סיור בעיר צפת לא תהיה מושלמת בלי ביקור בשרידי הרובע הממלוכים העיר. השליטים הממלוכים – مماليك בנו בצפת מבנים רבים, ששרדו עד לימינו. כאן נדון באתרי המסגד האדום והמאוזוליאום הממלוכי בצפת.
מי היו הממלוכים?
הממלוכים היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס. פירוש המילה ממלוכים: "נרכש". בסופו של דבר, הממלוכים הצליחו אף להקים ממלכות עצמאיות משלהם במצרים, הודו ובאזור בגדאד. התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517.
המסגד האדום – ג'אמע אל אחמר
המסגד האדום – ג׳אמע אל-זאהר ביברס ממוקם ברובע הממלוכי של צפת, צמוד למלון רימונים. המבנה שנחשב לאחד מהמבנים הממלוכים הקדומים בישראל, נבנה בשנת 1276, על ידי המושל בייברס – Baybars (אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין ביברס אל-בונדוקדארי – الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري). בתקופת שלטונו של ביברס נבנו מבני ציבור תחת תקציב מבוקר ולצורך תכלית ידועה.
ביברס – بيبرس נולד סביב 1228 בחצי האי קרים ונמכר לעבדות בגיל 14. כ״ממלוכ״ הוא הגיע להיות מושל מצרים. ביברס כבש את העיר צפת בשנת 1266 מידי האבירים הטמפלרים וקבע בה את בירת המחוז. הסולטאן בייברס ציווה להביא לבירת המחוז הצפוני החדשה נשק וצידה, ואף מינה שני קצינים לשמש כמפקדי העיר על ארבעת אלפים החיילים. ב-1277 מת ביברס בדמשק ונקבר שם.
אל-מלכ א-נאצר מוחמד בן קלאון (1310-1341) השלים את בניית המסגד האדום (אל-ג'אמע אל-אחמר) ששימש עד 1948. בימיו נבנה גם הח'אן, מצפון למסגד. האופנה שהנהיג מוחמד בן קלאון והנחיל לממשיכיו בבנייה הממלוכית הייתה בניית מבני פאר על-פי אמות מידה אסתטיות ולא משיקולים ענייניים.
כתובת השער: מעל לשער הכניסה כתובת מהיסוד המבנה, שהשתמרה מעל דלת העץ של השער.
סגנון הבניה: סגנון הבניה הממלוכי הובאה ממצרים. המבנה כולל שער מפואר ואולם הקשתות הראשי המסוגל להכיל כמאתיים מבקרים. מוחמד בן קלאון הביא אומני בנייה מפרס שהעשירו את האדריכלות הממלוכית בפריטים אופייניים, כגון עיטור הנטיפות (מוקרנס – مقرنس – Mukarnas).
אולם התפילה: אולם תפילה הממוקם בחלקו הדרומי של החאן. בו שתי גומחות תפילה (מחראב -محراب) הפונים לכוון מכה. האולם נתמך בידי ארבעה עמודים. אכסניה נפתחה במבנה בעבור עוברי אורך מוסלמים. האכסניה פעלה כהקדש מוסלמי, ונתמכה בידי הווקף ומהכנסות הלינה. האבן שעליה חרוט ההקדש, נצבעה בצבע ירוק ,והוצבה מעל לגומחת התפילה המרכזי באולם התפילה. לאחר הפיכתו לגלריה ,הושחתה הכתובת ובמקומה נחקקו שני לוחות הברית.
רעידת אדמה: המסגד האדום והאכסניה, נפגעו בחלקם ברעידת אדמה, ניתן לראות את שרידי המדרגות הלולייניות לצריח המואזין הישן, כיום על חלק מהריסותיו הוקם מלון רימונים בצפת.
מרכז תרבות: המקום משמש כיום כמרכז תרבות אומנותי המנוהל בידי קרן צפת לפיתוח, המבנה פתוח בכול ימות השבוע.
המאוזוליאום הממלוכי בצפת – זאוית בנאת א-שיח' אחמד
ברובע הממלוכי של צפת, עומד בנין ״זאוויית בנאת א-שיח׳ אחמד״ [מצאתי גם ״חאמד״ ו״חמיד״]. זהו בית ממלוכי שנבנה להיות קבר (מאוזוליאום) עבור האמיר מוט'פר א-דין מוסא אבן חאג' ארוקטאי, נציב בצפת שנקברבשנת 1372. המאוזוליאום נחלק לשלשה חלקים, ובתוכו שלשה קברים, האחד מהם של מוסא הנ"ל.
מניחים שמבנה הקבורה, המוזוליאום, הוקם מאוחר יותר מן המסגד האדום. המוזוליאום ממוקם מדרום החאן לאדום (ג'אמע אל אחמר), ברובע הממלוכי בצפת ,הצמוד למלון רימונים.
האמיר מוט'פר א-דין מוסא אבן חאג' ארוקטאי כיהן כשנתיים כמושל צפת עד שנפטר. המבנה הוא מבנה קבורה מהמאה הארבע עשר, אשר הוקם כמאוזוליאום לזכרו.
כיום משמש מבנה המוזוליאום ,כמקום מפגש ,לחברי סניף מסדר הבונים החופשיים ,המבנה עבר שיפוץ ושינויים,על מנת להתאים לצרכי טקסי הבונים החופשיים. (העיר יוהדה לחלוטין.)
קרא גם: נרות צפת
