בתים מספרים על חיפה *

בתים מספרים על חיפה – שילוט היסטורי

מפעל השילוט ההיסטורי של עיריית חיפה, בשיתוף המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, מציבה שלטים היסטוריים המציינים את התפתחותה של חיפה בעלת אוכלוסיה מגוונת מבחינה דתית ותרבותית. השלטים אחידים בצורתם, צבעם כחול, והם מציגים את המידע ההיסטורי בתמציתיות ב-3 שפות: עברית, אנגלית וערבית. מפעל השילוט ערכה שלשה מסלול סיור מומלצים: פאתי השכונה הגרמנית ושכונת הדר, הדר הכרמל, תחילת של חופה המודרנית. גם בתל אביב הונהג בשנים האחרונות שילוט. אני ממליץ במיוחד לקרוא להלן אודות: מבנה 24 – בית משפחת אלחליל – חסן שוקרי 7. ממש חסידי אומות העולם!

התפתחות אורבנית של חיפה

תכנונה האורבני של חיפה הוא תכנון יוצא דופן עקב המבנה הטופוגרפי של הר הכרמל והמאבק בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין התנועה הציונית.

העת העתיקה: בתל שקמונה נמצאו עדויות ארכאולוגיות לקיומו של כפר דייגים החל מן המאה ה-16 לפנה"ס. במאה ה-15 לפנה"ס הוקם יישוב ששימש נמל בתל אבו הואם.

חיפה במאה ה-18

במאה ה-18 הייתה חיפה כפר דייגים קטן. דאהר אל-עומר הרס את חיפה הישנה והקים ממזרח לה עיר מוקפת חומה עם שער לעכו ושער ליפו. מעל העיר בנה עומר את מצודת בורג' א-סלאם באזור גן הזיכרון של היום. עיר זו התקיימה מן המאה ה-19 ועד להריסתה בשנת 1949 בידי ממשלת ישראל.

המצודה על רכס ההר מעל עיר מוקפת חומה. תחריט נחושת משנת 1801 של קופר וויליאמס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי
המצודה על רכס ההר מעל עיר מוקפת חומה. תחריט נחושת משנת 1801 של קופר וויליאמס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי

חיפה במאה ה-19

ההתיישבות המרכזית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה הייתה המושבה הגרמנית, בשנת 1868.אדריכלות טמפלרית הייתה בנייה באבן עם מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות, גמלון הבית, כתובת בפתח הבית – בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, וכן מרפסת מעל פתח הבית. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות – ארד אל-יהוד (חלק מהעיר התחתית  המזרחית, הכולל ואדי סאליב מצפון-מזרח ואת בר-יהודה מדרום מערב).

חיפה במאה ה-20

מלחמת 1948 ו"מבצע שקמונה"– המבצע הצבאי להריסת העיר העתיקה בחיפה עם תם הקרבות על העיר באפריל  1948 – מחקו חלק ניכר מן המורשת הבנייה העות׳מאנית – הערבית של חיפה בתוך החומה. הריסת העיר ההיסטורית גדעה את רציפוּתה האורבנית וניתקה את מערך השכונות הערביות.

המבנים החשובים של חיפה

  • מבנים בעלי חשיבות במאה ה-19בית העם הטמפלרי, בית אוליפנט, בית דיק, בית שומאכר, כנסיית סנטה אנה, מכון הרדג, בית קלר, כנסיית א-סיידה
  • המבנים בעלי החשיבות בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 היו מקדש הבאב והגנים הבהאים במרכז הבהאי העולמי, בית הקרנות, בניין בית המשפט, שוק תלפיות וקזינו בת גלים.
  • המבנים בעלי החשיבות בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנה המבנה הראשון של המרכז הבהאי העולמי – מקדש הבאב בעל הכיפה המוזהבת שהפכה לאחד מסמליה של חיפה
  • המבנים בעלי החשיבות בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נבנו על רכס הכרמל מספר בניינים אשר שינו את קו הרקיע של ההר – מלון "דן כרמל", מלון "נוף", מגדל אשכול אוניברסיטת חיפה, ובניין התחנה המרכזית של אגד.
  • המבנים בעלי החשיבות בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 נבנה מגדלי "דן פנורמה".
  • המבנים בעלי החשיבות במאה ה-21 המבנים המאפיינים את הסגנון הפוסט-מודרני של תקופה זו הם מגדל המפרש וכן היכל המשפט

סגנונות אדריכלות בשכונת הדר בחיפה

  • המאה ה-19 – מאמצע המאה ה-19 התחילה תקופה של צמיחה, שגשוג כלכלי, ומהפכה התעשייתית שהשפיעו על צורות הבנייה והעיצוב האדריכלי של בתי מגורים בחיפה. בבניינים בלטו העיטורים המרשימים והפרטים העשירים.
  • שנות ה-20 – סגנון אדריכלי אקלקטי (יוון ורומא הקלאסיות,המזרח הרחוק, המזרח הקרוב ואדריכלות מזרח תיכונית עתיקה) המשלב אלמנטים ים תיכוניים עם אלמנטים מערביים בינלאומיים. האדריכל המזוהה עם הסגנון האקלקטי הוא אלכסנדר ברוולד אשר תכנן את בניין הטכניון הישן, את בית הספר הריאלי הסמוך לו ואת בית הרמן שטרוק.
  • שנות ה-30 – סגנון מודרני מקומי  – חדירתם של חומרי בנייה חדשים (הבטון המזוין)
  • שנות ה- 40 – סגנון מודרני בינלאומי- "באוהאוס"
  • שנות ה-50 ואילך – סגנון מודרני מאוחר ועכשווי

מסלול בנייה מפוארת בפאתי השכונה הגרמנית ושכונת הדר – המסלול הכחול – בתים מספרים על חיפה

"פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן–כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב')

בראשית המאה ה-20 החלה ההתפתחות של השכונות היהודיות, לכיוון מערב ודרום מן השכונה הגרמנית, ונבנו שכונות בין העיר העתיקה למושבה הגרמנית. המבנה העיקרי באזור ההתיישבות החדש היה בניין הטכניון ולצדו בניין בית הספר הריאלי, בהדר הכרמל. בי״ס הריאלי תוכנן בידי האדריכל אלכסנדר ברוולד כחלק ממכלול הטכניקום. נועד לשכן את בית הספר המכין ללימודים גבוהים בטכניון. יסודות האדריכלות והעיצוב בו זהים לבניין הטכניון. מ-1913 משמש את בית הספר הריאלי העברי, ונקרא על שם מנהלו, יצחק שפירא.

מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר. צילום: Deror avi
מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר. צילום: Deror avi

אלכסנדר ברוולד תכנן את בניין הטכניון הישן בהדר. שכונת הדר הכרמל הוקמה כ"עיר גנים" על פי תוכניתו של ריכרד קאופמן משנת 1922, ובדומה לאחוזת בית נועדה להוות אזור מגורים והשכלה, ללא אזורי מסחר. המבנים בעלי החשיבות של שנות ה-20 היו בניין הטכניון, בניין עיריית חיפה, ובניין בנק אפ"ק.

רשימת הבתים שתפגשו במסלול זה:

  • מבנה 1 – בית הגפן – הגפן 2: מרכז יהודי-ערבי לתרבות, בוואדי ניסנאס. נבנה בסוף המאה ה-19, בתחילת המאה ה-20 שימש כבית מלון, בתקופת המנדט שימש כבית ספר, בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפך למרכז תרבות.
בית הגפן
בית הגפן
  • מבנה 2 – בית פז – הגפן 4: הספרייה לילדים ע"ש קלור שנבנתה בתחילת המאה ה-20 כבית מגורים. המבנה שיכן בית חולים ממשלתי ובתי ספר עד שצורף לבית הגפן.
  • מבנה 3 – הספרייה לילדים ע"ש קלור – הציונות שד' 35: הספרייה לילדים ע"ש קלור שנבנתה בתחילת המאה ה-20 כבית מגורים. המבנה שיכן בית חולים ממשלתי ובתי ספר עד שצורף לבית הגפן.
הספרייה לילדים ע"ש קלור
הספרייה לילדים ע"ש קלור
  • מבנה 4 – מוזיאון חיפה לאמנות– בית הספר האנגלי לבנות – שבתאי לוי 26: תחילה שכן המוזיאון (1951) באגף במבנה עיריית חיפה, והחל משנת 1977 הוא פועל בבניין הנוכחי שבוואדי ניסנאס. מבנה המוזיאון הוא מבנה אבן ייחודי שנבנה בשנות ה-20 כבית ספר (נוצרי). עם קום המדינה שימש כבית עולים, ומתחילת שנות ה-50 פעל כבית ספר (זרם העובדים). המבנה הוכרז כאתר לשימור.
מוזיאון חיפה לאמנות צילום: Talmoryair
מוזיאון חיפה לאמנות
צילום: Talmoryair
  • מבנה 5 – בית טויסטר (בחצר האחורית) – שבתאי לוי 19א'
  • מבנה 6 – בית רפאל חכים – הרצליה 32: רפאל חכים מונה כחבר מועצת העיר, יחד עם שבתי לוי, כאשר זו הוקמה על ידי השלטון הבריטי בשנת 1920.
  • מבנה 7 – מעונות אדל שיפר – אחד העם 11: בניין הדירות שבנייתו הושלמה בשנת 1937 ממוקם ברחוב אחד העם בשכונת הדר בחיפה.

  • מבנה 8 – וילה גליקין (בחצר האחורית) – אחד העם 5: משה גְליקין (19 בנובמבר 1874 – 2 ביולי 1973) ניהל את הישוב חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי ואסיפת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד של העיר. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 – ראשית שנות ה-30 בנה את ביתו בחיפה -טיפוסי להדר הכרמל, שתוכנן על ידי האדריכל הנס סובלזון. הבית נבנה ב"שכונת הטכניקום" (רחוב אחד העם 5 של ימינו) לצד בתיהם של אסתר ואפרים קראוזה ושמואל פבזנר. כשהשתקע בחיפה, קרא לביתו על שם החווה אליה נקשר – ״וילה מגדל״.
  • מבנה 9 – בית איתין – שמריהו לוין 30: יהודה איתין (1879-1965) היה סוחר ויזם, מראשוני הדר הכרמל ומראשיה. הבית בהדר הכרמל תוכנן על ידי המהנדס גדליהו וילבושביץ עבור משפחת יהודה איתין ונבנה בשנים 1920-1919. סגנון הבנייה ופרטי הבניין הושפעו מהטכניון הסמוך. הבית שימש את המשפחה זמן מועט והושכר להסתדרות הציונית הדסה כבית חולים. בתחילה נקרא הדסה (בשנים 1942-1922), בהמשך  רוטשילד, וכיום הוא נקרא המרכז הרפואי בני ציון.
בית איתין צילום: Hanay
בית איתין
צילום: Hanay
  • מבנה 10 – בניין הטכניקום– מוזיאון למדע (מדעטק) – שמריהו לוין 25: בניין הטכניון הישן בהדר הכרמל, תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בנייתו הושלמה ב-1913, כיום שוכן בו המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
בניין הטכניקום צילום:ToastieIL
בניין הטכניקום
צילום:ToastieIL
  • מבנה 22 – היכל העירייה – חסן שוקרי 14: תוכנן על ידי האדריכל בנימין חייקין בסגנון מנדטורי בריטי. המבנה נחנך ב-29 ביוני 1942 ומשמש מאז כבניין העירייה. חייקין, עיצב שער מונומנטלי בחזית הצפונית, וסמל העיר מעליו. מיקומו שיקף את התפתחות העיר במעלה הרכס. מאז הקמתו, משמש כמרכז מינהלי למתן שירותים עירוניים לתושבי חיפה, ובאולם המרכזי נערכות ישיבות מועצת העירייה.
היכל העירייה חיפה צילום: Yakovleva
היכל העירייה חיפה
צילום: Yakovleva
  • מבנה 28 – בית הקרנות – הרצל 18: נבנה ב-1937. הבניין אוכלס על ידי הקרנות – קרן קיימת וקרן היסוד – מכאן שמו ״בית הקרנות״. האדריכל יוסף קלרווין (1893-1970), שביקש ליצור מתחם המשלים את הטכניון ובית הספר הריאלי, השתמש בחומרי בנייה דומים ועיצב פינה מעוגלת. האדריכל קלארווין, שלימים תכנן את משכן הכנסת, הצליח ליצור מבנה המשלב מסחר ותעסוקה וכולל רחבה ציבורית גדולה שהעניקה לבניין את חשיבותו. בשנות ה-50' נוספו לבניין שתי קומות ואגף מזרחי, והוא הפך למוקד מסחר ושירותים כלל-עירוני.
  • מבנה 29 – פינת ביאליק-בית השעון – הרצל 27:  מגדל השעון הוקם במרכז הדר בשנת 1935.

מפה אינטראקטיבית – בנייה מפוארת בפאתי השכונה הגרמנית ושכונת הדר 

מסלול מגורים, עסקים ומסחר במדרונות הדר הכרמל – המסלול האדום – בתים מספרים על חיפה

רשימת הבתים שתפגשו במסלול זה:

  • מבנה 21 – בית עבד אל רחמן אל חאג' – מעלה השחרור 13: פוליטיקאי ערבי בארץ ישראל, ראש עיריית חיפה משנת 1920 ועד יוני 1927. תמך בעניין הלאומי הפלסטיני ובמופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני. יחסו אל התנועה הציונית היה קיצוני.
  • מבנה 22 –היכל העירייה – חסן שוקרי 14: תוכנן על ידי האדריכל בנימין חייקין בסגנון מנדטורי בריטי. המבנה נחנך ב-29 ביוני 1942 ומשמש מאז כבניין העירייה.
  • מבנה 23 – בית המשפט המחוזי לשעבר – חסן שוקרי 12: נבנה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בממשלת המנדט, אוסטין הריסון. הריסון העניק למבנה צביון רשמי, בעל פתח מקומר מרשים ואולמות רחבי ידיים. המבנה שימש כבית המשפט המחוזי בשנים 2003-1932. ב-2003 עבר בית המשפט המחוזי להיכל המשפט החדש. אחרי התלבטות ארוכה בדבר ייעודו של המבנה הוחלט שישמש את משרדי מבקר המדינה בחיפה. הבניין שופץ ואוכלס בקיץ 2010.
בניין בית המשפט הישן, כחלק מ"שדרת" הבניינים הגדולים של חיפה צילום: Joseph Schweig
בניין בית המשפט הישן, כחלק מ"שדרת" הבניינים הגדולים של חיפה
צילום: Joseph Schweig
  • מבנה 24 – בית משפחת אלחליל – חסן שוקרי 7: מוסטפא פאשה אל-ח'ליל היה ראש העירייה הרביעי של חיפה, הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1903-1885. אל-ח'ליל בנה את ביתו בעיר העתיקה של חיפה בקרבת השכונה היהודית חארת אל-יאהוד. הבית קיים עד היום ונקרא על שמו: מתחם אל-פאשה. בתקופת כהונתו כראש העירייה היה אהוד מאד על הקהילה היהודית ששכנה בקרבת מקום מגוריו. חלקם התגורר בבתים בבעלותו, נהג לבקר אותם בימי חג ופעל כבורר בסכסוכים בין היהודים והמוסלמים. אל-ח'ליל תרם מגרש שעליו נבנו שני בתי כנסת לקהילה היהודית. בנו אברהים אל-ח'ליל כיהן אף הוא כראש עיריית חיפה. בתקופת המרד הערבי הגדול התנגד למעשי הטרור ולשביתה שהונהגו על ידי המופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני. בשל פעולתו כנגד המופתי הוא נרצח על ידי שליחי המופתי.
מתחם אל-פאשה, כולל מבנה של בית מרחץ טורקי מהמאה התשעה עשרה ובית משפחת אל-ח'ליל. בית אל פאשה, הקיר המזרחי ורחוב אל בוכתורי. צילום: Hanay
מתחם אל-פאשה, כולל מבנה של בית מרחץ טורקי מהמאה התשעה עשרה ובית משפחת אל-ח'ליל. בית אל פאשה, הקיר המזרחי ורחוב אל בוכתורי.
צילום: Hanay
  • מבנה 25 – בית מושיוף – חסן שוקרי 3: ניבנה באמצע שנות העשרים עבור בנימין מושיוף. יהודי מצפת  ממוצא בוכרי. ב-1942, הבולשת הבריטית (ה-C.I.D) החרימה את המבנה הקדמי הגדול. ומיקמה בו  את משרדיה. ביום 23.3.1944 תקף האצל את הבניין ,השמיד את ארכיון הבולשת וגרם נזק לבניין. למרות זאת, נשארו בו הבריטים  עד עזיבתם את הארץ.
הבית הקדמי של משפחת מושיוף. שימש, בין היתר, את מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט. צילום: שועל
הבית הקדמי של משפחת מושיוף. שימש, בין היתר, את מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט. צילום: שועל
  • מבנה 26 – בית תומא – סמ' הנביאים 3א: נבנה בשנת 1912 על ידי האחים גבריאל ומיכאל תומא. אמיל תוֹמָא (1919 – 1985) היה היסטוריון וממנהיגי הציבור הערבי-ישראלי, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית הישראלית. תומא התגורר בבית משפחת תומא שנבנה בשנת 1912 עד שנת 1948 כשנאלצו בני משפחת תומא לנטוש את הבית בגלל מיקומו על קו התפר. הם מעולם לא שבו אליו. הבית נבנה בסגנון בית ליוואן (בית החלל המרכזי).
בתי תומא הם 4 מבנים בשכונת הדר שלושה ברחוב מעלות נהביאים מס1 17--21. במקור נבנו בשכונת הבורג' שעצה היא חלק משכונת הדר בית משפחת תומא נבנה בשנת 1912. מבט לכיוון מזרח. צילום: Hanay
בתי תומא הם 4 מבנים בשכונת הדר שלושה ברחוב מעלות נהביאים מס1 17–21. במקור נבנו בשכונת הבורג' שעצה היא חלק משכונת הדר בית משפחת תומא נבנה בשנת 1912. מבט לכיוון מזרח. צילום: Hanay
  • מבנה 27 – בית מג'דלאני – יבנה 3: משפחת מג'דלני נמנו סוחרים, בעלי בתים ופקידי מינהל ציבורי, והיא מן החשובות שבקרב משפחות ערביי חיפה הנוצרים. בית המגורים הזה והבניין הסמוך לו (רח' יבנה 1) הוקמו בשנות ה-30', ועוצבו בסגנון המשלב יסודות מודרניים ואירופיים – עם פרטים וקישוטים מזרחיים ומסורתיים. המבנה נרכש בידי חברת "מי מתום" והיא שיפצה ושימרה אותו בשנת 2002.
בית מג'דלאני צילום: Noal242
בית מג'דלאני
צילום: Noal242
  • מבנה 28 – בית הקרנות – הרצל 18: (על שם הקרן הקיימת וקרן היסוד) – נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי על ידי האדריכל יוסף קלרווין, כבניין בעל קומה אחת בפאתי גן הטכניון (ועל שטחו). בשנות החמישים נוספה קומה והותקנו בו המדרגות הנעות הראשונות בחיפה במתחם ציבורי.
  • מבנה 29 – פינת ביאליק-בית השעון – הרצל 27: גם העוברים והשבים ברחוב הרצל המפללים לדעת מהי השעה. מבנה המשרדים הראשון שנבנה בהדר הכרמל בשנים 1936-1934. הבניין תוכנן ע"י האדריכל גדעון קמינקא בסגנון הבינלאומי.

  • מבנה 30 – קולנוע אורה – הרצל 41: קולנוע אורה של מועצת הפועלים בהנהגת אבא חושי, תוכנן ב-1938 על ידי אוסקר קאופמן, אדריכל ברלינאי שתיכנן גם את תיאטרון הבימה בתל אביב. העיצוב שלו היה מפואר במיוחד – לובי כניסה בגובה כפול, עבודות נגרות, פרזול וריצוף מפורטות ונברשת מהודרת שהשתלשלה מתקרת האולם. אין כמעט גלויה של חיפה מאותן שנים שמקומו של "אורה" נפקד ממנה. ב-1 במאי נתלו על המבנה דגלי הלאום והדגלים האדומים של מועצת הפועלים ועל גבי המדרגות התקבצו תושבים רבים כדי לצפות בטקסים ובתהלוכות. קולנוע אורה לא נמצא ברשימת המבנים לשימור, ומרכזת המועצה הציבורית לשימור של מחוז הצפון. קולנוע אורה נסגר בשנת 1990 וניצב שנים רבות כפיל וורוד במרכז חיפה.
  • מבנה 31 – בית מועצת הפועלים – החלוץ 45: המבנה הוקם בראשיתו בשנת 1927 כבניין צנוע בן 3 קומות בסגנון הבאוהאוס, שעוצב על ידי האדריכל יוחנן רטנר. בית ההסתדרות ומועצת הפועלים יחד עם אולם המופעים והקולנוע "אמפיתיאטרון" הצמוד, נבנו בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 והיו מרכז הכוח של "חיפה האדומה". אולם הקולנוע נסגר ב-1987, נהרס ובמקומו יש חניון, המבואה משמשת כחנויות. מועצת פועלי חיפה (מפ"ח) הוקמה במרץ 1921, ב-1923 הונחה אבן הפינה לבית הפועלים על שם נחמן סירקין. אלכסנדר ברוולד תיכנן בית גדול, אך מפאת מצוקה תקציבית הושלם ב-1927 מבנה קטן יותר בן 3 קומות. שתי קומות נוספות הושלמו ב-1953.
  • מבנה 32 – שוק תלפיות – סירקין 35: שוק תלפיות הוא שוק בנוי השוכן בשכונת הדר הכרמל שנבנה בסוף שנות ה-30 ונחנך ב-1940. המבנה נבנה בסגנון הבינלאומי. מטרת הקמת השוק הייתה להחליף את השווקים שפעלו בעיר התחתית, החל משנות ה-90 החלה ירידה בפעילות השוק ובמרכזיותו.
מבנה שוק תלפיות, מבט לכיוון דרום-מערב צילום:Hanay
מבנה שוק תלפיות, מבט לכיוון דרום-מערב
צילום:Hanay

מפה אינטראקטיבית – מגורים, עסקים ומסחר במדרונות הדר הכרמל

מסלול שכונה עברית חדשה ותחילתה של חיפה המודרנית – המסלול הירוק – בתים מספרים על חיפה

רשימת הבתים שתפגשו במסלול זה:

  • מבנה 4 – מוזיאון חיפה לאמנות– בית הספר האנגלי לבנות – שבתאי לוי 26: תחילה שכן המוזיאון (1951) באגף במבנה עיריית חיפה, והחל משנת 1977 הוא פועל בבניין הנוכחי שבוואדי ניסנאס. מבנה המוזיאון הוא מבנה אבן ייחודי שנבנה בשנות ה-20 כבית ספר (נוצרי). עם קום המדינה שימש כבית עולים, ומתחילת שנות ה-50 פעל כבית ספר (זרם העובדים). המבנה הוכרז כאתר לשימור.
מוזיאון חיפה לאמנות צילום: Talmoryair
מוזיאון חיפה לאמנות
צילום: Talmoryair
  • מבנה 6 – בית רפאל חכים – הרצליה 32: רפאל חכים, סוחר ופעיל ציבור, הצטרף למקימי "אגודת אחים" אשר בשנת 1907 רכשה מגרשים ועליהם הקימו את "שכונת הרצליה". השכונה הייתה יהודית וכללה 12 בתים. בבית חכים, עדיין ניתן להבחין בבית האבן המקורי למרות תוספות הבנייה והאגפים במבנה. רפאל חכים ושבתאי לוי מונו כחברים במועצת העיר הראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1918. רפאל חכים היה שותף ביסוד הסתדרות הספרדים, שפעלה גדולות בשטח התרבות ובהגנה על הספרדים מפני קיפוחים.
  • מבנה 7 – מעונות אדל שיפר – אחד העם 11
מעונות אדל שיפר
מעונות אדל שיפר
  • מבנה 8 – וילה גליקין (בחצר האחורית) – אחד העם 5: משה גְליקין (19 בנובמבר 1874 – 2 ביולי 1973) ניהל את הישוב חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי ואסיפת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד של העיר. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 – ראשית שנות ה-30 בנה את ביתו בחיפה -טיפוסי להדר הכרמל, שתוכנן על ידי האדריכל הנס סובלזון. הבית נבנה ב"שכונת הטכניקום" (רחוב אחד העם 5 של ימינו) לצד בתיהם של אסתר ואפרים קראוזה ושמואל פבזנר. כשהשתקע בחיפה, קרא לביתו על שם החווה אליה נקשר – ״וילה מגדל״.
  • מבנה 9 – בית איתין – שמריהו לוין 30: יהודה איתין (1879-1965) היה סוחר ויזם, מראשוני הדר הכרמל ומראשיה. הבית בהדר הכרמל תוכנן על ידי המהנדס גדליהו וילבושביץ עבור משפחת יהודה איתין ונבנה בשנים 1920-1919. סגנון הבנייה ופרטי הבניין הושפעו מהטכניון הסמוך. הבית שימש את המשפחה זמן מועט והושכר להסתדרות הציונית הדסה כבית חולים. בתחילה נקרא הדסה (בשנים 1942-1922), בהמשך  רוטשילד, וכיום הוא נקרא המרכז הרפואי בני ציון.
בית איתין צילום: Hanay
בית איתין
צילום: Hanay
  • מבנה 10 – בניין הטכניקום– מוזיאון למדע (מדעטק) – שמריהו לוין 25: בניין הטכניון הישן בהדר הכרמל, תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד (1877-1930), בהזמנת "חברת העזרה ליהודי גרמניה" (1909). בנייתו הושלמה ב-1913. הוא משלב יסודות אדריכליים מקומיים-מזרחיים ואירופים. הוא נחנך ב-1925 ובו שכן הטכניון עד שהועבר לנווה שאנן. כיום שוכן בו המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
בניין הטכניקום צילום:ToastieIL
בניין הטכניקום
צילום:ToastieIL
  • מבנה 11 – בית אליהו ושרה מזרחי – ירושלים 5: מראשוני הבתים בהדר-הכרמל (1922), נבנה בסגנון אקלקטי. בעליו, אליהו מזרחי (1887-1944), בוגר מקווה ישראל ומדריך חקלאי במושבות הגליל, היה קבלן בנייה בחיפה. בבית התגוררו הצייר צבי מאירוביץ והסופרת יהודית הנדל.
בית שרה ואליהו מזרחי צילום: Yakovleva
בית שרה ואליהו מזרחי
צילום: Yakovleva
  • מבנה 12 – בית המגורים של אבא חושי – ירושלים 15: בבית-דירות זה התגורר אבא חושי (1898-1969), שכיהן כראש העיר חיפה בשנים 1951-1969. במקורו נבנה בסגנון הבאוהאוס.
השלט שעל קיר ביתו של אבא חושי ברחוב ירושלים בחיפה צילום: שועל
השלט שעל קיר ביתו של אבא חושי ברחוב ירושלים בחיפה
צילום: שועל
  • מבנה 13 – בית סגל – ירושלים 24: בית מגורים שנבנה בשנת 1924 עבור משפחת שמואל סגל שהיה פקיד בפיק"א (חברת להתיישבות יהודית בארץ ישראל) וחבר ההנהלה של ועד הדר הכרמל ב-1931.
  • מבנה 14 – בית נחום וילבושביץ – ירושלים 26:  נחום וילבוש (1879 – 1971) היה פעיל ציוני מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב. וילבוש כן ייסד שורת מפעלים שהבולט בהם הוא בית החרושת "שמן", שאותו גם ניהל במשך שנים רבות.
חזית ביתם של נחום ושושנה וילבוש ברחוב ירושלים 26 בחיפה צילום: שועל
חזית ביתם של נחום ושושנה וילבוש ברחוב ירושלים 26 בחיפה
צילום: שועל
  • מבנה 15 – בית ועד הר הכרמל – פרישמן 1: המתיישבים החדשים של מרכז הכרמל הקימו את ועד הר הכרמל, בראשות ועד זה עמד יעקב מושלי, ששימש בתחילה בעיקר כאגודת מים. הבניין תוכנן ע"י האדריכל י. רוטנברג ושימש בשנים 1940-1936 את משרדי "ועד הדר הכרמל". ועד הדר הכרמל היה הגוף החשוב אשר ניהל בצורה אוטונומית את חיי הקהילה היהודית בשכונה, שמנתה ב1948, מעל 50,000 איש. הוועד טיפל בכל התחומים הקשורים לבנייה, פיתוח שירותים, אספקת מים, חינוך ותרבות. כמ כן ייצג הוועד את ענייני השכונה בפני שלטונות המנדט הבריטי.
  • מבנה 16 – בית איצקוביץ – ארלוזורוב 16: בית איצקוביטש היה בית המגורים של עליזה ויצחק איצקוביטש שהיה הרנטגנולוג הראשון בצפון ארץ ישראל. הבית שוכן ברחוב ארלוזורוב 16, בהדר הכרמל שבחיפה. הבית מוכר כאתר מורשת. הבניין הוקם בשנת 1930, והוא תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בסגנון הארץ ישראלי.
בית איצקוביטש צילום: ורדית
בית איצקוביטש
צילום: ורדית
  • מבנה 17 – בית ולנברג – ארלוזורוב 17:בית מגוריו של ראול ולנברג. בבניין זה, התגורר בשנת 1936 חסיד אומות עולם ראול ולנברג בעת שעבד ב"בנק הולנד" בעיר התחתית -ברחוב הבנקים 14 פינת רחוב המגינים 44. בשנת 1944 נשלח ולנברג להונגריה כדיפלומט מטעם ממשלת שבדיה. בהונגריה הוא פעל להצלת חייהם רבבות יהודים על-ידי סידורם בבתים מוגנים והנפקת מסמכי הגנה מתאימים. פעילות זו נתמכה על ידי ארצות הברית באמצעות מועצת פליטי המלחמה אשר הקימה בשנה זו, ביוזמת ארגונים יהודיים. וולנברג הצליח לחלץ מאות אלפי יהודים ממוות, בכך שסיפק להם תעודות חסות שוודיות. הוא פעל נמרצות, הרבה מעבר למה שצפוי היה מדיפלומט ואף לא בחל להגיע בעצמו ולחלץ יהודים מתוך "מצעד המוות" בו הובילו הנאצים את אחרוני יהודי הונגריה לכיוון אושוויץ, עקב המחסור ברכבות. בינואר 1945 נעצר בידי הסובייטים ששחררו את הונגריה מידי הנאצים, ומאז נעלמו עקבותיו.
  • מבנה 18 – בית הרמן שטרוק – ארלוזורוב 23: הבית נבנה (במקור רק קומה אחת) בשנים 1924‏-1926 כבית מגורים וסטודיו של הצייר ואמן ההדפס הרמן שטרוק. כיום המבנה משמש כמוזיאון. הבניין תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בסגנון המשלב יסודות מקומיים, מזרחיים ואירופיים.
בית הרמן שטרוק - הדר הכרמל צילום: Chenspec
בית הרמן שטרוק – הדר הכרמל
צילום: Chenspec

מפה אינטראקטיבית – שכונה עברית חדשה ותחילתה של חיפה המודרנית

צילומים היסטוריים של חיפה

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: