גת *

גת היא עיר המתוארת במקרא כאחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים אשר מקובל לזהותה כיום עם האתר הארכאולוגי תל צָפִית. מיקומה על שפת נחל האלה במקום מוצאו לשפלה.

על פי הממצאים הארכאולוגיים בתל צפית (התל הבוהק), תפסה גת את מקומה של עקרון כעיר הפלישתית המרכזית בתחילת המאה ה-9 וחרבה בסוף המאה ה-9. לאחר חורבנה לא חזרה עוד גת לגודלה וסופחה כנראה לאשדוד. 

בשוליה המערביים של שפלת יהודה, תל צפית הוא נקודה המאפשרת תצפית היקפית על כל סביבתה. במזרח אפשר לראות את הרי חברון מתרוממים, בעוד במערב טובלת השמש במי הים של אשדוד. מצפון לתל נמצא יער חרובית המטופח שהקימה קק"ל, והוא מלא במתקנים, שבילים, תצפיות ושולחנות פיקניק וגם מונגש כולו לבעלי מוגבלויות.

עונה מומלצת: כל השנה
התאמת המסלול: לכל המשפחה
קושי המסלול: קל
אורך המסלול: כשני קילומטרים
משך המסלול: שעתיים וחצי
מפה: מפת סימון שבילים מס' 10 "גוש דן וחוף פלשת"
ציוד: נעלי הליכה, כובע, מים

איך מגיעים? גן לאומי תל צפית נמצא כ- 5 ק"מ דרומית לכביש מס' 383 (צומת ראם – צומת תל עזקה), בקרבת תחנת הכח צפית של חברת החשמל. כביש גישה לתחנת הכח מסתעף מכביש מס' 383, בין היישובים כפר-מנחם וגפן, ועובר דרך יער חרובית.

מאז 1996, בחסות המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן, ובהנהלתו של פרופ' אהרן מאיר, נערך פרוייקט ארכיאולוגי באתר. מדי שנה משתתפים בפרוייקט מדענים, סטודנטים ומתנדבים מישראל ומכל העולם (יהודים ונוצרים, דתיים וחילונים, וכו'). במסגרת הפרוייקט מנסים לשלב את חזית המחקר מבחינה ארכיאולוגית, הן מבחינה אנושית, והן מבחינה טכנולוגית.
למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר אינטרנט http://www.dig-gath.org/

גת במקורות

• מקרא, ספר יהושע: כאחת מחמשת ערי סרני הפלשתים: "מִן-הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה–לַכְּנַעֲנִי, תֵּחָשֵׁב; חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי, וְהָעֶקְרוֹנִי, וְהָעַוִּים" (יהושע י"ג, ג').

• ספר יהושע, אחת משלוש הערים בהן נותרו ענקים: וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ: לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ: (יהושע פרק יא, כא-כב)

• ספר שמואל, מלחמה של שמואל נגד הפלשתים:"וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שמואל א', ז', י"ד)

• ספר שמואל, במסלול הבריחה של הפלשתים מעמק האלה לאחר מות גוליית:"וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן" (שמואל א', י"ז, נ"ב)

• ספר שמואל א', גת כעירו של אכיש, אצלו התארח דוד בבורחו מפני שאול. ״וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו, הֲלוֹא זֶה דָוִד, מֶלֶךְ הָאָרֶץ; הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו. וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ; וַיִּרָא מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו: הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי. הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי.״ (שמואל א', פרק כ"א,  י"א-ט"ז)

• דברי הימים, דוד כבש את גת מיד פלשתים: וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיַּךְ דָּוִיד אֶת-פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכְנִיעֵם; וַיִּקַּח אֶת-גַּת וּבְנֹתֶיהָ, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.  (דברי הימים א', פרק י"ח, א')

• במקבילה בשמואל כותבת שדוד לקח את "מתג האמה": וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיַּךְ דָּוִד אֶת-פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכְנִיעֵם; וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-מֶתֶג הָאַמָּה, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. (שמואל ב׳ פרק ח׳ א׳). [רש״י: ויקח דוד את גת מיד פלשתים, והיא נקראת מתג האמה, על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים, מטרפולין של מלכים, שלא מצינו בכל סרני פלשתים בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון שם מלכות, אלא בגת מצינו.]

• ספר מלכים א', בימי שלמה ברחו לשמעי בן גרא עבדים לאכיש מלך גת: וַיְהִי, מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי-עֲבָדִים לְשִׁמְעִי, אֶל-אָכִישׁ בֶּן-מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת; וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר, הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת. (מלכים א', פרק ב', ל"ט) מכך ניתן להסיק שגת לא הייתה בשליטה ישראלית בתחילת ימי שלמה. מן התיאור המקראי כי גת ועקרון היוו את הגבול המזרחי של ארץ פלשתים, הגבול עם ממלכת יהודה.

• גת מוזכרת גם במכתבי אל-עמארנה.

מיקומה של גת

בשנת 1857 הציע הכומר ג'וזאיה לזלי פורטר (Josias Leslie Porter) לזהות את גת בתל צאפי (תל צָפִית, שיושב על שפת נחל האלה במקום מוצאו לשפלה) על סמך מסלול הבריחה של הפלשתים מעמק האלה לאחר מות גוליית, וזיהוי זה אומץ על ידי ארכאולוגים רבים

הארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט שיער בטעות שגת נמצאת בתל עירני. בהתאם לעמדה המקובלת של אולברייט נקבעו השמות של קיבוץ גת וקריית גת, הסמוכות לתל עירני, בשם גת פלשתים.

קרל אליגר וגאלינג טענו שתל עירני קטן מכדי להיות עיר ראשית כמו גת וזיהו את גת בתל צפית. ויוחנן אהרוני לשוב אל הזיהוי של גת בתל צפית. הזיהוי של גת בתל צפית הייתה לגישה המקובל, הגם שבניגוד לעקרון, אשדוד ואשקלון הזיהוי אינו נחשב וודאי.

תקופת הצלבנים

בתקופת מלחמות הצלבנים, לאחר מסע הצלב הראשון, הוקם מבצר "Blanche Garde", עם צוקי Chalk-קירטון גיר לבן בצידו המערבי, כחלק ממצור על אשקלון הפטימית . המבצר נלכד על ידי האיובים והיווה בסיס ל-תל א-צאפי עד 1948. במקום בו שכן הכפר הערבי תל א-צאפי שנכבש במסגרת מבצע אנ-פאר במלחמת העצמאות.