דבוריה - הושבילים

השכנים של הר תבור

סביב הר תבור (ג'בל א-טור) גרים מוסלמים בדואים (שיבלי ואום אל ג׳נם), מוסלמים פלאחים (דבוריה) וכמובן יהודים (מסחה – לימים כפר תבור). האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.

שיבלי – אום אל ג׳נם – الشبلي – أم الغنم

שיבלי נמצאת על המורדות המזרחיים של הר תבור. אום אל ג׳נם נמצאת במורדות הדרום מזרחיים של הר תבור. שני הישובים מרכיבים מועצה מקומית אחת. לפי תושבי הישוב, גרים כאן כארבע מאות שנה – צאצאי נוודים ממדבר חרן, מדרום טורקיה, וחלק קטן הם צאצאי עבדים סודאניים שהגיעו עם צבאותיו של מוחמד עלי. רובם היו עוסקים ברעיית צאן ובקר. עד קום המדינה שלטו בשיבלי שבט הבדווי ערב א-צְבֵּיח (عرب الصبيح). בתוכם חיו שבט שיבלי כאריסים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבריטים יישבו את שבט א-צביח בבתים. שבט א-צביח התחילו לבנות בתים מטיט ובמשך השנים עברו לבתי אבן קבועים. שבט שיבלי נותר באוהלים והיו אריסיהם. היו הפרות חוזרות ונשנות מצד בני השבט. אגודת השומר העמידה שומרים בכפר תבור. תחת השלטון הבריטי, במאורעות תר"פ (1920) ובמאורעות תרצ"ו (1936–1938) הותקפו ונרצחו תושבי כפר תבור.במלחמת העצמאות גורשו מרבית אנשי שבט א-צביח (הזביחים) לירדן. אנשי פלג שיבלי הושארו במקומם. שבט שיבלי נחשב אוהד, ושמר על יחסי שכנות טובים עם יהודי כפר תבור, יחס הנמשך עד היום. רבים מבני כפר שיבלי משרתים בצבא. האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.

ב-2016 התגוררו בשבלי – אום אל-גנם 5,762 תושבים. ב-2016 לשבלי – אום אל-גנם דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול. לפי אתר האינטרנט של הישוב היום רמתם הסוציואוקינומית של התושבים נמוכה והישוב מדורג מס' 2 בלבד. אבטלת הגברים כ-20% ושל הנשים כ-50%.

תיירות שיבלי – אום אל ג׳נם

שבלי יושב על הציר הראשי לעליה להר תבור. הר תבור הינו מקום מקודש לנוצרים ומגיעים אליו כל שנה כ-300.000 תיירים וצליינים בנוסף לעשרות אלפי המטילים והמבקרים הישראלים. 90% מתנועת התיירים והמטילים עוברת דרך שבלי ורק כ – 10% עוברים דרך דבוריה.

View at the Arab village of Daburiyya seen from the slopes of Mount Tabor צילום:gugganij — View at the Arab village of Daburiyya seen from the slopes of Mount Tabor
צילום: gugganij

דבוריה – دبورية – כפר ערבי שהיה בעבר ישוב יהודי

דבוריה ממוקמת בשוליים המערביים של הר תבור ובשוליים המזרחיים של עמק יזרעאל. דבוריה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו למישור בקעת כסולות. שמה של בקעת אכסל כשמה של העיר המקראית הַכְּסוּלֹת – כִּסְלֹת תָּבֹר, המזוהה עם אכסאל בצפון הבקעה. אכסל נזכר בשם זה עוד בכתבי יוסף בן מתתיהו. האתר היה מיושב, כפי שהתברר בחפירות שנערכו ביולי 2004 ,מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

[ראה צילום כותרת – דבוריה כפי שהיא נראית מתצפית על הר תבור בדרך נוף יער בית קשת. בחלק התחתון של התמונה נחל דבורה – צילום: Hanay]

ראשיתו של היישוב במקום היתה בתקופת הברזל. דבוריה נמצאת באזור העיר המקראית דברת (וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר, אֶת-קִשְׁיוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ; אֶת-דָּבְרַת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. יהושע כא, כ״ח), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך. נהוג לזהות את דברת הקדומה עם חורבת דבורה (ח'ירבת דבורה), שנמצאת בגבול הצפוני-מזרחי של דבוריה. דברת נזכרת ברשימת ערי הלוויים גם בדברי הימים והחוקרים בדעה שהרשימה היא מימי המלך דוד. לאחר חורבן הבית השני התיישבו בה כוהנים ממשמר הפיצץ.

דבוריה התקיימה כיישוב יהודי דבריתא בתקופת בית שני וככל הנראה משמר את שמה. יש המניחים כי מקור השם דבוריה מהמילה הכנענית "דבר" שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן שם זה מתאים לכפר דבוריה העשיר במקומות מרעה. בתקופה הביזנטית היה כאן כפר יהודי גדול בשם דבירה, ובתקופה הצלבנית שכן כאן כפר פראנקי בשם בוריה. הקהילה היהודית חדלה להתקיים בשלב מסויים במאה ה- 7. התקופה הערבית (640 -1099)אין מידע על מציאות יהודים, נוצרים או ערבים בדבירא. במאה ה- 12, נוסדו כפרים שאוכלוסייתם הייתה פרנקית. הבתקופה התורכית (1918-1516) ברשימות מס עות'מניות מהמאה ה- 16 נזכרים כ- 200 תושבים בכפר הנושא את השם דבוריה.

בימי המרד הערבי (1936-1939) היה הכפר מרכז למתקוממים. ב-1948 דבוריה נכבשה במגרת "מבצע דקל" (9.7.1948 – 19.7.1948 ). כוחות צה"ל כבשו את נצרת מידי הכוחות העיראקיים והרחיבו את שליטתם על הגליל התחתון והמערבי.

לאחר קום המדינה נטשו רוב תושבי הכפר את החקלאות וכיום מבוססת כלכלת היישוב על עבודות חוץ. לדבוריה דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול

אוכלוסיה של דבוריה

מחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 נפשות, כולם מוסלמים, בבתים רעועים מופרדים בסמטאות צרות ובמערות.
1922 נמנו בכפר 602 נפשות.
1931 נמנו בכפר 747 נפשות, ב-170 בתים מיושבים, כולם מוסלמים למעט 15 גברים וארבע נשים שככל הנראה התגוררו במנזר על הר תבור שתושביו נמנו עם תושבי דבוריה.
בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמד מספר תושבי הכפר בכ-1290 נפש.

חורבת דבורה

אתר חורבת דבורה משתרע על שטח של כ-20 דונם מצפון לכפר, על כיפה בשלוחה הצופה אל נחל דבורה. בחורבת דבורה נמצאו מבנים קדומים שהתמוטטו, בורות מים וטרסות קדומות. סמוך לשטח החפירה מוכרות מדרגות חקלאיות עתיקות ובשולי הגבעות אתרי מחצבה אחדים, קברים וגת.

בשנת 1990 נערכה חפירת הצלה במערת קבורה בעלת 20 כוכים וחצובה בסלע מהתקופה הרומית. נתגלו ממצאים הכוללים גלוסקמאות אבן, נרות שמן, חפצי מתכת, חרוזים ומספר שברי חרסים. קבר זה נכלל בבית הקברות של הכפר היהודי שהיה במקום בתקופה הרומית.
בחודש דצמבר 2005 נערך סקר בכפר דבוריה, בשוליים המזרחיים והדרומיים של הר דבורה. בתחום הסקר אותרו 11 שרידים קדומים שכללו חציבות בסלע הגיר ובקירטון, מערות, מתקני תעשייה וקירות טרסה.
בספטמבר 2007 נערכה חפירת הצלה במטע זיתים מצפון לכפר דבוריה. בחפירה נחשפה דרך עתיקה שלא הייתה מוכרת במחקר הדרכים הרומיות בגליל עד כה. ניתן לשער כי היא הובילה ממחנה הליגיון בלגיו (מגידו) מזרחה, דרך השוליים הצפוניים של עמק יזרעאל; או שחיברה אתרים מרכזיים כמו ציפורי, גת חפר וכפר כנא עם אזור הר תבור והדרך המובילה צפונה ומזרחה.

כנסייה ביזנטית בדבוריה

במרכז דבוריה נחשפו שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (יש מקורות שכותבים ימי הביניים), בורות מים, מאגרי מים,יסודות של מיבנים, חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1- מהתקופות הפרסית – ההלניסטית – הרומית – הביזנטית -הממלוכית. הכנסייה מזוהה עם כנסיית שמונת השליחים. לפי המסורת הנוצרית, כאן המתינו שמונה מהשליחים בעת שישו עלה אל "ההר הגבוה" – הוא התבור – בלוויית שלושה מבחירי תלמידיו (מרקוס ט 16-26). במקום נמצאה רצפת פסיפס.

ליד הכנסייה הביזנטית נראים שרידי ח'אן עות'מני.