ברית בין הבתרים על הר דב

מידי שנה, בערב פרשת לך לך, צה״ל מאשר עליה ברגל, בליווי חיילים, לאתר ברית בין הבתרים (משהד א-טייר) על הר דב (על שלוחה של הר החרמון – כתף שׂיאוֹן – ג'בל רוס) לקריאת הבטחת ארץ ישראל לאברהם אבינו, קריאת תפילת הגשם, וריקודי קודש. האתר נמצא בשטח צבעי וחייב באישור צבאי לכניסה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 90 צפונה עד קרית שמונה. בקרית שמונה פונים מזרחה לכביש 99. פונים צפונה לכביש 999 לכיוון ע׳ג׳ר. תזכרו: 999-99-90.

כביש 999 הוא כביש הנמצא כמעט לכל אורכו בשימוש בלעדי של צה"ל. הכביש הוא הצפוני בארץ. הוא מתחיל בצומת שיאון ליד היישוב שניר והכפר ע'ג'ר, מקום בו הוא מתפצל מכביש 99 צפונה. לאחר כשני ק"מ מהצומת ניצב מחסום של צה"ל. לאחר המחסום פונה הכביש בכיוון כללי לצפון-מזרח, ומטפס בתלילות על הר דב ומקביל לקו הגבול הבינלאומי עם לבנון (הקו הכחול). הכביש עובר דרך אזור חוות שבעא תוך שהוא חולף במסלולו המפותל דרך חלקה הצפוני של שמורת החרמון. לאורך הכביש שוכנים מוצבי צה"ל, והוא מסתיים לאחר 29 ק"מ במחסום נוסף של צה"ל ברכבל התחתון של הר חרמון, מקום בו הוא נפגש עם כביש 98. עד לנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 התאפשרה תנועה אזרחית בכביש בתיאום עם צה"ל, אולם לאחר הנסיגה, משמש הכביש רק לתנועה צבאית מאובטחת.

בסמוך לכביש נמצא הר הבתרים ובו אתר המזוהה עם מקום מעמד ברית בין הבתרים. מאזור הכביש תצפיות על כל דרום לבנון.

ריקודים ושירה – ברית בין הבתרים על הר דב

מקומו של הבטחה ארץ ישראל לאברהם אבינו

לפי ספר בראשית, כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, הוא עבר ליד הר חרמון. מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית:

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. (בראשית י״דת י״ד)

רבי אשתורי הפרחי יצא למסע ממושך בארץ שנמשך שבע שנים, תחילה שנתיים בגליל ולאחר מכן חמש שנים בשאר אזורי הארץ. בניגוד לנוסעים אחרים שביקרו בארץ ישראל בימי הביניים, אשר תיארו בעיקר את האתרים המיושבים ביהודים ומצויים על "דרך המלך", שוטט ר' אשתורי גם במקומות נידחים, ומכאן חשיבותו המיוחדת כראשון חוקרי ארץ ישראל. סיוריו לא התמקדו בקברים קדושים״. במהלך מסעו זיהה 180 מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא, ביניהם מקום ברית בין הבתרים, במשנה ובתלמוד, חלקם על פי הדמיון לשמות האתרים הערביים בימיו. הוא טען שהקדושה הרוחנית קיימת בכל השטח שהובטח בתורה לאברהם יצחק ויעקב. בכך יצא כנגד תפיסה רווחת לפיה אין כל קדושה מחוץ ל"גבולות עולי בבל". ביסס רבי אשתורי הפרחי, תלמידו של הרא"ש, את רעיון הקדושה העצמית (הסגולית) שנמצאת בשורש ישיבת הארץ, מעל ומעבר לקדושת המצוות התלויות בה (כפתור ופרח, פרק י'). על קדושה זו סמך כאשר התיישב בבית שאן אף על פי שהיא פטורה מקדושת המצוות.

בימי הביניים שיערו יהודי בניאס, כי דווקא בחרמון אירע הדבר. מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ.

לפי מסורות אחרות התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב מרגליות, על הגבול עם לבנון. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.

השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים – שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה".

יהודי צפת המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. לפי מסורת קדומה נמצאים בהר הבתרים קברי האמוראיים רב פפא ורב אשי.

החוקר יוסף ברסלבי מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".

Greater Israel as defined in Genesis 15:18-21 Genesis 15:18-21 (KJV): In the same day the LORD made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates: The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites, And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaims, And the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites. The Biblical Amorites are considered synonymous with the Canaanites and occupied the same land. Interpretation My first reference was The International Standard Bible Encyclopedia Online. I also consulted the Jewish Encyclopedia, the Bible Wiki and, of course, Google and Google Images. Comment This is a JPEG copy of a 1109 x 656 pixel Corel PhotoPaint file. This map is very vague, to reflect the vagueness of this passage. The exact locations of many of these sites is lost forever. This map is therefore the result of speculations by many experts (not me). If you feel strongly about some aspect of it, contact me with references. To preserve the quality of the image, future edits should be done on the original file. This map is to complement my previous map of the Land of Israel as defined in Numbers 34:1-12 and Ezekiel 47:13-20. The resemblance between this map and the map of the Kingdom of Israel at David's death is striking, but the origin and time of these two maps is very different. This map is, heavens forbid, the result of Original Research by myself, and is also an image. Original research is not allowed in Wikipedia, but original images are. The survival of this map to the scrutiny of the NOR police therefore depends on this רישיון The relief image in the background is from a map from the CIA, which is public domain in the U.S. : — Greater Israel as defined in Genesis 15:18-21 Genesis 15:18-21 (KJV): In the same day the LORD made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates: The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites, And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaims, And the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites. The Biblical Amorites are considered synonymous with the Canaanites and occupied the same land. This is a JPEG copy of a 1109 x 656 pixel Corel PhotoPaint file. This map is very vague, to reflect the vagueness of this passage. The exact locations of many of these sites is lost forever. This map is therefore the result of speculations by many experts (not me). The relief image in the background is from a map from the CIA, which is public domain in the U.S.

הארץ המובטחת על-פי ספר במדבר וספר יחזקאל Numbers 34:1-12 Ezekiel 47:13-20 The most important controversy is the location of the Brook of Egypt. Earlier Jewish authors understand it as the Nile, more precisely the Pelusian branch of the Nile Delta. Later authors identify it as the Wadi El-Arish, a small seasonal brook in the Sinai (Kadesh Barnea and Azmon are in the valley of one of its branches Another controversy is the location of the Northern Mount Hor. Credit: Emmanuelm — הארץ המובטחת על-פי ספר במדבר וספר יחזקאל
Numbers 34:1-12
Ezekiel 47:13-20
The most important controversy is the location of the Brook of Egypt. Earlier Jewish authors understand it as the Nile, more precisely the Pelusian branch of the Nile Delta. Later authors identify it as the Wadi El-Arish, a small seasonal brook in the Sinai (Kadesh Barnea and Azmon are in the valley of one of its branches
Another controversy is the location of the Northern Mount Hor.
Credit: Emmanuelm

בהר דב התרחשה ברית בין הבתרים, ולפיכך נהגו יהודים לעלות לרגל אל ההר בשבוע של פרשת לך לך בה קוראים את הקטע בפרשה המתאר את ברית בין הבתרים.

הבטחה ארץ ישראל לאברהם אבינו בתורה

א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ–שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם–הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים–אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים–לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. ח וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו. יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם–אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם–בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי. (בראשית פרק טו)

הבטחת ארץ ישראל לאברם/אברהם

וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה:כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם (בראשית י"ג,י"ד-ט"ז)
ויאמר אליו אני אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה (בראשית ט"ו,ז)
וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת... (בראשית ט"ו ,י"ח-כ"א)
כי אב המון גויים נתתיך..והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך:ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים (בראשית י"ז,א-ט)
ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר—לי ואשר נשבע לי לאמור לזרעך אתן את- הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם (בראשית כ"ד,ו -ז)

הבטחת ארץ ישראל ליצחק

…אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך:גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן—כל—הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך:והירבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורתיי (בראשית כ"ו,ב-ו)
וייתן- לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את—ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם (בראשית כ"ח,א-ה)

הבטחת ארץ ישראל ליעקב

..אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ…והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר- דיברתי לך (בראשית כ"ח,ט"ו)
שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עימך (בראשית ל"א,ג)
ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך את- הארץ (בראשית ל"ה,י-י"ג)

הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל

ראה נתתי לפניכם את הארץ,בואו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם,לאברהם,ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם (דברים,א,ח)

הר דב

הר דב (כתף שׂיאוֹן או הר הבתרים) הוא שלוחה של הר החרמון בצדו המערבי, המגיע לגובה 1,529 מטר מעל פני הים. ההר קרוי בערבית ג'בל רוס (جبل روس "הר ראשים", על-פי אחת מצורות ההגייה של המילה رؤوس), ובעברית הוא נקרא על-שם סרן דב רודברג, שנפצע בו בקרב עם מחבלים ב־3 באוגוסט 1970 ונפטר מפצעיו שישה ימים לאחר מכן.

לפי המסורות במקום זה התרחשה ברית בין הבתרים, ולפיכך נהגו יהודים לעלות לרגל אל ההר בשבוע של פרשת לך לך ולקרוא את הקטע בפרשה המתאר את ברית בין הבתרים.

הר דב מתנשא מגובה כמה עשרות מטרים באזור נחל שניר והכפר ע'ג'ר לגובה רם של למעלה מאלף מטר צילום: תומר ש — הר דב מתנשא מגובה כמה עשרות מטרים באזור נחל שניר והכפר ע'ג'ר לגובה רם של למעלה מאלף מטר
צילום: תומר ש

הר הבתרים במסורת המוסלמית

הר הבתרים היא אחת הפסגות של הר דב (ג'בל רוס). לפי מסורת מוסלמית זהו המקום שבו התרחש אירוע המתואר בקוראן, שבו ציווה האל על אברהם להקריב ארבעה מיני עופות, והקים אותם לתחייה. לפיכך, נקרא המקום בערבית "משהד א-טיר אל-אבראהימי" (مشهد الطير الإبراهيمي – האתר הקדוש של ציפורי אברהם) או "מקאם אבראהים אל-ח'ליל" (مقام إبراهيم الخليل – האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל).

הקוראן מתאר אירוע הדומה לברית בין הבתרים (״ציפורי אברהם״), אך בעל משמעות שונה, בפסוק 260 של סורת אל-בקרה, היא הסורה השנייה בקוראן: "אמר אברהם: ריבוני, הראה לי איך תקים מתים לתחייה. אמר: אינך מאמין? אמר: כן, אבל הנח את דעתי. אמר: ובכן, קח ארבעה מיני עופות (…) ולהניח את בתריהם על הר, אחר-כך קרא להם, ויבואו אליך בריצה, ודע כי אללה רב-כוח וחכם." 0האל מחיה את העופות כאות לאברהם שתחיית המתים אפשרית ברצון האל.)

הפירוש לקוראן המכונה תפסיר אל-ג'לאלין מרחיב ומספר כי אברהם הקריב טווס, נשר, עורב ותרנגול, ביתר אותם, עירב את בשרם ואת נוצותיהם והניח את החלקים על ההרים, אך שמר את ראשי העופות אצלו. כשקרא אברהם לעופות, עפו חלקי העופות והתחברו לחלקים המתאימים להם, ואז חזר גופו של כל עוף אל הראש המתאים שהיה שמור אצל אברהם.

לפי אחת המסורות האירוע כולו התרחש על הר הבתרים ומכאן שמו בערבית "האתר הקדוש של ציפורי אברהם" (המילה המופיעה בפסוק מהקוראן ובשמו של המקום היא طـَيـْر "טַיְר" כלומר "ציפורים" או "עופות") או "האתר הקדוש של אברהם ידיד-האל".

המארב בהר דב (2015)

המארב בהר דב (عملية حزب الله في مزارع شبعا), התרחש ב-28 בינואר 2015 כאשר סיור ממונע צבאי של צה"ל נפל למארב נ"ט מאורגן ומתוכנן של ארגון הטרור חזבאללה בהר דב שבחוות שבעא על גבול ישראל-לבנון, מה שהוביל לשני הרוגים ושבעה פצועים מקרב חיילי צה"ל.

ארכאולוגיה

במקום שרידי ישוב קדום, הכולל מדרגות חקלאיות וחרסים התקופה ההלניסטית והתקופה הביזאנטית. במקום מבנה עותמאני הבנוי על שרידי מבנה ביזנטי. ליד המבנה שני מאגרי מים. כמו כן, סלע גדול ובו חצוב ספסל יחיד. במקום מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים. לא נמאו ממצאים נוצריים.

מקום ברית בין הבתרים – הר דב

בסמוך לסלע חמישה מבני קברים ובהם שני מבנים שבראשם כיפה. עמנואל הראובני סבור כי בעת הקבורה הונחו הגופות בתכריך-בד על רצפת המבנה, שלא כמוקבל אצל המוסלמים. צורת קבורה זו קיימת גם באתרים אחרים בחרמון. תכן שמנהג קבורה זה, שמקורו בימי המשנה והתלמוד, נשתמר אצל המוסלמים, תושבי החרמון.

ע׳ג׳ר

ע'ג'ר (غجر) הוא כפר עלווי השוכן על הגבול שבין לבנון לבין ישראל. הכפר סופח לישראל במסגרת חוק רמת הגולן שהתקבל בכנסת ב־1981.

על פי גרסה אחת, כשסוריה ולבנון זכו לעצמאות, קיבלה סוריה את השליטה בכפר בפועל, ואף העניקה אזרחות סורית לתושביו.
גרסה אחרת מציינת שכבר בשנת 1932 ניתן לתושבי הכפר לבחור בין השתייכות לסוריה או לבנון והם בחרו להשתייך לסוריה.
בעיתונות הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה גרסה נוספת, על פיה הכפר ע'ג'ר היה כפר לבנוני שהועבר לשליטה סורית על מנת שסוריה תוכל להשתמש בו כעמדה קדמית לפגיעה בישראל והטית מקורות הירדן.

בניגוד לרוב הדרוזי של תושבי רמת הגולן, תושבי ע'ג'ר הסכימו לקבל את האזרחות הישראלית. רבים מהם עבדו בקיבוצי הסביבה ובמפעלים בקריית שמונה ומצבם הכלכלי השתפר.

ע׳ג׳ר - ע'ג'ר בצילום מכיוון הר דב. גדר המערכת עוברת בקצה השמאלי של השדה (השטח הכהה) הצמוד לכפר, והמשך הקו הכחול חוצה את הכפר עצמו. צילום: יאיר הנווט — ע׳ג׳ר – ע'ג'ר בצילום מכיוון הר דב. גדר המערכת עוברת בקצה השמאלי של השדה (השטח הכהה) הצמוד לכפר, והמשך הקו הכחול חוצה את הכפר עצמו.
צילום: יאיר הנווט

חווות שבעא

חווֹת שבעא (مزارع شبعا – "מזארע שבעא", מכונה בישראל גם "הר דב") הוא אזור מיושב בדלילות, בין הכפר מג'דל שמס על מורדות החרמון לבין הכפר הלבנוני שבעא. חלק מהשטח – כ-25 קמ"ר בין נחל שיאון להר דב – נמצא בשליטת ישראל וכפוף לחוק הגולן, אולם לבנון תובעת ריבונות עליו.

מפת אזור חוות שבעא. החוות הנטושות מסומנות באדום. צילום: Costello Copyrighted free use — מפת אזור חוות שבעא. החוות הנטושות מסומנות באדום.
צילום: Costello
Copyrighted free use

Map of the Shebaa Farms No machine-readable author provided. Garzo assumed (based on copyright claims). — Map of the Shebaa Farms
No machine-readable author provided. Garzo assumed (based on copyright claims).

שלוחות בחרמון

מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לעבר עמק החולה:

כתף שיאון (הר דב) – אחת הפסגות מכונה גם בשם ״הר בין הבתרים״ ובה לפי אחת מהמסורות התרחש מאורע ברית בין הבתרים המסופר בספר בראשית.
שלוחת שִׂריון – במרכז.
כתף חרמון – מדרום מזרח.

נחל שיאון

נחל שיאון (ואדי עסל) ממזרח להר דב הוא נחל שזורם בערוץ עמוק בין הר חרמון להר דב, ואגן הניקוז העילי שלו מקיף כשלושים קמ"ר. הנחל יוצא למישור מרגלות החרמון, לא הרחק מהיישוב הקדום בניאס, ומשם הוא זורם לאורך של כ-4.5 ק"מ במקביל לנחל חרמון, עד שהוא מתאחד איתו. נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לשלוחת שריון.

נחל גובתה

נחל גובתה מפריד בין שלוחת שריון לכתף חרמון. נחל גובתה מקבל בהמשכו את מימיו של נחל חזורי, ונשפך אל נחל חרמון (נחל בניאס) כ-300 מ' ממערב לעין בניאס.

המלחמה על המים

"המלחמה על המים" (מכונה גם הקרב על המים) היא כינוי למאבקים בין ישראל למדינות ערב הגובלות בה, בעיקר סוריה, סביב ניצול מקורות המים בצפון ישראל. על פי הגדרה רחבה, הקרב על המים התקיים בשנים 1951–1966. הגדרה צרה יותר מתייחסת לניסיונה של סוריה להטות את מקורות הירדן – נחל דן, בניאס וחצבאני.

קשת יהונתן

הסיור להר דב אורגן על ידי קשת יהונתן אירוח קמפינג טיולים ותכנים.

קשת יהונתן נקרא על שם סמ"ר יונתן וודק הי"ד, בן הרצליה, אשר נפל בגזרת קוניטרה רמת הגולן בזמן מלחמת יום הכיפורים. חברי מושב קשת ומשפחת וודק ,בחרו להמשיך את דרכו של יוני שאהב לטייל בארץ ובגולן, במקום המספר את סיפור הארץ והגולן, הטבע הנוף ההיסטורה והמורשת