כיצד נוצר רעיון הסרט הציוני?
ב-1895 אברהם נויפלד, סטודנט להנדסת מכונות, כתב לוועד הפועל הציוני הצעת הסרטה קולנועית כדי לייעל את התעמולה הציונית. ב-1900 הרצל עצמו כתב לעסקנים הציוניים:
"אין ספק שהקינמטוגרף [ראינוע] שייך לאוצר הנשק של אמצעי התעמולה המודרניים ביותר. ועתה הבה ונשתמש בו".
כמה מפליא שבשנת 1899 התנועה הציונית כבר החלה לקדם רעיון עריכת סרטוני תעמולה אודות ארץ ישראל במטרה לקבלת תמיכה מוסרית וכספית. בעידודו של הרצל הוקם ״פרויקט נויפלד״ להפקת סרטון תעמולה הציוני הראשון. למרות שפרויקט נויפלד החל בתכנון קפדני וברור, הוא נעצר בשרשרת מחדלים שהובילה לביטול הפרויקט ב-1902. כמה חבל.
הסרט הראשון של פלשתינה
סרט ״ראינוע״ הציוני הראשון צולם בארץ ישראל רק ב-1911 תחת השלטון העות׳מאני. שרדה גרסה מאוחרת לסרט ראינוע זה בן כעשרים דקות. המפיק היה יהודי, משה מורי רוזנברג, שהכין סרטון עבור הקונגרס הציוני ה-10 בבזל. הסרט צולם במשך ביקורו בארץ עם אשתי, הילדה, בחג הפסח תרע"א (1911). הסרטון של רוזנברג היה אחד מהבודדים שצולמו במדינה העות׳מאנית. היחידים שצילמו ראינוע בארץ ישראל בתקופה זו היו יהודים אשכנזים. הסרטון של רוזנברג הציג ציונים מפריחים את השממה.
קשה לקרוא לסרטו של רוזנברג ״הסרט הראשון של פלשתינה כי אינו דובר עברית, לא צולם על ידי תושבי ארץ ישראל ולא הופק לקהל של ארץ ישראל. הסרט הראשון של פלשתינה חיכה לדור של יעקב בן דב, נתן אקסלרוד, שלמה בן-ישראל וחיים הלחמי.
״ועדת שאו״ הבריטית קבלה את צילומיו של רוזנברג כעדות בדיוני הועדה בשנת 1929.
הסרט הראשון של פלשתינה – הסרט המקורי
מה תיעד סרטו של רוזנברג? תהלוכת רבי מאיר בעל הנס בטבריה, תחנת הניסיונות החקלאיים של אהרון אהרונסון ליד עתלית, תהלוכות דתיות של נוצרים בירושלים, בית הספר לאמנות "בצלאל" וכמובן הכותל המערבי. הסרט הציג את החלוצים עמלים בייבוש ביצות, סלילת דרכים וחרישת אדמה. לעומת זאת הוצגו הערבים כרועי צאן, שייח'ים על סוסיהם ונשים שואבות מים. הסרט כולל תהלוכות נוצריות ומוסלמיות.
סדר התוכן:
- יפו
- ירושלים: הר הצופים, מגדל דוד, סמינר ילין, בית ספר לבנות אוולינה דה רוטשילד, כרם אברהם, בצלאל, מרכבתו של משה מונטיפיורי, הכותל המערבי, שכונת התימנים בסילוואן
- עתלית: תחנת הניסיונות החקלאיים של אהרון אהרונסון
- חיפה: הנמל, אתר הטכניון, תעשיה (מפעל ההנדסה ללבנים של וילבושביץ), כפרים דרוזים בכרמל
- טבריה: ורבי מאיר בעל הנס
- הרי הגליל: הר מירון
בשנת 1932 הפקיד את ששת הגלגלים של הסרטו בידי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי באוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם נתקעו במובלעת הר הצופים לאחר מלחמת השחרור. דוד בן-גוריון בכבודו בעצמו דאג להוצאת הסרט, גליל אחר גליל, בשיירות הקבועות החלפת המשמרות.
כעבור שנים נשלח עותק הסרט להוליווד, לצורך העתקתו לחומר לא-דליק. העריכה בהוליווד היתה מבולבלת, הכתוביות הביניים בסרט חסרות. הסרט שנמצא בידינו היום נערך מחדש על ידי סרטי גבע. הוכנסו כתוביות חדשות במקום אלו שאבדו בהוליווד. רוזנברג קרא לגרסה זו "הסרט הראשון של פלשׂתינה".
כיום הסרט נשמר בארכיון שפילברג.
הסרט הראשון של פלשתינה עם פירוש של ערוץ הטלוויזיה החינוכית
מורי רוזנברג – Murray Rosenberg
מורי רוזנברג, איש עסקים יהודי-בריטי ועסקן ציוני, נמנה עם מייסדיה של הפדרציה הציונית האנגלית (English Zionist Federation) ב- 1899, והשתתף בקונגרסים הציוניים הראשונים כציר מטעמה. הוא היה בין מקימיה של שכונת כרם אברהם.
ארכיון שפילברג
ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג נוסד בשלהי שנות ה-60 באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מהווה הארכיון הסרטים הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית, קק"ל וקרן היסוד.
Spoiler – מי באמת צילם את הסרט הראשון בפלשתינה – האחים לומייר Lumière Brothers הצרפתים
האחים לומייר – Auguste and Louis Lumière- היו מאבות הראינוע ומממציאי המצלמה, סרט הצילום והמקרן המשמשים בצילום קולנוע. למעשה, הראינוע נולד בשלהי דצמבר 1895 עם הקרנת הבכורה של סרטי האחים לומייר בפריז. האחים היו הראשונים ששלחו צלם ראינוע, אדם בשם אלכסנדר פרומיו -Alexandre Promio, אל האמפריה העות׳מאנית (טורקיה, מצרים וארץ ישראל). הם היו מעוניינים להשיג קטעים אקזוטים של ״ארץ הקודש״. מסתבר שסרטים הראשון שצולם בארץ ישראל, בסוף המאה ה-19, צולמו על ידי צלם זה וכבר ב⁻1895 הוקרן על ידי האחים לומייר. 93 גלגלים מתוך הסרטון הזה התגלו מחדש בפריז בשנת 2007 על ידי חברת Lobster Films שעסקה בשיקום סרטים. הקרנות סרטי ראינוע על ידי לא-יהודים לציבור החלו בארץ ישראל בצורה לא קבועה משנת 1908 בירושלים ופו.
אמנם הסרטון מכונה ״פלשתינה ב-1896״ אבל ראוי היה לקרוא לו ״יהודי ירושלים של האמפריה העות׳מאנית 1896״.
מועמד אחר לתואר ״הסרט הראשון בארץ ישראל״ הוא עקיבא אריה וייס – Akiva Arie Weiss, שצילם בשנת 1912 סרט על ארץ־ישראל במימון קק״ל. אלא שסרט זה נשלח לעיבוד סופי באירופה. בדרך למעבדות בחוץ לארץ,
אבד בימי מלחמת העולם הראשונה. כנראה ירד למצולות ים באניה שטבעה.
