בית ליברמן, מבתיה הראשונים של נהריה, משמש כיום כמוזיאון עירוני לתולדות העיר וכארכיון העיר נהריה. המבנה הוכרז על יד המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות כמבנה לשימור.
ההיסטוריה של בית ליברמן
בשנת 1934, נחתם חוזה קנייה בין נציגי משפחת טואני הלבנונית למר יוסף לוי, ד"ר זליג סוסקין ומר שמעון רייך, שהקימו עם חבריהם את חברת "נהרייה משקים זעירים בע"מ", נציגי היזמים של המושבה לעתיד, נהריה, אשר כלל שני גושים של קרקע. אחד בן 2,000 דונם וקילומטר דרומית לו, גוש נוסף בן 325 דונם. הקרקע השתרע בין רח' חניתה בצפון לשכונת עין שרה בדרום ובין הים התיכון במערב לכביש עכו נהרייה במזרח.
ביוני 1935, נמכר הגוש הדרומי לפיליפ ליברמן, תעשיין עשיר מתעשיין עשיר מסטניסלבוב (אז פולין ובהמשך אוקראינה) גליציה שבפולין ושמו הוסב ל"עין שרה" על שם אשתו שרה-בבטה. בצדו הצפון מזרחי של הגוש, היה מבנה אשר נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 וסמוך לו בריכת אגירה פתוחה בה ניתן היה להתרחץ. הבית שימש למגורים וסביבו פעל משק מודרני עם פרות לחליבה, פרדס וגן ירק. ביוני 1938 התווספו עוד כ- 240 דונם, אשר נרכשו מקק"ל ובכך מנה הגוש כ- 550 דונם.
בתקופת המאורעות, 1936 – 1939, הותקף המשק ונדרשה הגנה על המקום. גרעין של קיבוץ עברון הגיע למקום, חלקו התגורר בקומה התחתונה של הבית וחלקו הקים את מחנהו דרומית לבית. על הגג נבנה מגדל תצפית. מבית ליברמן יצאה קבוצה להקמת שבי ציון שהוקמה במתכונת "חומה ומגדל", בשנת 1938. בשנת 1939 הגיע לבית ד"ר בנדיקט, בנו של פיליפ ליברמן והתגורר בו עד מותו בשנת 1950. פיליפ ליברמן היה מגיע ארצה לביקורים בלבד בגלל מחויבותו לעסקיו בחו"ל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה לא הספיק להימלט ונספה בשואה ב-1943.
בשנת 1942, היה הבית בסיס יציאה לפעולות וסיורים שביצעה מחלקת הסיירים, אשר פעלה במסגרת הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין. עולים רבים אשר הגיעו באניות מעפילים העבירו לילה ראשון בבית ליברמן, שם הוסתרו על ידי חברי הפלי"ם.
אחרי מותו של ד"ר ליברמן נאלצה המשפחה למכור את "עין שרה" למעט הבית וארבעה דונם נוספים, לידי חברת רסקו.
בין השנים 1951 עד 1953 שימש הבית כבית ספר תיכון ראשון במושבה. בשנות החמישים, בחודשי הקיץ, התקיימו בו קייטנות לילדי עולים ולבני הקיבוצים.
לאחר מותה של קלרה ליברמן, רעייתו של ד"ר בנדיקט, בשנת 1968, לא טופל הבית והשנים הארוכות בהן עמד בשיממונו הפכו אותו לחורבה.
היורשת רחל אבנין ליברמן, בתה של קלרה, הגיעה לסיכום עם העירייה – יש לגדר את הבית, לאסור את הגישה אליו, ובמידת היכולת, על העירייה להציב תמיכות למבנה. בשנת 1995, ב 1995 הגיעה הבת רחל איוונין לידי הסדר עם הרשויות ותרמה את המבנה לעיריית נהרייה במטרה להנציח את זכר אביה ופועלם של בני משפחתה. יוזמת העירייה, בשיתוף "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ", בסיוע מפעל הפיס ובברכת משפחת ליברמן, את שיפוץ ושיקום המבנה. השיפוץ הסתיים והמוזיאון נפתח בשנת 2000.
המוזיאון העירוני של נהריה
כיום מאכלס בית ליברמן את המוזיאון העירוני לתולדות נהרייה. במסגרתו קיימת במקום תצוגה המתארת את סיפור הקמת היישוב השזור בסיפורי היסטוריה מרתקת אותה מסכם סרטון קצר.
בנוסף, מאכלס המבנה ארכיון לתולדות נהרייה הנותן לצבור שירות עפ"י תיאום מראש.
