בעקבות נשים בהר תורען – טיול שמיני בחוג משוטטי הושעיה, מאת מתניה מיה

תאריך הסיור, הוא יום שישי, ערש"ק בהר-בחוקותי, 07.05.10 אביב תש"ע. (או שמא המינוח "שלהי דקייטא" מתאים כאן יותר)

סיכום טיול מאת: מתניה מיה, בית רימון

סיורנו מתמקד באחד המרחבים היחידים באזורנו שיד אדם כמעט ולא נגעה בו – רכס הר תורען. נעשה זאת במסלול לא מטויל ומזווית לא מוכרת, תוך חציית קווי גובה רבים… נטפס מבקעת תורען כ-350 מ' גובה ,אל הר תורען מדרום.

נפגשנו בצומת הכניסה לערב אל הייב, משם התחלנו להקיף את הר תורען דרך כפר רומנה ועוזייר (שם קבר עזרא). את הרכבים החנינו אצל שרף בין עוזיר לבועיינה, בפתח ו. פלחה, והמשכנו נסיעה עם היתר לתורען, בפתח נחל רוזטות.

הטיול מסודר לפי ארבעה פרקים – אחד לכל סיפור מגדר שסופר בו בדרך.

 1. רוזה: דרך נחל רוזטות, היא נחל עיגולי המכשפה, התחנה הראשונה ליד ערימת זבל הייתה על היווצרות הרוזטות, שם פגשנו את רוז המכשפה. אמנם קיבלנו הסבר גיאולוגי מרשים על היווצרות התופעה, אבל תושבי האזור שלא היה להם מדריך, ייחסו את המעגלים למעשה כישוף ומכנים אותם "עיגולי המכשפה". במעלה נחל רוזטות נתקלנו בסבך, מפלים חביבים ומרשימים, ומעניין שבסופה של עלייה הגענו לעמק: ה"מטע" של בית רימון. בנקודה זו עמדה בפנינו, הבחירה בין כסף לנבחרת. הלכנו על נבחרת והמחיר היה טיפוס קוצני במיוחד למצוק – פינת חמד אל מול בית רימון ומעל למטע האפרסק העליון והנטוש של הקיבוץ.

2. ציפורה: פה השמש היכתה ללא רחמים והזכירה לנו את התחזית על יום חם במיוחד, בייחוד בהרים. דיברנו על ציונות של ימינו ועל משה שטרן שאמר לציפורה: "תראי ציפורה, יש בתים על ההר ומאז הוא כאן". ההחלטה לעלות בדרך עפר את שארית העלייה התגלתה כנכונה, למרות שלא ביקרנו את כל אלוני התבור בדרך לפסגת אל מל (ה"אלון", בערבית, כשהרבה פעמים המילה מתייחסת לאלון תבור, או לאלון גדול במיוחד), המערבית ברכס תורען.

3. נשות תורען: כאן דיברנו על יער הפארק של אלון תבור, ששייך לעצים שלא קראו את ההסבר שבספר והחליטו לצמוח דווקא בראש ההר, והעלנו השערה שהסיבה לכך נעוצה בכיסי הקרקע שנשארו כאן, זכר לאותם ימים שקו הרכס של הר תורען מוקם דרומה מכאן, על ה"צוק" והמקום שאנחנו עלינו אליו, היה בקו העמק. נשי תירען אינן רק יפות אלא גם גרמו לרבי להדגים לנו דרכם מי היא אותה יפה רעייתי כתרצה:

"יפה את רעיתי כתרצה" – אלו נשי תירען דאמר רבי נשי תירען כשרות היו, עמדו ומיחו על עצמן ולא נתנו מנזמיהם למעשה העגל. (שיר השירים רבה)

 היופי, עם זאת הוא פנימי, ומתבטא בצדקניותן של נשות תירען, שבנות קבוצתנו נמנו עליהן באותו רגע חם ומיוזע… בנקודה זו גם צפינו אל מרחבי הגליל התחתון, הגולן, החרמון והגליל העליון.

מכאן המשכנו צפונה תוך שאנו חוצים את שני השבילים המסומנים החוצים את הרכס ובאחד מהם – רענון נחמד ביותר אף פגשנו רוכבי אופניים.

הסבך מכאן היה ראוי לשמו, אך סימוני הדרך של מתניה עזרו לצלוח את הדרך.

אם היה אפשר היינו נשברים ברגע זה מתחת לעץ החרוב שנתן מצילו בקמצנות מספקת, ולכן צריך להגיד תודה למשפחת יומטוב ושבתאי שהיו להם ילדים לקחת מהגן.

המשכנו אל גת יפה ובור מיים נטוש בסביבתה, ומשם גלישה בוואדי פלחה, אל פלחה – יישוב חקלאים עונתי וכמעט נטוש בבקעת בית נטופה. כל מה שעניין ברגע זה הוא שפלחה היא נקודת הסיום של המסלול המעניין ארוך ובעיקר חם.

4. אישה אחת, גרה בתוך אבטיח: לא הספקנו לבקר במכלול הגתות המרשים שמעל לרפת של שרף ולבורות המים, אבל את זה אפשר לעשות באופן עצמאי או בטיול אחר בו נתמקד בדרכי הרכב החוצות את העמק. בשעה בה הגענו קשה היה להאמין שבקעת בית נטופה הסגורה מכל עבריה ושלא נשבה בה טיפת רוח היא המקום בו נשבר שיא הקור בארצנו עת ב1950 נמדדו כאן מינוס 14 מעלות, מאותן סיבות בדיוק (סגור, העדר רוח). בקעת בית נטופה מופיעה בשמה כבר במדרשים ואגדות. ידוע זית הנטופה, מיני ירק מסוימים שגידלו כאן, וגם הרמב"ם מציין ששמה של הבקעה נגזר מהלחות הרבה השוררת כאן. הבקעה חסרת הניקוז מוצפת מידי פעם, בחורפים גשומים, מחזה יפה שגורם לבעליה העדר הכנסה, ומשאיר את הבקעה ללא בינוי ופיתוח כלל, בניגוד לבקעות הגליל התחתון האחרות. תוכנית להסדרת הניקוז לא יצאה אל הפועל, ויש בכלל על הבקעה היפה הזו שיח שלם שמעורבים בו פוליטיקה, תככים סתם, לאומיות ועוד הרבה דברים אחרים – תהליך קבלת החלטות מסודר, דווקא לא מעורב באופן פלא אבל זה כבר לנאום אחר. השם בערבית הוא סהל בטוף (בקעה= סהל), וידועים היום במיוחד אבטיחי נטופה – אותם גידולי בעל הגדלים במקשה שהייתה שדה מוצף ולכן התנפחו ללא היכר ומוכרים אותם בבסטות לאורך הכבישים באזור. יש מצב, שהאבטיח הנזכר בשיר, הוא אחד מאותם אבטיחים, מה שמביא אותנו לדבר על האישה הרביעית:

 (מילים: נורית זרחי) אישה אחת, גרה בתוך אבטיח גדול נורא  / היו לה שני שרפרפים, וכסא ומנורה / היא חתכה לה חלון וחצבה לה סלון / ותלתה שם תמונה והכניסה ארון / וחתול שיצוד עכברים היא גידלה בפינה / ופתאום הסתיימה העונה.

 על האישה הזו מפאת קוצר הזמן לא הספקנו לדבר ויותר מזה לא זכיתם לשמוע אותי שר את השיר בקולי. אני בטוח שהיה מתפתח דיון מעניין על בנייה לא חוקית באזור… (אה על זה דיברנו בעצם קצת)

סיכום: זה היה טיול חם, מעניין, קוצני ותלול, מיוחד, עם טעם של עוד, מעט דיבורים (טוב הכל יחסי) והרבה הליכה, ארבע נשים (אגב בקבוצתנו היה רוב נשי, אם מורידים את המדריך). לא בכל יום זוכים לטפס 350 מ' (גובה – מי שלא הבין בכתוב הבין ברגליים), לפני ארוחת בוקר, לרדת אותם, ולקחת את הילדים מהגן.

תמונה פנורמית של בקעת בית נטופה מהר תורען - צילום אלעד יום טוב
תמונה פנורמית של בקעת בית נטופה מהר תורען – צילום אלעד יום טוב

 אופי הטיול: רגיל, 5 ק"מ. הדרכים אינן תלולות אך גם אינן כבושות. הפרשי הגובה מצריכים מאמץ פיזי כדאי, אך ללא קושי טכני כלל. מרבית הזמן ינוצל להליכה.

נקודות עניין: תצפית, שרידי חורש וטבע, שרידי חקלאות וסיפורי נשים.

ציוד: 3 ל' מים (האזור חשוף), כובע ונעליים טובות!

 הפעמים הבאות:

21.5 מאי – נ. אבליים ומעיינות סודיים אחרים

25.6 יוני – נצרת למתחילים

3.9 ספטמבר – פתיחת העונה השנייה… (פרטים בחופש הגדול)

סדרי הרשמה: לשלוח לכתובת המייל של מתניה הודעה שבשורת הנושא שלה מופיעות המילים: "משוטטי הושעיה". matanesy@gmail.com.

מתניה מיה – 0544569795

%d בלוגרים אהבו את זה: