גן לאומי ציפורי

גן לאומי ציפורי – הנוף כנרטיב מורכב

גן לאומי ציפורי
גן לאומי ציפורי

גן לאומי ציפורי

הנוף כנרטיב מורכב

חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר מגיסטר למדעים בתכנון ערים ואזורים
מתניה מיה
הוגש לסנט הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
תשרי תשע"ג חיפה אוקטובר 2012

 

המחקר נעשה בהנחיית פרופ"ח טל אלון-מוזס בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים
אני מודה לטכניון על התמיכה הכספית הנדיבה בהשתלמותי.
העבודה הוצגה בכנסים:
מיה, מ. ואלון-מוזס, ט. (2010 ). גן לאומי ציפורי: הנוף כנרטיב מורכב. הרצאה שניתנה בכנס:
הגליל – מרחב מרובה תרבויות. 24.2.2010 , מכללת אורנים.
מיה, מ. ואלון-מוזס, ט. ( 2011 ). גן לאומי ציפורי – הנוף כנרטיב מורכב. פוסטר שהוצג בכנס:
ביכורי מחקר. 13.6.2011 , הפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון.

תקציר

(קישור לעבודה המלאה ) מקובל לטעון, כי גנים לאומיים ועיצובם משמשים כלי בהבניית זהות לאומית. חיבור זה בוחן את עיצוב גן לאומי ציפורי כמקרה מבחן לבחינת סוגית הגן הלאומי והבניית הזהות הלאומית בישראל. גן לאומי ציפורי ממוקם בצפון ישראל, בחבל הגליל, המאופיין ברבגוניות רבה. שמו של חבל הארץ "גליל" מעיד על ריבוי זה: המילה "גליל" בעברית משמעותה: " District ", וארץ הגליל היא " District of the nations ", כמוזכר בספר ישעיה (ח, כ"ג). גן לאומי ציפורי מייצג את הגליל כחבל ארץ מגוון: האתר הארכיאולוגי שבגבעת המצודה בו נחתמה המשנה, הוא גם עיר רומית-ביזנטית מלאת הוד, וגם עיר שניתן ללמוד ממנה על ראשית  הנצרות.
במקום שגשג הכפר הערבי ספורייה, עד שתושביו גורשו ממנו במהלך מלחמת השחרור הישראלית. בנוסף, בשטחו הנרחב של הגן הלאומי משולבים גם טבע, יערות נטע אדם, אזורים חקלאיים בעלי אופי מגוון, נופי מים ואתר קבר יהודה הקדוש ליהודים. מסלולי רגל ורכב מחברים בין נקודות העניין שבגן.  שאלת המחקר היא: כיצד מעוצב גן לאומי ציפורי כנרטיב מורכב בנוף הישראלי? משאלה זו נגזרות שתי מטרות משנה: האחת תיאורית – פירוט תכולתו של גן לאומי ציפורי, שהיוותה בסיס לתכנונו; והשנייה סיבתית ומתמקדת בהשפעת התכנון על הגן הלאומי.
לצורך "קריאת" נופו של הגן, והשפעת התכנון עליו, אומצה הגישה לקריאת נוף כנרטיב. הגישה מציעה את מושג ה"נרטיב הנופי", כמסגרת רעיונית לייצוג נוף כטקסט. נרטיב נופי, מורכב מאלמנטים שונים המגובשים יחדיו וכולל:
 גרעין – מיתוסים וסיפורים מכוננים
 תכולה –פריטים פיזיים, וטקסטים ופריטי תרבות אחרים המתייחסים אל הנרטיב.
 מסגרת – קהל המשתמשים והסוכנים, זמן הפעילות ואופייה מקנים לנרטיב מסגרת מרחבית ועיתית.
 הקשר נרחב – יחסי גומלין עם נרטיבים אחרים, בגן ומחוצה לו.
 התייחסות התכנון – המחקר הנוכחי שם דגש מרכזי על התייחסות התכנון אל הנרטיב,

בעקבות התמקדות שאלת המחקר בהשפעת התכנון על נוף הגן הלאומי.

גן לאומי ציפורי

איסוף נתוני המחקר

נעשה בדרכים מגוונות שכללו: תאור הממצאים בגן,בחינת ייצוג הנוף בטקסטים שונים המתייחסים אליו, ראיונות עומק עם מתכננים, תצפיות ובחינת תכניות. ממצאי המחקר חושפים כי בגן הלאומי ציפורי מתקיימים שישה נרטיבים-נופיים, המשקפים זהויות
שונות המתקיימות בנוף. הנרטיבים הנופיים שזוהו הם:

 "בשורה" – צליינים ונוצרים העולים לרגל לעירו של ישו וראשית הנצרות.
 "קדושה" – יהודים חרדים ומסורתיים, העולים לרגל לקבר ר' יהודה הנשיא חותם המשנה;
 "אדמה" – ערבים, תושבי האזור, שחלקם התגוררו בספורייה בעבר, עבורם מהווה הגן שילוב בין נופי זיכרון לנוף של בילוי יום יום;
 "משנה" – יהודים, שרואים בציפורי את המקום בו נחתמה המשנה ואליו נדדה הסנהדרין;
 "פסיפס" – מייצג את בעלי העניין בממצא הארכיאולוגי הרומי-ביזנטי העשיר;
 ונופשטבע – נופשים, הרואים בגן מקום בילוי בחיק הטבע.

שלושה נרטיבים נופיים נידונים בחיבור זה בהרחבה:

 נרטיב הבשורה מתבסס על האמונה שישו הכיר את ציפורי ושלהיכרותו עימה חלק מכריע בעיצוב דמותו. בשנים האחרונות גובר העניין שמגלים צליינים נוצרים בציפורי, ומתפרסמים ספרי אלבום וסרטי תעודה המחזקים את התיאוריה. התכנון המרכזי פיתח את הנרטיב בשלב מאוחר יחסית בתכנון הגן, סמוך למועד סיומו של "פרויקט ציפורי", ולכן לא בוצעו כל הפרויקטים שתוכננו.
 נרטיב הקדושה, נבנה במידה רבה מההחלטה שאתר בית שערים לא יהפוך למקום קדוש אלא ישמש כגן לאומי "חילוני". החלטה זו הרחיקה משם את המבקרים החרדים, ובמקביל הביאה אותם לזהות את קברו של רבי יהודה הנשיא בציפורי, ולא בבית שערים, ולהיווצרותו של מתחם מקודש המחדש מסורת מימי הביניים. את הקבר מאמצים גם עולים וותיקים מארצות צפון אפריקה, שהתיישבו בנצרת עילית ובמגדל העמק. במסגרת תהליך הקליטה וההשתלבות בישראל, העתיקו מסורות שנהגו בארצות מוצאם לכאן, והטמיעו אותן אל תוך המרחב המקודש המקומי.
 גרעין נרטיב האדמה מורכב משלושה יסודות: א. תביעת השיבה לכפר ספורייה; ב. הגן הלאומי כשטח פתוח המהווה נוף זיכרון; ג. והגן הלאומי כמוקד נופש קרוב למוקד מגורים גדול של ערבים. מתכנני הגן הלאומי לא עודדו בדרך כלל את פיתוח הגן הלאומי ברוח הנרטיב, אך מקצים לו, באופנים שונים, את מרחב הפעולה הנדרש לקיומו.

גן לאומי ציפורי

דיון-

עיון בנרטיבים הנופיים שתוארו בהרחבה מעלה כי גן לאומי ציפורי איננו מעוצב באופן אחיד, אלא כנוף מגוון ורב תרבותי, המורכב מזהויות שונות. זהויות אלו מתייחסות זו לזו ומשפיעות על תכנונו ועיצובו של הגן כמכלול. יחסי הגומלין המורכבים שבין הנרטיבים השונים יצרו גן עשיר, מורכב

ורב פנים הקורא תגר על הזהות הלאומית הישראלית המונוליטית. מחד פיתוח הגן מעצים את קיומם של נרטיבים נופיים, ודוחק אחרים, אך מאידך הוא גם מאפשר את קיומם של ששת הנרטיבים הנופיים, זה לצד זה, בנופו. מספר גורמים השפיעו על עיצוב נוף הגן הלאומי כנרטיב מורכב:


 , הפרדה מרחבית בין אזור "מרכז הגן" לבין "שולי הגן" –אזור "מרכז הגן" פותח בשנות ה 90- כאתר תיירות אינטנסיבי שהכניסה אליו בתשלום. הפיתוח כלל: חפירות ארכיאולוגיות, הצגת הממצאים לקהל, הכשרת דרכי גישה ופיתוח נלווה. במקביל, הופרד "מרכז הגן" משוליו באמצעות גידור, שינוי מערך הצירים, והבחנה בין רמות פיתוח. פיתוח "מרכז הגן" עודד את הנרטיבים הנופיים: משנה, פסיפס ובשורה. קיומם של נרטיבים נופיים אחרים: אדמה, נופשטבע וקדושה, מתאפשר בשולי הגן, בשל ההפרדה המרחבית, ושטחו הנרחב יחסית, של הגן הלאומי.

 גישת תכנון לא כוללנית – גישתם של מנהלי פרויקט ציפורי, תמכה בפיתוח נקודתי. גישה זו נבעה מתפיסתם את אופי הפרויקט, כהזדמנות תכנונית חד פעמית, שלא תחזור. אשר על כן סברו כי יש לפתח את מה שניתן, באופן פרטני, ולא להתעמק בפיתוח הגן כמכלול.
 שותפים רבים בתכנון – בעיצוב הגן הלאומי נטלו חלק גופי תכנון ממשלתיים רבים, הנבדלים בגישת התכנון שלהם, בפעילות שנקטו בגן הלאומי, בעוצמת מעורבותם, ובאזורי השפעתם. בנוסף לכך נמצא, כי עיצוב הגן הלאומי לא היה נתון רק בידיהם של מתכנני הגן, בתכנון מ"למעלה": עובדי הגן, מבקריו, קבוצות של בעלי עניין, כוחות השוק, ומקומיים השפיעו מ"למטה" על עיצוב הגן הלאומי.
 תפיסת פיתוח מצמצמת: המצאי הנופי המקורי במוקד התכנון – התפיסה התכנונית של הפיתוח היא תפיסה מצמצמת שדוגלת בפיתוח מינימאלי המעצים את הקיים, ולא משנה אותו. פיתוח הגן לאור תפיסה זו העצים את קיומם של נרטיבים נופיים שהם חלק מ"טבעו" המקורי של הגן הלאומי, כנוף ישראלי-גלילי.

לסיכום –

המחקר מציג את עושרו ומורכבותו של הגליל, כגליל גויים. בניגוד למקובל הגן הלאומי אינו משקף רק את הזהות הישראלית ההגמונית אלא מאפשר את נוכחותן של זהויות נוספות. נוף הגן מחזק נוכחותן של זהויות אלו ועיצוב הגן הלאומי מאפשר זאת. בתחום שיטת המחקר – המחקר מחדד כלים קיימים לחקירת הנוף כטקסט. בנוסף החיבור מוסיף ידע בתחום מחקר הגנים הלאומיים בישראל, ומציג את הקשר שבין תכנון לטקסטים שהוא יוצר בנוף

%d בלוגרים אהבו את זה: