דיר חנא

דיר חנא היום

דיר חנא , מועצה מקומית במחוז צפון, שוכנת בבקעת סכנין בגליל התחתון, בקירבת סכנין ועראבה. כיום זהו כפר ערבי גדול בן כ – 9,100 תושבים. כ- 90% הם מוסלמים והיתר נוצרים. לכפר הצטרפו גם בדווים.

דיר חנא היהודית העתיקה

באתר הקדום של דיר חנא היה בתקופת המשנה והתלמוד יישוב יהודי בשם כפר יוחנן או כפר יוחנא. במקום השתמרו שרידים ארכיאולוגיים, בהם מערות קבורה ובורות מים מתקופת המשנה והתלמוד. לאחר חורבן הבית השני התיישבו בכפר בני משפחת הכוהנים יכין. בכפר חיו התנאים רבי תנחום בר חיה, רבי יעקב דכפר חנן ורבי יוסף דכפר חנן. גם האמורא רבי שמואל בר נחמן חי בכפר. בכפר היה קיים בית כנסת, ותיירים שביקרו במקום בימי הביניים דווחו על קיומו.  בכפר זה התיישבה גם משפחת יכין מכ"ד משמרות הכהונה, לאחר המרד הגדול ברומאים.

יש עוד פירושים לשמה של דיר חנא:

חנא, שמו של מפקד הצבא הצלבני שכבש את הכפר
דיר, פרושו מנזר וחנא היה שמו של קדוש נוצרי שעל שמו נקרא המקום

בגליל התחתון היו כפרים ישראליים רבים בחלק ניכר מתקופת הברזל (1200 לפנה"ס – 732 לפנה"ס). יישובים אלה נכבשו ונהרסו ע"י תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור, במסעו לארץ ב- 732 לפנה"ס, ורבים מתושבי האזור הוגלו. סקרים ארכיאולוגיים שנעשו ע"י רשות העתיקות גילו את ממדי ההרס והחורבן. הארכיאולוג מרדכי אביעם סבור ששארית הפליטה מיישובי הגליל התחתון התרכזה במערבו של הגליל התחתון. הוא זיהה את יטבה, עיר מוצאה של אמו של אמון מלך יהודה עם אתר כרם א- ראס ליד כפר כנא ואת רומה, עיר מוצאה של אמו של יהויקים מלך יהודה בח'רבת תל אל ווית בבקעת בית נטופה.

 מבצר דהר אל עמר

בתקופת שלטונו של אל עמר (תקופת הזוהר של דיר חנא במאה ה- 18) נבנתה חומה סביב דיר חנא. בחומה הצפונית והמערבית היו חללים מקומרים ששימשו למגורים, ובורות לאגירת מי גשמים. כמו כן נבנה ארמון שהיה מוקף חומה פנימית והוא ידוע בכינויו ה"מצודה".

תחת שלטונו של דאהר אל עומר. אל עומר בנה בכפר מסגד. מעל לכניסה למסגד הייתה כתובת בה נרשם תאריך בנייתו של המסגד ושמו של דאהר אל- עומר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתחומי היישוב, בחלקו הקדום, ישנם שרידי מבצר (או ארמון) דהר אל עמר (או דהר אל עומר, דהר אל עומאר, ט'אהר אלעֹמר) ברמת השתמרות בינונית.

דיר חנא הישראלית

דיר חנא נכבשה ב"מבצע דקל" ביולי 1948 . המבצע היה בפיקודו של חיים לסקוב, והגליל התחתון, כולל הכפר דיר חנא, נכבש ע"י חטיבה 7 .
עפ"י העקרונות שקבע צה"ל, ביחסו לתושבים הערבים בגליל, לא גורשו תושבי דיר חנא. העקרונות היו:

• דת האוכלוסייה בשטח הנכבש
• מידת ההתנגדות שהפגין הכפר בעת כניסת צה"ל
• אירועים קודמים של לוחמה בחיילי צה"ל או בלוחמי ה"הגנה" והפלמ"ח
• הימצאותו של "צבא ההצלה" בכפר עד זמן הכיבוש
• מספר המקומיים המזויינים, חיילי המופתי.

( שגיא לוי, "תושבי כיס הגליל במבצע חירם, אוקטובר 1948", מרץ 2004 , עמ' 56 )

ב- 1976 הפקיעה ממשלת ישראל כ- 20,000 דונם מתושבי הכפרים סכנין, עראבה ודיר חנא, לצרכים צבאיים, ותושבי הכפרים הגיבו בהפגנות אלימות. בהתנגשויות עם המשטרה נהרגו 6 מפגינים ונפצעו 7 . מאז נהגו תושבי הכפרים לציין את האירוע ב"יום האדמה".

 מבדד נטופה

מבדד נטופה  קשור  לסיפור חייו המופלא של האב יעקב וילברנט  שהיה נזיר ואיש דת בהולנד. בשנות מלחמת העולם השניה  היה יעקב בן 22 ושירת  במנזר בדרום הולנד, קרוב לגבול עם בלגיה. המלחמה עברה עליו ללא מאורעות מיוחדים, אבל הדוד של יעקב  שהיה גם הוא איש דת נוצרי  התנגד מאוד  לגירוש יהודי הולנד אל מחנות הריכוז הנאציים. כתוצאה מגילויי התנגדות, נכלא הדוד בעצמו במחנה ריכוז נאצי בדכאו בגרמניה. הדוד הפך להיות לקרבן של ניסויים רפואיים שערכו בו הנאציים הוא סבל מאוד והיה עד לסבל הרב של היהודים במחנה הריכוז. בסיום המלחמה ב-1945 חזר הדוד הביתה להולנד וסיפר את סיפורי הזוועה שעברו על היהודים במחנות הריכוז הנאציים. יעקב איש הדת הצעיר הושפע מאוד מסיפוריו של דודו שחזר והדגיש בפניו את הרעיון שצריך לעזור ליהודים ולעם הנבחר – ישראל בכל מקום ובכל תנאי.לאט לאט התגבשה ההחלטה בליבו של יעקב לעזוב את הולנד לצמיתות ולגור כנזיר איש דת נוצרי בארץ ישראל. 

בשנת 1965 הגיע האב יעקב לישראל  והתחיל לחפש מקום להתיישבות. המשימה הייתה קשה, אך לבסוף נמצאה חלקת אדמה כמעט נטושה סלעית במרומי הר הררית. האב יעקב ניהל  משא ומתן עם משפחה ערבית בדיר חנא ואחרי דיונים רבים וכוסות קפה שנשפכו כמים, הוא הצליח  לרכוש 17 דונם קרקע במרומי הר הררית. למקום הם קראו בשם "לאורה נטופה" laura – ביוונית פירושו מקום התבודדות של נזירים לכן השם העברי של המקום נקרא – מבדד נטופה.

נמצא על ראש ההר בור מים ביזאנטי נטוש אשר שוקם ונבנתה כנסיה. נחצבו עוד בורות מים והוקמה כנסיה הבנויה כולה מאבן מקומית. בשנת 1980 הוקם הישוב הררית  בסמוך למנזר והמקום הפך להיות נגיש למטיילים ולמבקרים. בתאריך  ה 2.12.2005  נפטר האב יעקב וילברנט במיטתו במבדד נטופה והוא בן 85 שנה. שבועיים לאחר מותו של האב יעקב קיבלו את המקום נזירים סיליזיאנים מבית ג'ימאל.

מההרית ניתן להגיע למבדד נטופה בשביל מספר 3151 המסומן שחור (מפת סימון שבילים:  2 – הגליל העליון או 3 גליל תחתון, העמקים והגלבוע) מדיר חנא או מעילבון.

 תיירות דיר חנא

בכפר קיימת מודעות לערך התיירותי של השרידים מהעבר. מראשות מועצת דיר חנא נמסר שהיישוב מארגן סיורים באתרים הארכיאולוגיים וקריאה לישראלים לבוא לבקר ביישוב. תושבי דיר חנא מעודדים את התיירות לכפרם.

בית בד עתיק

במבנה מהתקופה הצלבנית , בסמוך למבצר דהר אל עומאר, בלב הגלעין העתיק של הכפר, ממוקם אחד מבתי הבד העתיקים האחרונים שעדיין פועלים בגליל. 

בית הבד העתיק נהפך למוזיאון וניתן לקנות שם שמן זית המיוצר בכפר. באזור הכפר השתמר מטע זיתים בן כ- 2000 שנה. משערים שהזיתים הללו מקורם בתקופה שדיר חנא הייתה יהודית.
לאחרונה, שופץ המסגד מימי אל עמר.

ברשות העתיקות רואים בחלק העתיק של דיר חנא נכס תרבותי בעל ערך היסטורי ותומכים בהכנת תוכנית שימור כדי להציל את שרידי הארמון המתפורר ושאר המיבנים והחומה.

סיור פסטביל הזית

בשבת, 09.11.2013 ,החל מ 08:00 בבוקר עד סוף היום

סיורים מודרכים בכפר העתיק של דיר חנא, ביקור במצודת דאהר אלעומר, המסגד והכנסייה, ביקור בבית בד בן 250 שנה וסיור למטעי הזיתים ומפגש עם משפחות המקום במסיק,
יציאה לסיורים מכיכר יום האדמה.

לפרטים נוספים והרשמה מראש לסיורים : האני חאייק :054-7836115

קריאה מומלצת:

המאבק על "מחוזות הזיכרון" בגליל – סיכון או סיכוי?: אני מפנה את תשומת לבכם למאמר מעניין של ישראל בן דור שהופיע בדורינט.