בית כנסת האר״י האשכנזי *

בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק של העיר. לדאבוננו, זמן בנייתו של בית הכנסת אינו ברור.

יצחק בן שלמה לוריא – האר״י (1534 – 1572) – סמטת רבי ישראל נג'ארה

יצחק לוריא, המכונה ״אשכנזי רבי יצחק״ – אר״י, היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16. הוא נולד בירושלים לאב אשכנזי ואם ספרדיה, אך התיתם מאב בגיל צעיר. בתקופת לימודיו הוא התגורר במצרים. החליט לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בצפת בשנת ה'ש"ל 1570. שם התוודע לכמה מחכמי צפת בעיקר רבי חיים ויטאל. תלמידיו (גוריו – כך מכונים תלמידיו) של האר״י מספרים: רבי משה קורְדובירו (רמ"ק) הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלוויתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור.

חקל תפוחין קדישין

על פי המסורת בית הכנסת האר״י האשכנזי הוקם על מקומו של "חקל תפוחין קדישין" (שדה התפוחים הקדושים) – מקום השדה הפתוח שבו האר"י ותלמידיו היו יוצאים לקבל את פני השבת בשירה ובמזמור, מנהג שהתקבל בקהילות ישראל כ-"קבלת שבת". אחד מן הפיוטים אשר שרו האר"י וגוריו היה "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה…" שחיבר ר' שלמה הלוי אלקבץ שנמנה אף הוא עם גוריו (תלמידיו) של האר"י. ״חקל תפוחין קדישין״ היא כינוי לשכינה הקדושה בליל שבת. ״תפוח״ מזכיר את ריח גן עדן ועם ישראל נמשל לתפוח, אם כי יש אומרים שהכוונה דווקא לשדה אתרוגים. יש גם פירוש יפה המשווה ״שדה של תפוחים קדושים" לקרקעית גן עדן ששם צומחים נשמותינו והם הנטיעות שיש שם.

בית הכנסת גריגוס

בית הכנסת גריגוס או גריקוס (Greek) הוקם במאה ה-16 על ידי עולי יוון. על פי האמונה בית כנסת זה נבנה בידי מגורשי ספרד שהתיישבו ביוון ומשם עברו לארץ ישראל לעיר המקובלים צפת. יש המשערים שבית כנסת ההאר״י האשכנזי נבנה על יסוד בית הכנסת "גריגוס". בתקופת "תור הזהב" של צפת במאה ה-16 עמד בית הכנסת בקצה הצפוני של העיר, שכן מרכז הרובע היה בתחתית ההר באזור בית הכנסת האר"י של הספרדים.

בית הכנסת נחרב בראשונה ברעידת האדמה בשנת 1759 ושופץ והוקם מחדש.

עדות שיירת העולים החסידית לצפת

שיירה המונית של 300 איש (לאו דוקא חסידים) עלתה ארצה ממזרח אירופה בשנת 1777 ה'תקל"ז והתיישבה בצפת. במכתב שכתב רבי ישראל מפלוצק, ממנהיגי השיירה כתב: "ועוד בונים לנו בית הכנסת חדש, והתפילה היא במקום שיסד הארי ז"ל". זוהי העדות הראשונה לבניית בית כנסת על גבי או בסמוך למקום ש"יסד" האר"י.

רעידת האדמה של 1837

עד שנות השלושים במאה ה-19, היה בית הכנסת הזה, מרכז התפילה של הקהילה החסידית בעיר. ברעידת האדמה הגדולה של שנת 1837, בה נספתה מחצית הקהילה, נחרבו כמעט כל בתי הכנסת בצפת, כולל בית כנסת האר"י. ישנם מסורות שארבעת העמודים המרכזיים שרדו, או שהכותל הדרומי שרד. תוך שנה וחצי שוקם בית הכנסת.

בית הכנסת החדש – 1857

בשנת 1857 נבנה הבניין מחדש. מעידה על כך כתובת אבן בחזית בית הכנסת בה נחקק: "מה נורא המקום הזה \ זה ביהכנ מרן הארי זל \ בשנת ומקדשי תיראו" ("תיראו" שווה בגימטריה לתרי"ז, היא שנת 1857 – שש שנים אחרי פטירת האר"י. אך הכתובת היא חדשה ולא שריד מתקופת האר״י ז״ל. הכתובת הושמה במקום לאחר השיפוץ של שנת 1937 תרצ"ז. ואין בה שום הוכחה אמיתית על זמן ייסוד בית הכנסת. שינוי האותיות נעשה כדי להתחבר לביטוי "[את שבתתי תשמרו ומקדשי] תיראו", ויקרא יט 30).

במאה השמונה עשר, לאחר עליית החסידים ,שימש המקום את הקהילה האשכנזית ונקרא האשכנזי. בחצר בית הכנסת הצופה לקבר הרשב"י ניצב עמוד אבן ובראשו שקערורית ששמשה ל"הדלקה זוטא" בעבור הקשישים והחולים שלא יכלו להצטרף לתהלוכה לקבר הרשב"י.

ארון הקודש המגולף

ארון הקודש הניצב בבית הכנסת מגולף מעצי זית ומתרומם לגובה רב, שנוצר וגולף  בידי אומנים יהודיים מהגולה בפולין, בסגנון מזרח אירופאי, ובאומנות אשר הושקעה ביצורו, בפרטי הגילוף מופיע המוטיב של האריה והאנשתו כבן אנוש. המסורת הצפתית אומרת שהאומן שבנה את ארון הקודש היה נגר שעלה לצפת מקולומיה שבגליציה. רב העיר צפת – רבי שמואל הלר התנגד לשיבוץ דמויות של בעלי חיים בארון, ופרסם על כל כך קונטרס. את האריות על ארון הקודש גילף אברהם ברנזון.

צבע כחול

בית הכנסת מעוטר בצבעים כחולים כשריד לתקופה המורית אשר שלטה בספרד הן כממשל והן באדריכלות ובתרבות.

מלחמת העצמאות

כיוון שמיקומו בתקופת מלחמת העצמאות, היה בבית הקיצוני ,מול הרובע הערבי.בתקופת מלחמת השחרור,שימש המבנה כעמדה להגנת העיר,כולל חרכי ירי ועמדה על גגו.

נס רסיס הפגז

על פי המסורת הצפתית, בזמן מלחמת השחרור (1948) השתלטו חיילי "צבא ההצלה של קאוקג'י" על מירון, ומשם ירו פגזים על צפת. רסיס פגז אחד חדר אל תוך המבנה בזמן התפילה, בדיוק בזמן שאחד המתפללים השתחווה בתפילת "מודים" ופגע בבימה מעל לראשו. הסדק לא תוקן עד היום, זכר ל"נס".

שליק בית המדרש האר״י

כאן היה ״סליק״ של אצ״ל בצפת. תודה לרבי יצחק בן שלמה לוריא – האר״י. אני בטוח שהוא היה מסכים.

בית הכנסת האר"י הספרדי

זהירות! אל תתבלבלו! קיים עוד בית כנסת האר״י בצפת. בית הכנסת האר"י הספרדי נחשב כבית הכנסת העתיק ביותר בצפת. נמצא בסמוך לבית המאירי, מעל לבית העלמין העתיק. שורשיו של בית הכנסת האר״י הספרדי במאה ה-14. נקרא בתחילתו על שם אליהו הנביא.

קרא גם: נרות צפת