מיקום חורבת חלוקים
חורבת חלוקים הקדומה שוכנת במדרון הדרומי-מערבי של הר חלוקים שברמת הנגב. החורבת נמצאת בצד כביש שדה בוקר-ירוחם (מספר 204) , כ – 2 ק"מ מצפון-מזרח לשדה בוקר בגובה טופוגרפי של 530 – 570 מטר מעל פני הים.
שמות דומים הנמצאים לא רחוק
- רכס חלוקים או קמר חלוקים: אחד מששת הקמרים בנגב הצפוני
- צומת חלוקים: מפגש כביש 204 (המחבר בין דימונה לבין ירוחם) וכביש 40
- ההר החלק
בן גוריון יזם סקר ארכיאולוגי בנגב
לאחר מלחמת השחרור, ראש ממשלתנו הראשון דאג לחזק את הקשר ההיסטורי של עם ישראל עם הנגב שזה עתה נכבש. הוא יזום סקר ארכיאולוגית בצפון הנגב. הממצא היה מדהים.
- נחשפו יותר משלש מאות אתרים מן תקופת הברזל – תקופת ממלכת ישראל וממלכת יהודה. כולם נהרסו במאה 10 לפני הספירה עם אש.
- כמו כן נחשפו כ-50 אתרים עם מצודות ישראליות קטנות וחומת סוגרים: מרובעות, מלבניות, עגולות, סגלגלות ואף משולשת אחת. כל המצודות הן מתקופתן של ממלכות ישראל ויהודה, כלומר מן המאות י'-ז'. אין המצודות זהות לחלוטין בכל פרטיהן וצורת רובן מושפעת מאוד מפני-השטח. אין למצוא שתי מצודות הבנויות לפי אותה תכנית על כל פרטיה.
באחדים מן האתרים נמצאו מגדלים רומיים מתקופה אלף שנים מאוחר יותר. רבים מהם עשו שימוש משני של אבני החומות המעגליות.
הממצא של החרסים כלל חרסים שעובדו באובניים (ישראלית רגילה – הקיראמיקה הממורקת ישראלית) יחד עם חרסים מסוג ״נגבי״ שעובדו ביד. כלומר הישובים ״שוחחו״ גם עם צפון וגם עם הדרום.
הממצא בחורבת חלוקים
באתר שרידי יישוב מתקופת הברזל ב' ומן התקופה הנבטית. בסקרים שנערכו בחורבת חלוקים נתגלו כ-25 מבנים ושני בורות מים, שקירותיהם בנויים אבנים גדולות . בשנת 1971 בחפירות מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים בהנהלת רודולף כהן, נתגלו כאן שרידי מצודה סגלגלה, שקוטרה כ – 23 מ' והיא מוקפת חומת סוגרים . כמה מן הבתים שנחפרו הם מטיפוס בית ארבעת המרחבים , האופייני לישראלים ויהודים בתקופת הברזל. החרסים שנתגלו בשכבת השרפה במבנים אלה הם מתקופת הברזל ב ' (המאה ה – 10 לפנה"ס) . בחלקו הצפוני של האתר נמצא מבנה גדול יותר מאותה תקופה. בתקופה הנבטית עמד סמוך למבנה זה מגדל מרובע, שחדר מדרגות נבטי טיפוסי הוביל אל גגו. נראה שהיה זה מגדל שמירה בצד הדרך העתיקה מעבדת לחלוצה. קיימים חילוקי דעות בין ארכיאולוגים לגבי זיהוי תושבי האתרים הללו:- יהודים או עמים אחרים. נוטה לייחס את הקמתן של המצודות לא ליוזמתו של המלך שלמה (968 -928 לפני-הספירה) אלא לדוד (1006 -968) או לשאול (1025-1006).
שרידי מצודה קטנה
שרידי מצודה עגולה – למעשה סגלגלה (23X23) – בת כ-3,000 שנים. יש הלניח שהמצודות הנמוכות הללו שימשו מקום התכנסות, פעילות חקלאית, שמירה והגנה.
שקתות בחומת הסוגרים של חורבת חלוקים
בית ארבעת מרחבים
בית ארבעת המרחבים הינו סימן מובהק לאוכלוסיה יהודית.
בית ארבע מרחבים מהתקופה הישראלית מתקופת הברזל-2. באתר קיים בית ארבעת המרחבים גדול יותר מאותה תקופה ושרידים של עוד כ-25 בתים מאותו סוג.
עץ שיטה בודד בערוץ נחל נוקד השכן
צילום: יוצר Tambah
יש המכנים, בגלל עץ השיטה הסלילנית הבודד בנחל, את נחל נוקד בכינוי "נחל עץ". העץ שלנו צומח בעיקול גדול של הנחל. ייתכן שהמדרגה החקלאית שבנחל אצרה מאחוריה מספיק קרקע, כדי לאפשר לעץ להתפתח לממדים מרשימים, יותר מעשרה מטרים.
טראסות אבן
הטראסות עצרו והאיטו את זרימת הממטרים בכל אורך הנחל ואיפשרו אגירת מי הגשם והשקייה אפילו בסביבה המדברית.
מגדל נבטי
מגדל נבטי לשמירה על ציר עבדת-חלוצה (על דרך האתרים הקדומה). אתרים = תרים.
מבנה מגדל עם עמודים עשויים חוליות, אמנה, ומדרגות. המגדל הנבטי נקרא גם מבנה 3 של חרבת חלוקים ע"פ שלטי ההסבר – אתר 97 במפת שדה בוקר מזרח ואתר 168 בסקר רשות העתיקות . המגדל מתוארך לתקופה הרומית.
איך מגיעים לחורבת חלוקים?
נסיעה דרומה בכביש מס' 40. לאחר הכניסה לקיבוץ משאבי שדה פונים מזרחה וממשיכים בנסיעה בכביש מס' 40. עד לצומת חלוקים שם פונים צפונה אל כביש מס' 204. לאחר כ- 1 ק"מ פונים מערבה ע"פ שילוט אל 'חורבת חלוקים'.
מסלול הליכה בחורבת חלוקים
מחורבת חלוקים מתחילים בהליכה בשביל המסומן בסימון אדום, שביל נוח וברור בתוך הערוץ. לאחר כ- 1 ק"מ מגיעים לעיקול קטן שבמרכזו עץ שיטה ענק ומרהיב, כאן ניתן לעשות אתנחתא וליהנות מצילו של עץ מיוחד זה. ולאחר מכן לשוב חזרה באותה הדרך לחורבת חלוקים.
מסלול חורבת חלוקים – נחל נוקד
יש מסלול הליכה עממי ״חורבת חלוקים – נחל נוקד״. מחורבת חלוקים מתחילים בהליכה בשביל המסומן בסימון אדום, שביל נוח וברור בתוך הערוץ. לאחר כ- 1 ק"מ מגיעים לעיקול קטן שבמרכזו עץ שיטה ענק ומרהיב, כאן ניתן לעשות אתנחתא וליהנות מצילו של עץ מיוחד זה. ולאחר מכן לשוב חזרה באותה הדרך לחורבת חלוקים.
ישנה אפשרות לדרך ארוכה יותר – ממשיכים עם השביל המסומן באדום ופונים איתו מערבה. לאחר כ- 2.5 ק"מ מגיעים לשביל ג'יפים שאינו מסומן ומקביל לכביש מס' 40, שם פונים שמאלה וממשיכים עוד כ- 2 ק"מ עד שמגיעים לכביש מס' 211. ולאחר כ- 0.5 ק"מ מגיעים אל הרכב. נק' סיום למסלול הארוך: ציר הנפט המקביל לכביש מס' 40 – לכיוון כביש מס' 211.
ביליוגרפיה
זאב משל ,https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_11.4.pdf
ראה גם: ההר החלק