הלכות מדורת ל״ג בעומר
כבר מאות שנים נוהגים במירון, ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי, להדליק מדורה לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. ואף בשאר מקומות נוהגים חסידים להדליק מדורות בל"ג בעומר. ויש שנהגו להדליק נרות בבית הכנסת לכבוד ההילולא. עם זאת, יש להדגיש שמנהגי ל"ג בעומר הם רשות, ולא נפסק ברמב"ם וב'שולחן-ערוך' שצריך להדליק מדורה בל"ג בעומר, או שצריך לעלות על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. בתחילת המאה ה-20, כבר היה מירון האתר המרכזי לעלייה לרגל, בכל ימות השנה, בעיקר בתקופה שלאחר פסח, ושיאה בל"ג בעומר -התייחדות, ריקודים, טבילות ותפילות.
למי זכות ההדלקה על ציון הרשב"י במירון
למי זכות ההדלקה על ציון הרשב"י במירון? כיצד זכות ההדלקה עברה בין שליחי האדמור מרוז׳ין, קרוביו של האדמור מרוז׳ין, שליחי האדמו״ר מבויאן, אדמו"רי בויאן, הרב פישמן-מימון ממשרד הדתות והרב קפלן, רב העיר צפת?
מכירה הפומבית של זכות ההדלקה
זכות ההדלקה נמכרה במכירה הפומבית על ידי רבני צפת. הקניה במכירה הפומבית ניתנה לכל המרבה במחיר.
זכות הקניה של זכות ההדלקה על ידי האדמור מרוז׳ין
הגה"ק רבי ישראל פרידמן מרוז'ין זיע"א קנה בכסף מלא את זכות ה"הדלקה" הגדולה על גג ציון קברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר מידי זקני צפת ל״קניין עולם״.הוא עצמו לא זכה להגיע ארצה.
מי שהיה מדליק את המדורה במשך שנים רבות, היה רבה של צפת, שנמנה היה על חסידי רוז'ין. האדמו"רים היו משלמים בכל שנה סכום כסף עבור זכות חזקת ההדלקה, וממנים שליח מיוחד להדלקה קרוב-רחוק של בית רוז׳ין או מקורב לבית רוז׳ין.
- הרה"צ רבי אהרן ברנדוין זצ"ל
- רבי רפאן זילברמן
- ֿהגה"ח רבי אברהם לייב זילברמן
- הרב שמחה קפלן
הדלקה על ידי בית רוז'ין
חלפו 70 שנים עד שהצאצא הראשון לבית רוז'ין אכן הדליק במירון. האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ היה הצאצא הראשון שהשתתף בהדלקה במירון. הוא הדליק בשנת תרפ"ו, עוד לפני שכהן כאדמו"ר, בביקור בארץ ישראל.
הדלקה על ידי בית באיאן (בויאן)
אדמו"רי בויאן ירשו ממנו את זכות ההדלקה. בשנה שלאחר מכן, שנת תרפ"ז, הגיע לארץ האדמו"ר רבי מנחם נחום מבאיאן-טשערנוביץ, בן דודו של רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ, ולראשונה הדליק אדמו"ר מגזע באיאן את ההדלקה. צאצאיו הגיעו מדי פעם למירון וזכו לקיים את שירשו מאבותיהם.
רבים מבית בויאן הדליקו את המדורה:
- האדמו"ר מקאפיטשניץ זצ"ל ביקר פעמים נוספות הדליק בשנים תש"י ותשי"ח.
- האדמו"ר מבאיאן-לעמברג הי"ד –תרצ"ג
- אדמו"ר מבאיאן בליפציג, שעלה והתיישב בתל אביב –ת"ש
- האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבאיאן –תש"ט ותש"כ
- האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא
במשך רוב השנים הייתה ההדלקה מתקיימת על ידי רבני העיר צפת בתורת "שליח" של האדמו"ר מבויאן:
- רבי שמואל הלר
- צאצאי רבי שמואל הלר – הרבנים לבית זילברמן
- הרב שמחה קפלן רבה של צפת
חדלו למכור את זכות ההדלקה עם קום המדינה. אחרי ל"ג בעומר תש"ח בו היה הציון נטוש עקב המלחמה. בשנה שלאחריה נטלה הרבנות הראשית בראשות הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון את הענינים לידיה. הרב פישמן כמעט שלא הדליק בעצמו.
כשהחל האדמו"ר הנוכחי מבויאן להדליק, היה נוהג להדליק יחד עם הרב קפלן, רבה של צפת, כשהם מחזיקים את הלפיד יחדיו. מאז פטירת הרב קפלן, מדליק את ה"הדלקה" האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דוב ברייאר, נין-נכדו של האדמו"ר מרוז'ין.
תאריך מתחרה
בשנת תש"ט (1949) אירגן הרב משה צבי נריה אירוע הודיה המוני על הצלחות מלחמת העצמאות, בקבר הרשב"י במירון. אירוע זה היה היסוד לעליה למירון מדי שנה בז' באדר, בנוסף לעליה הרגילה בל"ג בעומר.
מדורות מתחרות
המועצה למקומות קדושים הכשירה וחילקה את מתחם סביב ציון קבר הרשב״י לארבע חלקות הדלקה, שאותן יקבלו החסידויות השונות, כל חסידות לפי בתור. עלות זכות ההדלקה נעה בין 49 אלף דולר ל-200 אלף דולר.
- חסידות בויאן
- חסידות קרלין
- אדמו״ר זוויהל
- ישיבת "שובו בנים" של הרב ברנלנד(?)
- תולדות אהרון
- תולדות אברהם יצחק
הרוגי הטרגדיה הנוראה בל"ג בעומר תרע"א במירון
ב-י"ח באייר תרע"א, 15 במאי 1911, התקבצו כ-10,000 איש להילולה השנתית בקברו של הרשב"י במירון. הרב רפאל דין קנה את זכות ההדלקה הראשונה של המדורה. ההמון המשולהב התפרץ לרחבה ומספר שניות לאחר מכן, קרס מעקה הגג, שגרם למפולת של אבנים גדולות אשר קברה תחתיה חלק מהחוגגים. כ-100 איש אשר עמדו באותה עת על הגג נפלו מגובה של 8 מטרים בטרגדיה הנוראה בל״ג בעומר תרע״א במירון. 40 איש נפגעו ו-7 נהרגו מיד. קברי שבעת ההרוגים נמצא סמוך ונראה למתחם קבר הרשב"י.כתוצאה מהקריסה הוקם בית החולים היהודי בצפת.
בין שבעת ההרוגים היו גם ארבעה שלא זכו להניח אחריהם זש"ק:
- הבחור מרדכי איסר ב"ר נתן מילנר מצפת
- הבחור בן רבי משה לייב מלודז
- הבחור משה יוסף ב"ר שמחה שפר מצפת
- הילדה יהודית ב"ר זידיל לודמיר מצפת
