מה זה "N" התישבותי? התישבות "N" זה מונח מתקופת המנדט ותוכניות החלוקה. היא צורת התיישבות שמטרת יצירתה הייתה ליצור רצף טריטוריאלי כאשר ההתיישבות היא בעמק החולה, עמק יזרעאל ומישור החוף. עד שנת 1936 הוקמו כ-170 יישובים יהודיים שייצרו את ה- "N ההתיישבותי" – אותה רצועה של התיישבות יהודית, בלתי-רציפה, שנמתחה מאצבע הגליל דרך עמק יזרעאל למישור החוף והיוותה את הדגם המרחבי של תפרושת היישובים העבריים. בניגוד לתפיסת השטח ההררי של תקופת התנ"ך – כיבושי יהושע, תקופת השופטים וממלכות ישראל ויהודה – התפתחה ההתיישבות העברית החדשה בעמקים.
הסיבה להקמת מחלקת המדידות הבריטית בשנת 1920, לקראת החלת שלטון המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, הייתה מדידת ומיפוי קרקעות הארץ לצורך עריכת הסדר המקרקעין. השלטון התורכי- עות'מאני כמעט ולא השאיר מיפוי של בעלויות הקרקע בארץ-ישראל, וחסרון המפות עלול היה לעכב את הפיתוח הכלכלי של הארץ. הפיתוח היה נחוץ לאחר תקופה ארוכה של הזנחה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני.
עיקר הלחץ היה של המנהיגות הציונית לאחר הצהרת בלפור, שניתנה ב- 2 בנובמבר 1917, לרכישת קרקעות כדי לפתח את הארץ. לא חסרו קשיים בפרוייקט זה: למשל צמצום המדידות עד למינימום בשנות המרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936). מחלקת המדידות השכילה להתגבר על הקשיים (רפורמה בשנת 1928, חזרה למדידות עם סיום המרד הערבי), ועד סיום המנדט ב- 1948 הוסדרו כ- 20 אחוז מקרקעות ארץ-ישראל (כ- 5 מליון דונם מתוך 26,300 קמ"ר), בעיקר במישור החוף, בעמקים, בעמק הירדן, ובחלקים מהגליל. ההסדר באזורים אלה איפשר את ההתיישבות היהודית בתקופת המנדט, שבשל צורת פריסתה לאורך חבלי ארץ אלה כונתה "ה- N ההתיישבותי" (כדאי להציץ במפות).
עד שנת 1936 הוקמו כ-170 יישובים יהודיים שייצרו את ה- "N ההתיישבותי" – אותה רצועה של התיישבות יהודית, בלתי-רציפה, שנמתחה מאצבע הגליל דרך עמק יזרעאל למישור החוף והיוותה את הדגם המרחבי של תפרושת היישובים העבריים.
הר ועמק הם תמונת ראי – האחד של השני. בניגוד לתפיסת השטח ההררי של תקופת התנ"ך – כיבושי יהושע, תקופת השופטים וממלכות ישראל ויהודה – התפתחה ההתיישבות העברית החדשה בעמקים.
תפיסת אזורי ההתיישבות אז (1936 ואילך) גובשה על ידי משה שרתוק שגרס שאין לחזק את האזורים בהם יש נקודות יישוב יהודיות אלא להתרחב לאזורים בהם לתנועה הציונית יש אינטרס. לדעתו היו הרבה חולקים אך היא זו שהכתיבה בסופו של דבר את רעיון חומה ומגדל ועל אף גבול ועדת פיל (1937) ותקנות הספר הלבן (1940) עמק בית שאן רוצף ביישובים יהודיים וגם אזור רמות מנשה, דבר שאפשר לעבות את ה N ההתיישבותי הידוע.
