גוש חלב – ג׳יש : ערבית או ארמית ?

הכנסייה המארונית החדשה בג׳יש - צילום הושבילים

גוש חלב היהודית

גוש חלב יושבה לראשונה בתקופה הכנענית. היא איננה מופיעה במקרא. בספר שופטים על שבט אשר, מוזכרות מספר ערים שלא הצליח שבט אשר לכבוש באזור המיוחס לו, שתיים מהן נושאות שמות הקשורים במילה חלב:

אָשֵׁר – לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן, וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב. (שופטים א׳ ל״א)

המסורת הנוצרית ממקמת את קברו של יואל בן פתואל הנביא בכפר ג׳יש. לפי המסורת המשנה (לגבי מועד קריאת מגילת אסתר) גוש חלב הייתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון (משנה ערכין 9:6). יש חוקרים שחושבים שבתקופה שלאחר חורבן בית ראשון נושבה בידי צאצאי שארית הפליטה או בידי עולי בבל. גוש חלב היהודית (גיסקלה – יוונית Giscala – Gischala) הייתה בירת המנהל של הגליל העליון מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד. גוש חלב הצטיינה אף במין משי מיוחד שהיה נקרא מטקסא.

בתוספתא מנחות פ"ט מ"א מציינים את עושרה החקלאי של גוש חלב – בעיקר שמן זית.

תקועה אלפא לשמן.
אבא שאול אומר: שנייה לה רגב בעבר הירדן.
רבי אלעזר בן יעקב אומר: שלישית היה לה גוש חלב בגליל.

יוחנן מגוש חלב

יוחנן בן לוי מגוש חלב היה מפקד הגליל בימי המרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66. אחרי חורבן הבית השני נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום עד למאה ה-19. גוש חלב הייתה האחרונה מערי הגליל אשר החזיקה מעמד, לאחר נפילת המעוזים האחרונים בידי הרומאים – גמלא והר תבור. בנו של אספסיאנוס, טיטוס נשלח אל גוש חלב. יוחנן ביקש ממנו שלא להתחיל במלחמה ביום השבת. טיטוס נענה לבקשה זו, ובסתר יוחנן עזב את העיר בחשכת הלילה, ועמו כמה אלפים מן הקנאים. למחרת פתחו תושבי העיר את שעריה, והסגירוה בידי טיטוס. טיטוס רדף אחרי יוחנן ואנשיו, אך יוחנן הצליח להימלט לירושלים.

מקורות היסטוריים שונים מן המאות ה-10 עד ה-15 מציינים את גוש חלב ככפר יהודי גדול.

שם העיר מעיד על עושרה או בחלב פרה או חלב=שומן בהמות. יתכן שמקור השם הוא צבע הלבן של סלעי המקום -סלעי גיר.

 בית הכנסת של גוש חלב (או ישוב-בת של גוש חלב)

שרידי בית הכנסת בגוש חלב צילם: שמואל מגל, www.sitesandphotos.com
שרידי בית הכנסת בגוש חלב
צילם: שמואל מגל, www.sitesandphotos.com

בשנת 1905 גילו היינריך קוהל וקרל וטצינגר חפירה ארכאולוגית בית כנסת במקום, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת העתיקים שבגליל. בנין בית הכנסת נבנה ככל הנראה בסוף המאה השלישית, כיוונו צפון – דרום, ובמרכזו אולם תפילה שאורכו כמעט 14 מטר ורוחבו כמעט 11 מטר, משלושת צדדיו יש מרחבים צרים וארוכים. במרחב המערבי נמצא כד חרס ובתוכו מטמון שהכיל 1943 מטבעות מהמאה הרביעית והחמישית לספירה רובם מטבעות צוריים. בבית הכנסת נחשפה כותרת אבן בה מוזכרת ישיבת גאון יעקב, יורשת מוסד הסנהדרין.

ייתכן שאין קשר בין גוש חלב שעל ההר לבין יישוב אחר שנבנה צמוד לנחל, שכן הבדלי הגובה ביניהם גדולים, ואין ביניהם בינוי רצוף. היישוב הקרוב לנחל נהנה ממעיין קטן, שנובע מצפון מערב לו. ייתכן שהמקום היה ישוב-בת של היישוב גוש חלב והפך ליישוב עצמאי (ראה מפה למטה).

בית כנסת עתיק בראש הגבעה

תושבי ג׳יש המארונים טוענים שהיה בית הכנסת אחר במרום הכפר צמוד למקום הימצאותו של גוש חלב היהודית. הרי ההלכה קבעה כי יש להקים בית כנסת בכל מקום שיש בו מניין יהודים, וכי בית זה יהיה גבוה מכל בתי העיר. הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית על שם פטרוס (בוטרוס) נבנתה בראש הפסגה על מקומו של בית הכנסת הקדום שהוקם בכפר בתקופת המשנה והתלמוד. שרידי בית הכנסת זוהו עוד במאה ה-19. הכנסייה סגורה וניתן לבקר בחצר בלבד. כ- 60% של הנוצרים בישראל שייכים לעדה המלכיתית. אכן קיימים שרידי עמודים בצורת לב ואבני בניה עתיקים ליד הכנסיה הישנה בראש הגבעה:-

בית הקברות היהודי ומערות קבורה (מאוזוליאום) בגוש חלב

בית הקברות של גוש חלב נמצא במדרון המערבי של הכפר. הוא נחשף בשנת תשל"ג (1973). ממנו מסתעפים פתחים למערות קבורה. סמוך לבית הקברות של גוש חלב נמצאה מערת קבורה (מאוזוליאום) טיפוסית (חדר כניסה ממנה מסתעפות 2 מערות, באחת מהן 10 כוכי קבורה ברורים). תיערוך השימוש במאות 2-4 לספירה. לא נהיר לאיזו דת היא שייכת היות ואין כיתובי הקדשות ולא סמלים יחודיים או נוצריים כגון מגן דוד או צלב. מה שכן יש תחריט עץ תמר.

קברים המיוחסים לשמעיה ואבטליון בגוש חלב

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב סמוך לכניסה לכפר קבריהם המיוחסים לשמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים, אדרמלך ושראצר, מבני בניו של סנחריב.  אבטליון היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות. חברו של שמעיה, שהיה נשיא הסנהדרי. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

שמעיה ואבטליון צילום: אריאל פלמון
שמעיה ואבטליון
צילום: אריאל פלמון

רבי מאיר בעל הנס מגוש חלב

מבנה המציין את קבריהם של ר' מאיר קצון המכונה בטעות? בעל הנס) ור' מאיר ב"ר יצחק הלוי נמצא במרכז הרחוב הראשי של הכפר. בספר יחוס הצדיקים שנדפס במנטובה בשנת ה'שכ"א (1560 או 1561) כתוב שרבי מאיר בעל הנס נקבר בגוש חלב, אך הדעות חלוקות באמיתות זהותו של הקבר. אנו מכירים שקבר רבי מאיר בעל הנס נמצא בטבריה (אף שעל פי התלמוד רבי מאיר נפטר באסיה הקטנה). חוקרים מציעים שספר יחוס צדיקים טעו והזכירו את קברו בגוש חלב בטעות או אפשרות אחרת ש-"רבי מאיר בעל הנס" הוא אדם נוסף שאכן קבור בגוש חלב, ואינו התנא רבי מאיר.


 

תולדות ג׳יש (الجش) הארמית – הערבית

קיימת הסכמה בין ההיסטוריונים שרוב תושבי הארץ מהמאה ה-4-5 לסה"נ ועד המאה ה-14 היו נוצרים שמוצאם היה סורי-ארמי, הלניסטי או מצליינים מאירופה. לפי המסורת הנוצרית ההורים שלך פאולוס הקדוש גרו בג׳יש. הספרות הארמית הנוצרית התפתחה מאוד בין המאה השלישית לשמינית. מלומדים ארמים תירגמו כתבים יווניים לארמית וממנה לערבית, וכך שימשה השפה צינור להעברת המחשבה והמדע ההלניסטיים לעולם הערבי. הרוב הנוצרי חוסל במאה ה-14 ע"י השלטון הממלוכי (מוסלמים ממוצא תורכמני). במאה ה- 18 התיישבו מרונים מלבנון בגוש חלב, בירעם ואיקרית אשר בגליל העליון המזרחי. כפר ג׳יש יושב בראשית המאה ה-18 על ידי נוצרים מארונים וקתולים ומספר משפחות מוסלמיות. ג׳יש משמר את השם העברי הקדום. בשנת 1837 אירע אסון טבע והרסה רעידת אדמה את רוב מבני הכפר וכ-200 תושבים נהרגו. לאחר הרעש חודשה ההתיישבות בכפר והוא התרחב לכיוון דרום. ערב מלחמת השחרור הייתה רוב האוכלוסייתה של גוש חלב – ג׳יש מוסלמית. המוסלמים היו כ-55% מאוכלוסיית הכפר. לאחר כיבוש הכפר על ידי צה"ל ב-29 באוקטובר 1948, במבצע חירם עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר ובמקביל פליטים נוצרים הגיעו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו, ביניהם רוב תושבי הכפר בירעם, מארונים גם הם. נכון לסוף 2016, מתגוררים בג'ש 3,078 תושבים:

  • נוצרים מארונים – 55%
  • מוסלמים (סונים) – 35%
  • נוצרים קתולים (מלכיתים) – 10%

כיכר המועצה המקומית – ג׳יש

הכנסייה המארונית הישנה

הכנסיה המארונית הישנה נהרסה ברעידת אדמה במאה ב-1837 בה נהרגו 130 מתפללים, ונבנתה מהדש. הכנסייה המארונית הישנה בנויה לרגלי הכנסייה הקתולית המלכיתית. עקב האפליה המתמדת מצד הכובשים המוסלמים, המארונים היו מוכנים לברוח בכל עת. לכן הם הקימו כנסיות פשוטות למקקרה שיאלצו לנטוש. זאת הסיבה לפשטות של הכנסייה הישנה בג׳יש. היום הכנסיה סגורה במהלך שעות היום. אחר הצהריים מתפללת בה הקהילה בעזרתו של אבונה בשארה אב הקהילה המרונית בכפר.

הכנסייה המארונית החדשה בג׳יש על שם מארון הקדוש

בניגוד לכנסייה המארונית הישנה, כנסיית מר מארון שהושלמה בשנת 1995, היא מדהימה.  1600 מ״ר שיכולים הלכיל 800 מתפללים. זו הכנסייה הגדולה והמודרנית משלש הכנסיות בכפר ג׳יש. בכנסיה זו נערכים רוב הטקסים הדתיים וכמובן אירועים כמו חתונות ואירוסין. חצר הכנסיה מטופחת, פיסלה של מרים הקדושה בשער וגם בית הנזירות צמוד אליה. במבט מלמעלה הכנסיה בנויה בצורת צלב, וחלונותיה עשויים ויטראז'.

הכנסייה המארונית החדשה בג׳יש - צילום הושבילים
הכנסייה המארונית החדשה בג׳יש – צילום הושבילים

זהות ארמית סרטו של רפיק חלבי

הארמים-המרונים החיים בג'יש מקיימים חיי קהילה ענפים. הם שואפים להגדרה עצמית לצד היהודים ולצד מיעוטים אחרים בתחומה של מדינת ישראל.

שאדי חלול מגוש חלב טוען שהמרונים אינם ערבים אלא צאצאצאי סורים- ארמים. ואכן, כתבי הקודש של המרונים כתובים בארמית. שאדי עומד בראש קבוצה מרונית הדורשת מישראל להכיר בהם כארמים ולא כערבים. שאדי מטפח את הוראת הארמית במערכת החינוך של גוש חלב ומעודד את הצעירים להתנדב לשירות לאומי/אזרחי או לצה"ל. הוא עצמו היה קצין בצה"ל.

שאדי חלול ואחיו אמיר עמלים להחיות את שפת הקודש של הארמים-הנוצרים בישראל ולהחזירה לשימוש יומיומי. כמה מפתיע שהמודל שעומד לפניהם הוא לא אחר מאשר זה של אליעזר בן-יהודה. הארמית היא אחות כמעט תאומה לעברית. בג'יש נפתח "המרכז לאירוח מרוני בגוש חלב", שבו מציעים בני העדה לתיירים ישראלים וזרים סיורים באזור, טיולים רגליים, ביקורים בבתי כנסת עתיקים ובכנסיות בגליל.

שאדי חלול והברית החדשה
שאדי חלול והברית החדשה

קייטנה ללימודי ארמית?! כן! אצלנו בברעם Aramean-Maronites

קרא עוד:   Aramaic in Israel

%d בלוגרים אהבו את זה: