בתי הכנסת של קוטאיסי (גם כותאיסי) מרוכזים ברחוב בוריס דוב גפונוב. גפונוב נולד בכוטאיסי . הוא היה מסורב עליה רוב ימיו למרות פירסומו הרב כמתרגם והותר לו לעלות רק כשהוא חולה ושוכב באלונקה. גפונוב תרגם את ספר המופת הגרוזיני האפוס "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתולי. בכל עיר בגיאורגיה תמצא רחוב רוסתוולי. הרחוב של בתי הכנסת נקרא על שמו של גפונוב ושם נמצאת אנדרטה לזכרו.
קוטאיסי היא העיר השניה בגודלה בגרוזיה. כמו שהעם הגרוזיני מורכב משבטים שונים בעלי דמיון אתני ולשוני, גם יהודי גרוזיה שומרים על מסורות שונות. יהודי הכפרים ההרריים שונים מאד מהיהודים העירוניים וכן מהיהודים "הרוסים" שהיגרו לאזור עוד בתקופת הצאר ולאחר מכן בתקופה הקומוניסטית. בשיטוט שלנו בבית הכנסת הגדול מצאנו בעזרת הנשים גניזה של ספרים ללימוד השפה העברית מהמאה ה-19. למשל שעון הוא "מראה שעה".
בבית הכנסת נפגשנו במקרה עם קבוצת סטודנטים חמודים מאד מהארץ שסיירה בגרוזיה כדי לתעד מסורת וארכיטקטורה יהודית גיאורגית. ישבנו איתם בבית הכנסת לצפות במצגת שהכינו לשרידי יהודי הקהילה ונוכחנו לדעת כמה דל הרקע היהודי של הסטודנטים מהחינוך בארץ.
מאד מסקרן אותי מדוע הקיר החיצוני עוצב בסמל שלשה כדורים. באירופה זה מסמל הלוואה בריבית. היה עצוב לראות שאין קונים באטליז הכשר היחיד בעיר.
http://wp.me/pjDSP-QJ
