המסלול: הגליל התחתון המרכזי
כאן אני מרגיש בבית. מחלון ביתי אני צופה על בקעת נטופה והר עצמון. הקניון הקרוב אלי נמצא בצומת אלונים (על אדמה חקלאית). וכל נסיעה שלי לחיפה מעבירה אותי ליד שפרעם, בה גם טיילתי מספר פעמים עם חוג משוטטי הושעיה והגליל.
הררית
הררית הינו יישוב קהילתי וחילוני השוכן על הר נטופה, בתחומיה של המועצה האזורית משגב. מדובר ביישוב המזרחי ביותר על רכס יוטבת. היישוב צופה לבקעת בית נטופה וגרים בו כ-320 תושבים. הוא הוקם במסגרת תוכנית המצפים בגליל בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. מדובר בתוכנית אשר מטרתה הייתה "לייהד את הגליל" ובמסגרתה הוקמו באזור יישובים קטנים רבים אשר כונו "מצפים". היישוב נמצא באמצע הגליל, בין הכנרת (כ-17 ק"מ) לחיפה (כ-30 ק"מ).
מפת טיולים הגליל התחתון, העמקים והגלבוע מס' 3
מבדד נטופה
500 מטר מהקצה המזרחי של היישוב הררית יש דרך שמובילה למבדד נטופה, שהוקם ב-1963 על ידי שני נזירים יוונים-קתולים מהולנד על פסגת הר נטופה.
על ראשו של רכס יודפת, כמה מאות מטרים ממזרח ליישוב המודטים הררית (המהווה שער כניסה ראוי לממלכת התבודדות שכזו), שוכנת מתחת לפני האדמה כנסייה חצובה בסלע. את המקום הקימו (או בעצם חפרו) שני נזירים קתוליים שהגיעו מארצות הברית ומהולנד בשנות השישים של המאה שעברה. במשך שנים הם הרחיבו והעמיקו מערה קטנה שהייתה במקום, ויצרו מתחם תפילה צנוע ומקסים. הם מנהלים אורח חיים דתי של "מסדר" עצמאי, ומשק אוטרקי, מגדלים ירקות ואת מוצרי המזון הבסיסיים, קונים ביישוב הסמוך.
ממבדד נטופה ניתן לצפות על בקעת בית נטופה ועל הרי הגליל ולצאת לסיורים רגליים.
מפת טיולים הגליל התחתון, העמקים והגלבוע מס' 3
תל יודפת
בתל יודפת שכנה העיר הקדומה יוטבת (ששמה שובש בדורות האחרונים ל"יודפת"). עיר זו נהנתה מהגנה טבעית משלושה עברים ע"י מורדות תלולים, ובתקופת הבית השני התקיים בה יישוב יהודי.
עם פרוץ המרד הגדול ברומאים (שנת 66 לספירה) בוצרה העיר, יחד עם אתרים נוספים בגליל, ע"י מפקד הגליל – יוסף בן-מתתיהו.
לאחר מצור ממושך וקרבות קשים, נכבשה יודפת בשנת 67 לספירה ואחרוני המגינים הסתתרו בבורות המים של העיר. יוסף בן-מתתיהו הסגיר את עצמו לרומאים, והפך להיסטוריון בחצרם של הקיסרים אספסיאנוס (כובש יודפת) וטיטוס בנו. בזכות כתביו של בן-מתתיהו, ששינה את שמו ליוספוס פלאביוס, ידוע לנו סיפורה ההיסטורי של יודפת הקדומה.
בתל יש ריכוז גדול ומרשים של חצבים, וכן ראוי לציון ריכוז גדול של עצי לבנה רפואי הצומחים במורדות התל.
במורדות התל יש מספר מערות ובורות מים. נכון לקיץ 2013, אין להיכנס לבורות אלו בשל חשש לקדחת המערות.
מפת טיולים הגליל התחתון, העמקים והגלבוע מס' 3
בית לחם הגלילית
הטמפלרים (חברי תנועת המקדש) הינה קבוצת נוצרים פרוטסטנטיים מגרמניה שנוסדה באמצע המאה ה-19 בדרום גרמניה. לפי אמונתם, קירוב הגאולה מתאפשר על ידי מגורים בארץ הקודש. במחצית השניה של המאה ה-19 קמו מספר ישוביים טמפלריים בארץ: בחיפה, בתל אביב (המושבה שרונה) ובירושלים.
בשנת 1906 חלק מן המשפחות שגרו בחיפה החלו לחפש מקום חדש להתיישבות חקלאית. נוהל משא ומתן עם משפחת סורסוק בעלת אדמות בעמק יזרעאל, וקבוצת הטמפלרים רכשה כ-7815 דונם מהם שליש אדמות יער, בסכום של 130 אלף פרנק. ב 14 אפריל 1906 הגיעו למקום, הקבוצה המייסדת לבחינת השטח, בינהם האדריכל, הארכיאולוג והמהנדס בן חיפה ד'ר גוטליב שומאכר מזהה את המקום כבית לחם המקראית. על פי חלק מן המסורות, ישו נולד בבית לחם הגלילית הסמוכה לנצרת ולא בבית לחם אשר ביהודה.
בית לחם מוזכרת כבר במקורות: ויעל הגורל השלישי לבני זבולון משפחותיהם (…..) ונהלל ושימרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן. (יהושע פרק יט' 15). בהמשך שימשה בית לחם כמשכנו של השופט איבצן מבית לחם (…) וישפט את ישראל שבע שנים וימת איבצן ויקבר בבית לחם. ( שופטים א' פרק יב' 8-9). בתלמוד הירושלמי ( מסכת מגילה פרק א' דף א' עמ' א.), היא נקראת בשם בית לחם צרויה, להבדילה מבית לחם יהודה, כנראה על שם העיר צור, ששלטה על אזור זה בגליל. גם לפי רשימת כד' משמרות הכהונה, הייתה במקום קהילה יהודית, וכאן היה מקומה של משפחת הכהנים מלכיה שבניה היו מיועדים לשרת בבית המקדש, בשטח המושב נמצאים עדיין ממצאים רבים, רצפות פסיפס, בתי בד, בורות מים, מערות קבורה ושרידים של מבנים מימי הבית השני והתקופה הביזנטית.
מפת טיולים הכרמל מס' 4
אלוני אבא (ולדהיים)
אלוני אבא הינו מושב שיתופי השייך לתנועת העובד הציוני. הוא משתייך למועצה האזורית עמק יזרעאל. המושב ממוקם בגבעות אלונים שבדרום הגליל התחתון, בקרבת המושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים. היישוב נקרא על שם אחד החברים הראשונים בגרעין המייסד – הצנחן אבא ברדיצ‘ב ז"ל, אשר נרצח על ידי הגרמנים בעת שפעל בגרמניה להצלת שארית הפליטה שם, ובצרוף אזכור עצי האלון הקיימים בסביבת היישוב.
ראשוני המתיישבים באזור אלוני אבא היו אנשי כת הטמפלרים הגרמניים, אשר בחלומם ליישב את ארץ הקודש, הקימו בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה ”ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: ”נווה יער"). המקום הוקם בסמוך ליישוב הטמפלרי בית לחם הגלילית והתקיים עד לגירושם של הגרמנים בשנת 1948 ושניהם נעזבו כמעט לגמרי עם גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, עקב היותם נתיני אויב (גרמניה הנאצית), במהלך מלחמת העולם השנייה. אחד מבני הטמפלרים תושבי המקום, פרידריך דיינינגר שאפר, השתתף במלחמת העולם השנייה במבצע אטלס – פעולתו הכושלת של כוח הקומנדו המוצנח של הוואפן אס אס, באוקטובר 1944, שנועדה להרעיל את מי השתייה של תל אביב, ביוזמת אמין אל-חוסייני, מנהיג ערביי ארץ ישראל, ואדולף היטלר, כחלק מתכנונם המשותף להשמדת היהודים במסגרת הפתרון הסופי ולהקלת הלחץ של כוחות בעלות הברית על גרמניה הנאצית בחזיתות אירופה.
היישוב אוכלס מחדש בשנת 1948 על ידי גרעין של תנועת הנוער הציוני, שנוצר מאיחוד של חניכים מרומניה, גרמניה ואוסטריה. לאחר ארבע שנים של גיבוש ועבודה במושבה הרצליה עלה הגרעין להתיישבות ביישוב הגרמני ”ולדהיים", שנכבש על ידי כוחות חי"ש של ההגנה במלחמת העצמאות. לאחר שלוש שנים בנקודת הקבע הוחלט לאמץ צורת חיים של מושב שיתופי. היישוב נקרא על שם אחד החברים הראשונים בגרעין המייסד – הצנחן אבא ברדיצ‘ב ז"ל, אשר נרצח על ידי הגרמנים בעת שפעל בגרמניה להצלת שארית הפליטה שם.
אחד הסממנים המיוחדים הקיימים באלוני אבא הוא הכנסייה האוונגלית שהוקמה בשנת 1916.
שמורת הטבע אלוני אבא
שמורת הטבע אלוני אבא היא חלק מיחידת נוף האופיינית לגליל התחתון המערבי. השמורה הכוללת גבעות קירטון נמוכות המכוסות בצומח רב בתצורת יער פארק. שטחה הינו 950 דונם והיא נמצאת בין שפרעם, שער העמקים וציפורי. שם השמורה ניתן לה על שם המושב השיתופי הסמוך – אלוני אבא. מושב זה הוקם על אדמות המושבה הטמפלרית ולדהיים. הביקור בשמורה הוא בשיטוט אישי בשבילים המתפתלים והוא מומלץ בחודשים יונאר – מאי, הכניסה ללא תשלום.
מפת טיולים הכרמל מס' 4
שפרעם
שפרעם היא כיום עיר ערבית בגליל התחתון. מספר תושביה כ- 33,500 :45% נוצרים, 35% מוסלמים ו- 20% דרוזים.
יש מספר גירסאות לגבי שמה העברי של שפרעם. עפ"י גירסה אחת השם העברי הוא שילוב של שופר ו-עם. עפ"י גירסה שנייה השם הוא מלשון שפר , כלומר, טוב, והוא מרמז על טיב המקום. לאחר כיבוש העיר ע"י השיח' הבדווי דהאר אל עמר(1761), נתנו לשם פירוש חדש: שפא (הבראה) עמר (על שמו של אל עמר). הפירוש הערבי בא לרמז שאל עמר הבריא ממי המעיין באזור העיר.
התושבים הקדמונים של שפרעם היו כנענים, כפי שניתן להסיק משרידים ארכיאולוגיים
אבל, שפרעם הייתה עיר ישראלית- יהודית מאז הכיבוש הישראלי, ועד סוף מלחמת העולם הראשונה הייתה בה קהילה יהודית. עיסוקם העיקרי, לאורך מאות בשנים, היה בחקלאות.
מפת טיולים הכרמל מס' 4
****
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.
ביבליוגרפיה:
1. אסף זלצר, עמק יזרעאל וכל נתיבותיו, הוצאת יד בן צבי.
- 2. יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, (בתרגום שמואל חגי).
- סיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך: ניר קינן
