המסלול
מסלול דרום רמת הגולן מעלה בזכרוני את הטיולים הנהדרים בגולן עם ידידי הטובים מקבוצת בוגרי "שביל ישראל" – מחזור א' (מאורגן על ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא, בית ספר שדה כפר עציון, ומדרשת הגולן). כמובן במטיילים ציוניים התחלנו את המסע מן החרמון – אמנם בירידה. שביל ישראל אינו כולל את החרמון או את ירושלים. קילומטרים סחבנו את עצמינו דרך בוץ וגשמים של החורף בגולן. אחרי כל שדה עם בוץ מעל לכרסוליים הורדנו את נעלינו וסחטנו את הגרביים- עד לשדה הבא.
אום אל קנאטיר
מצאתי את קשתות רחבעם (על שם רחבעם זאבי – גנדי) אתר מדהים מבחינת טכנולוגיה של הארכיאולוגית. הכפר אום אל -קנטיר, שבו נמצא בית הכנסת העתיק, הוא כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. מקור שמו של הכפר הוא בשלוש הקשתות המונומנטליות הניצבות סמוך למעיין השוכן בתחומו. לפי השערת החוקרים, מכלול המעיין נבנה כמקדש רומי לפני ייסוד הכפר היהודי במקום, ומי המעיין והבריכות הסמוכות לו שימשו לתעשיית הלבנת הפשתן ביממי הכפר היהודי. שרידי הכפר התגלו לראשונה בסוף המאה ה -11 על ידי המהנדס גוטליב שומכר והדיפלומט סר לורנס אוליפנט שסיירו בגולן וחיפשו אחר תחנות חלופיות למסילת הרכבת שתחבר בין חיפה לדמשק. גולת הכותרת באום אל -קנטיר היא בית הכנסת העתיק שנבנה, ככל הנראה, במאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ, והיחיד שבו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש (היכלית) המתנשאת לגובה של כ -6 מטרים. בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות נחשפו גם כתובת בארמית, שני עמודים מעוטרים שעליהם תבליט של מנורת שבעת הקנים, שופר וארבעת המינים ועוד. מתפארתו ומגודלו של בית הכנסת )כ -10 מטר רוחבו, כ -18 מטר אורכו, וכ -12 מטר גובהו( אפשר ללמוד על עושרם של התושבים שהתגוררו בכפר ועל כך שבית הכנסת שימש כמרכז הרוחני של הקהילה שחיה במקום. בשנת 951 לספירה חרב הכפר ברעידת אדמה, וכדי להתגבר על עיי האבנים והחורבות שבמקום השתמשו החוקרים והחופרים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לחשוף את המבנים. מטרת השחזור היא להשמיש את המקום ולהפוך אותו לבית כנסת הפעיל עתיק בעולם.
בעבודות החפירה והקימום של בית הכנסת ה עתיק שבוצעו בשנים האחרונות נוסתה בפעם הראשונה שיטת שחזור חדשנית. הפרויקטור יהושע דריי ) ישו ( השתיל שבבים אלקטרוניים זעירים באבני בית הכנסת שקרס. כך, למעשה, השבבים משמשים כ"תעודת זהות" לאבנים וניתן לעקוב אחר מסלולן לצורך עבודות השחזור והקימום של בית הכנסת. את נתוני השבבים זינו לתוכנת מחשב המציגה היכן בדיוק הונחה כל אבן בבית הכנסת. בכל חפירה והסרת שכבת אבנים נעשה שימוש במצלמות משולבות לייזר ווידיאו שמספקות תמונה מדידה של כל האתר בדיוק של מילימטרים ספורים.
עונות מומלצות: כל ימות השנה
כניסה בחינם.
מצפה לשלום
שם המצפה: השם "מצפה השלום" בא לבטא את תפיסתם של מקימיו, חברי קיבוץ כפר-חרוב, כי המצב המתקיים כאן מאז שחרור הגולן ב-67 הוא המצב האמיתי של שלום בר קיימא. לא היה כאן שלום כשמקום יפהפה זה היה חלק מקו המוצבים הסורים, שירו על יישובי העמק במשך 19 שנים. את מצב השלום הזה אנחנו מבקשים לשמר.
האלמנט הבולט ביותר בנוף הוא, כמובן, הכינרת. מעל לכינרת במבט שמאלה וקדימה מתרומם הגליל התחתון, ומעליו בולטת כיפתו הסימטרית של התבור. בשיפולי הגליל התחתון, מולנו ומעט ימינה – מצוקי הארבל. לפנים וימינה מתנשא הגליל העליון, ומעליו הר מירון, הגבוה בהרי ארץ ישראל המערבית: 1,208 מ'. מכאן נראית כיפה אחת בלבד של המירון. הלאה ימינה נראים במלוכד הר רמים – רכס הרי נפתלי, המתווה את אצבע הגליל הארוכה והצרה, ובגב הרכס – הרי הלבנון.
בין כל אלה לבינינו אפשר "לנחש" את הבקע הסורי-אפריקאי, החוצה את ישראל כצלקת לכל אורכה. חלקים ממנו נראים מכאן יפה: קצה עמק החולה ועמק הירדן הנכנס אל הכינרת, וכן עמק כנרות, שבו זורם הירדן בצאתו מן הכינרת. במבט ימינה וצפונה נראה מכאן ביום בהיר את רכס החרמון, וממנו ימינה, אם נסתובב, יתכן שנראה את רכס הגבול בינינו ובין סוריה: רכס תילי בשנית.
לחוף הכינרת המערבי נראית טבריה, ולחופה המזרחי – קיבוץ עין גב (מתחתינו).
קו המצוק: הגולן מתנשא מעל הבקע הסורי-אפריקאי בקו של מצוקים, שעל ראשם אנחנו ניצבים כאן. באזור זה של דרום הגולן, הפרש הגבהים בין הרמה ובין הכינרת מגיע לכחצי ק"מ. הפרש זה כמעט מוכפל בקצהו הצפוני של הגולן, ואם נוסיף להפרש זה את גובהם של תילי צפון הגולן, נבין את השליטה המוחלטת מפסגות הגולן על יחידות השטח שמתחתיו. שליטה מוחלטת זו נוצלה לרעה בימי אחיזת הסורים ברמת הגולן. בין השנים 67-49 חיו התושבים שבעמק בצלה המאיים של הרמה, שכונתה אז "הרמה הסורית".
דור שלם שגדל בשנים אלה זכה לכינוי "דור ילדי המקלטים", משום שבילה לילות רבים מתחת לפני הקרקע. בלילות היו גם דייגי טבריה מטרה לטרף קל, במיוחד כשפרשו רשת בחופי הבטיחה, היא בקעת בית צידה, בצפון מזרח הכינרת. הם היו נתונים לחסדיהם המפוקפקים של החיילים במוצבים הסורים, שנבנו כאן בדיוק על מנת "לעשות את המוות" ליישובים בעמק החולה ועל שפת הכינרת.
מיצפה לשלום יושב על חורבותיו של קו מוצבים כזה. כפר חרוב, הצמוד למצפה מצפונו, ממוקם על חורבות מוצבי כפר חרב, ששימר בשמו הסורי את שם היישוב היהודי חרובא, מימות המשנה והתלמוד.
כניסה בחינם
בריכת המשושים (מסלול הליכה קצר)
שמורת נחל המשושים הינה חלק משמורת יער יהודיה שבמרכז הגולן. בשמורה קניונים עמוקים, זרימת נחלים ומעיינות, נקיקים ומפלים
הכניסה לשמורה נעשית מכביש 888 בדרך עפר צפונית לחד-נס, שבסיומה מגיעים לחניון מוסדר ממנו מתחילים מסלולי תצפיות וירידה לבריכת המשושים.
מסלול התצפיות קצר ומומלץ באביב, עת מרחבים ירוקים ומישוריים של יער יהודייה נפרשים לעיני הצופה ומרהיבים ביופיים. היער מורכב מאלוני תבור וכינויו יער פארק מרמז על המרחק בין העצים. נוף זה מאפיין במיוחד את אזור מרכז הגולן.
העומד בתצפית יבחין בגבעה מצד דרום-מזרח, זוהי כיפת הנשרים. בסמוך לה שוכנת אוכלוסיית הנשרים הגדולה ביותר בארץ. הוואדיות שמצפון לגבעה הם נחלי היהודיה והזויתן, שנוטים באפיקם לכיוון בקעת הבטיחה והכינרת. תופעה זו קיימת בנחלי מרכז הגולן שמקורם בשברי משנה לשבר הסורי אפריקאי (הבקע הגיאוגרפי שבו מצויים בין השאר הירדן והכינרת).
חלקיקי הנוזל הלוהט צורתם עגולה ובהתקררות והתגבשות למוצק "יעדיפו" להפוך למצולע שצורתו הקרובה ביותר לעיגול תוך איבוד מינימום אנרגיה. המשושה היא הצורה היחידה בטבע שגם קרובה לעיגול וגם יוצרת משטח אחיד ללא חללים ריקים בין המצולעים. לא בכדי גבישים בטבע כדוגמת היהלום, הנוצרים לאורך זמן בבטן האדמה -צורתם משושה.
שכבות אופקיות שנראות במסלע הן קילוחים שנוצרו בפרקי זמן שונים. ביניהן קיימת חרסית דקה ואטימה למים העוצרת את חלחול מי הגשמים. אלו זורמים אופקית ונובעים מבעד לסדקים במעיינות קטנים.
ניתן עוד להמשיך ולהרבות בתופעות גיאולוגיות מרתקות של המקום אך מומלץ להצטרף לסיור מודרך שמוציאה רשות הטבע והגנים בשמורות. עד אז ננוח, נהנה מהמראה ונעלה בשביל חזרה לחניון כלי הרכב כלעומת שבאנו.
שעות פתיחה
שעון קיץ: 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
חמת גדר
לרחוץ בבריכות מי המעיינות התרמומינרליים הייחודיים לצד מיטות ג'קוזי ומפלי מים. חלום. משפחת חמת גדר מזמינה אתכם ליהנות ממגוון אטרקציות המים שבפארק וממבחר רחב של עיסויים וטיפולים מיוחדים.
חוות התנינים, מיני-ספארי ומסעדות מפנקות מחכות לכם בין שלל המופעים, הפעילויות, והחוויות המדהימות. בלב אתר המרחצאות חמת גדר עתיקות ייחודיות ומרתקות מהיסטוריה מפוארת רבת שנים. חפירות ארכיולוגיות שנערכו באתר העתיקות חשפו רחוב מרכזי של העיר ההלניסטית "גדר", שמשויכת למקום.
מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.
בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 גילה הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, שחלק ממנה מוצב כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים.
כניסה בתשלום
ביבליוגרפיה:
1. משה ענבר, אבי דגני, ארץ הגולן והחרמון (2 כרכים), הוצאת משרד הבטחון, 1994.
2. רמת הגלן ואתריה, אריאל 50-51.
3. נתן שור, תולדות הגולן, הוצאת אפי מלצר, 2002.
4. מור דורון, הגולן ארץ הרי הגעש, הוצאת אקדמון, 1994.
5. בתי כנסת קדומים בגליל ובגולן, אריאל 52.
6. יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים (תרגום שמואל חגי), הוצאת ראובן מס, 1993.
7. גוטליב שומכר, הגולן סקר תאור ומיפוי, אריאל, 126 – 127, 1998.
8. י' הירשפלד וג' סולר, 'המרחצאות הרומים של חמת גדר', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – עם חי בנופיו, תל אביב תשמ"ג, עמ' 213-209.
9. רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, הוצאת יד בן צבי, 2010 .
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.
סיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך: ניר קינן
