אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ואמוראים, בין המאה ה-1 לבין מאה ה-4 לספירה. היא שימשה כמקום מושבה של הסנהדרין במשך כ-10 שנים. שם היישוב נשמר בשמו של כפר ערבי ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, "הושה" וקיבוץ אושה, שהוקם בשנת 1937 ושוכן מעט מערבית לאושא העתיקה, מנציח את שם היישוב העתיק.
סנהדרין
הסנהדרין היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי. הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת 425 לערך. מסכת סנהדרין של הגמרא עוסקת בדרכי וכללי פעולתה.
״גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.״ (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א'-עמוד ב)
לאחר חורבן הבית, ישבה הסנהדרין ביבנה עד מרד בר כוכבא (הסתיים ב־135), בעקבות המרד והגזרות שגזרו הרומאים בעקבותיו על יהודה, עברה הסנהדרין לגליל. היא ישבה בכפרים קטנים כמו אושא ושפרעם, כדי להרחיק ממנה את עינה של הקיסרות הרומאית. רבי יהודה הנשיא – נשיא הסנהדרין, שישב בבית שערים, העביר לעירו את הסנהדרין, וכאשר חלה ועבר לציפורי, עברה אתו לשם גם הסנהדרין. בימי רבי יהודה נשיאה, עברה הסנהדרין לטבריה למשך תקופה ארוכה.
הושה – Hawsha
הושה (هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם. לפי תוכנית החלוקה, השטח בו שכן הושה נועד להיות בתחומי המדינה היהודית. במלחמת העצמאות נכבש הכפר, התרוקן מתושביו ונהרס. הכפר הושה נבנה על חורבות היישוב היהודי העתיק אושא. לאחר כיבושו הרסו כוחות צה"ל את מבני הכפר פרט למבנה של קבר שייח בשם 'נבי הושאן' בלב בית קברות מוסלמי.
במקום תוכננה הקמת יישוב בשם 'חרוב' אולם התוכנית הוקפאה לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשם הארגונים הירוקים.
יער קרית אתא
יער קרית אתא מתחיל באיזור שכונת גבעם טל בקרית אתא, מצפון לחיפה. היער הוא עשיר בנוף מיוחד שכל הדרך עוברים בין עצי האלון, הברוש והאורן. יער קריית אתא נמצא בשוליים הצפוניים של נחל ציפורי. המסלולעובר ליד חורבת אושה מהדרום, וממשיכה בין גבעות אלונים ושפרעם, עד לתצפית יפהפיה לכיוון מפרץ חיפה, הכרמל ונחל ציפורי.
שביל הסנהדרין
חפירות אושא
אבן תחום שבת של אושא
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב. על פי ההלכה, יציאה מהתחום בשבת אסורה. אותר מצפון לאושא העתיקה אבן תחום שבת.
