריכלי בשיש. המנזרים שהוקמו ברחבי האזור נבנו בעיקרק בשולי היישובים, כפי שעולה מהממצא בח׳ירבת אל ע׳רוב וחורבת בתהאו אף בשטחים הפתוחים, כפי שמעיד הממצא בחורבת מידב וחורבת גוב.

הקווים הדומים: אספיס אחד עד שלושה, העדר חדרי פרוטזיס ודיאקוניקון, כותרות קורינתיות שטוחות(ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק, ח׳ירבת אל וואזיה), לוחות סורג משיש (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב, ח׳ירבת אל וואזיה), פסיפסים עם דגמים גיאמטריים(חורבת חשקחורבת מידבח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת גוב), ניצנים (ח׳ירבת אל ע׳ריבחורבת חשק) ובעלי חיים (ח׳ירבת אל ע׳ריב, ח׳ירבת וואזיה) . במאה ה-שביעית לספירה נמצאו בחורבת חשק, גוב, מידב, ובח׳ירבת אל וואזיה. אמנם יש עדויות לקיום וחידוש חלק מן המנזרים בגליל המערבי לאחר הפלישה הפרסית

 


 

חורבת מחוז

חורבת מחוז (ערבית: ח'רבת אל-מאחוז -Khirbet Mehoz-Machoz  خربة المخوز) נמצאת במרחק 200 מטר מהכביש ונמוכה יותר מחורבת חשק. מחוז שכן מדרום-מזרח ליישוב לפידות והשדות של כפר כיסרא, מצפון לדיר אל-אסד, בלב חבל תפן בגליל המערבי. בחורבה צופה לכיוון דרום נחל בית העמק (ואדי מג'נונה) ולכיוון צפון לנחל חשק. החורבה צופה לכיוון דרום אל נחל בית העמק ולכיוון צפון לנחל חשק. מרחוק, מעבר לוואדי בית העמק, תשקיף עלינו חורבת תפן, בעבר מצודה הלניסטית ורומית, הממוקמת בנקודה אסטרטגית מעל ערוצו של נחל בית העמק. תפקידה של מצודת תפן היתה בלימת כיבוש מכיוון מערב של העיר עכו.

הישוב ישב על מסלע קשה וקרקע טרה רוסה. זהו אזור של טרשים – מסלע גירני חשוף שעבר המסה קארסטית. הוא אינו שופע במעיינות, אין בו אדמה חקלאית רבה ולכן קשה להתיישבות. עקב מחסור המעיינות מקומיים, נכרו בחורבת מחוז בורות מים רבים.

בור מים בחורבת מחוז
בור מים בחורבת מחוז

תולדות חורבת מחוז

בתקופה ההלניסטית כאו היה הגבול המערבי של ממלכת החשמונאים. הישוב הוקם התקופה הרומית והתפתחה בתקופה הביזנטית עם אוכלוסיה נוצרית. חורבת מחוז היא חורבה גדולה וכוללת שרידי עיירה ביזנטית עשירה. מחוז היה הישוב המרכזי באזור. הישוב נעזב כמו ישובים אחרים באזור בתחילת המאה השביעית – בפלישה הפרסית 614 או בפלישה המוסלמית 638. המקום נזכר בתעודה צלבנית משנת 1230 בשם "Gastina Mahuz" – כאשר משמעות המילה גסטינה היא חורבה. שמות ישובי הגליל נשמרו בכתבי הצלבנים הטבטונים. לאחר שהטבטונים איבדו את עוזם המרכזי, מבצר מונפורט והפסידו בקרב עכו בשנת 1291, הם נסוגו עם הרשימות לאירופה. בתקופת הממלוכים (1260–1517) שכן כאו ישוב מוסלמי. בתקופה העות׳מאנית שכנו פה מספר קטן של חקלאים דרוזים ששכנו במבנים קמורים שהוקמו על חורבות ביזנטיות.

קיר הכנסייה המערבית בחורבת מחוז
קיר הכנסייה המערבית בחורבת מחוז

ממצאים ארכיאולוגיים בחורבת מחוז

חורבת מחוז הינו אתר חורבות גדול מאד. לא נערכה כאן חפירה , אלא סקר בלבד.

  • בכל השטח ניכרים קווי הקירות של בתים חרבים, שנבנו מאבנים בגודל בינוני אך מהוקצעות למשעי.
  • פה ושם נראים גם בורות מים ומרתפים חצובים בסלע.
  • יש גם בריכה גדולה שאורך כל צלע שלה עשרים מטר, חצייה חצוב בסלע והחצי האחר בנוי. היום היא סתומה חלקית; כמעט כל הטיח שציפה את דפנותיה לפנים מבפנים נקלף, ואלות כבירות ימים גדלות בתוכה.
  • במרחק מה מן הבריכה הזאת רואים על כיכר מלאכותית נאה שרידי מתחם בנוי מאבנים נהדרות שנלקחו מבניינים קודמים. הנה כי כן שוקעו בבנייה הזאת קטעי עמודים ומשקופי דלתות. בתוך המתחם, שאורכו שלושים מטר ועשרים ושמונה רוחבו, אתה נתקל בגלים של אבני גזית בתוך סבך עבות. ואפשר להיווכח שהוא נחלק לכמה מדורים קטנים, קמורי תקרה.
  • ממזרח למתחם הזה עמדה כנסייה, צמודה אליו, שחרבה מן המסד עד הטפחות. משלושת האפסיסים שסיימו אותה כלפי מזרח נותרה רק המלית, כי כל אבני הגזית שציפו את כותליהם נשדדו.
  • למעלה משם במדרון ההר נראו לי עתיקים הנדבכים התחתיים של כמין מגדל רבוע אשר נבנה מאבנים נאות ובתוכו בור מים וחדר-מחסן קמור תקרה. כשהוספתי לעלות, כמו על מדרגות, הבחנתי בקווי הקירות של בתי מגורים קטנים הנראים עתיקים עד מאד. באחדים מהם נראה עוד פתח הכניסה המלבני שיש בו שתי מזוזות ומשקוף.
  • במרחק מה מזרחה, בשיפולי הגבעה של גבעה סמוכה, שני אולמים קטנים העומדים עוד על תילם. הם מקבילים ומצרניים מוארים בעד חלונות צרים ביותר, דמויי חרכים. שני פתחי הכניסה בצד מערב מצוידים במזוזות מונוליתיות שגובהן שני מטרים ועשרה סנטימטר ומעליהן משקופים, מונוליתיים גם הם, שעל אחד מהם, המהוקצע הקצעה גסה יחסית, מגולף באמצע צלב שווה זרועות בתוך עיגול, והאחר מעוטר בכפתורים מוקפים מסגרת מלבנית. קירות שני האולמים האלה, שאורכם שמונה- עשר מטר, נבנו מאבנים מהוקצעות פחות או יותר, והרווחים במישקים מולאו ברסיסי אבן. לפי כיוונם והצלב החקוק בכניסה לאחד מהם סבורני כי זה היה לפנים חדר תפילה.

בחורבת מחוז נחשפו כנסיה עם שער אבן שעל משקופו חקוק צלב בתוך עיגול ורצפת פסיפסממצאים ארכיאולוגיים בחורבת מחוז כוללים גִתות היין, בורות המים, גיתות, שתי כנסיות ביזנטיניות (אחת עם רצפת פסיפס), מחסנים ומבני מגורים. במקום נחשפה בריכת מים שאורכה 20 מטר. בעבר בריכת המים היתה מכוסה קשתות.

צמחיה בחורבת מחוז

בחורבת מחוז למרגלות החורבה לצד השביל פורח האירוס הנצרתי – מקבוצת אירוסי ההיכל, פרח מרהיב ביופיו וייחודי לארץ ישראל. זוהי האוכלוסיה היחידה שנמצאת מערבית לקו פרשת המים. שהם הובאו לכאן בעבר, והם אינם צומחים כאן באופן טבעי. פריחת האירוס הנתצרתי בחודש מרס. אוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים בתוקה הממלוכית. מוסלמים נוהגים לשתול אירוס נצרתי בבתי קברות.

רוב השטח נטוע בכרמי זית וגפן. בטראסות שבין עצי הזית, פורחים בה בעת גם כלניות בשלל צבעים, כרמלית נאה ושקדיות.

מדרונות תלולים של חורש ים-תיכוני מפותח (בין היתר עצי אדר סורי ושיחי מורן החורש). סבכי החורש מהווים מקום מחסה לחזירי בר, תנים ודלקים.

איך מגיעים לחורבת חשק – חורבת מחוז?

בכביש 854, בין כרמיאל לתפן, שני ק”מ דרומית ליישוב לפידות חונים במפרץ חנייה מכורכר בעיקול. חמש מאות מטר עליה רגלית (כ- 20 דקות), בין כרמי זיתים סבך וטראסות האבן הישנות, צפונה על השלוחה, בשביל המסומן ירוק.

  • כניסה בחינם
  • לא נגיש
  • בשטח בורות מים רבים ועשבייה גבוהה.

עונה מומלצת: אביב – בחודש מרס פורח האירוס הנצרתי. בעונת המסיק יש הרבה מוסקים ואפשר לחוש את האווירה של המסיק.

ביבליוגרפיה

ארץ צפון, חמישה אתרים כנסייתיים בגליל העליון המערבי, 165-166, מרדכי אביעם

%d בלוגרים אהבו את זה: