בית הקברות הקתולי בהר ציון **

בית הקברות הקתולי (לטיני)בהר ציון

בית הקברות הקתולי שעל הר ציון (The Catholic Cemetery on Mount Zion) ממוקם בצידו הדרומי של “מעלה השלום” (כביש האפיפיור), מעל כנסיית סנט. פיטר אינגליקנטו. בית הקברות (הנקרא לעיתים פרנציסקני) מורכב משלושה מפלסים וגרמי מדרגות. בתקופה העותימאנית היו הנזירים חייבים לשלם לקאדי של ירושלים תמורת רשיון קבורה ״מס קבורה״ מיוחד. חלקו הצפון מזרחי של בית הקברות הוא גם הקדום ביותר, והוא ניזוק במהלך הפצצה של   הליגיון הירדני במהלך 1948. בלטים בו קבריהם של נזירים/נזירות ושל צליינים שמתו בעיר בעת ביקורם.

בין 1948 ועד 1967 שימש האזור כנקודת ביקורת של הצבא הירדני, ולאחר 1967, חזרו בני הקהילה הקתולית בעיר לקבור את מתיהם בבית העלמין.  כיום מרבית הנקברים משתייכים לקהילה הקתולית דוברת ערבית החיה בעיר.

מרביתו של בית העלמין משמש לקבורה של בני העדה הקתולית, אך נוכל להבחין במהלך סיור במקום בקברים השייכים לזוגות שבהם אחד מבני הזוג שייך לקהילה דתית אחרת. (ולכן נראה אבנים על גבי הקבר, או סימון אחר המעיד על שייכות דתית שונה).

בית הקברות הנוצרי-קתולי שבשיפולי ההר לא היה זוכה לביקורים כה רבים, אלמלא היה נטמן בו אחד מחסידי אומות העולם המפורסמים ביותר.

אוסקר שינדלר

 

שינדלר שלא חש כל עכבות מוסריות, וחיפש לעצמו מקור להתעשר. באוקטובר 1939 השתלט על מפעל לייצור כלי אמייל שהיה לפניכן בבעלות יהודי שנושל מנכסיו. בעזרת כישוריו העסקיים הצליח שינדלר תוך זמן קצר להפוך את המפעל לעסק מצליח. לשם כך נעזר במיומנויותיו הפיננסיות של החשב היהודי של המפעל, יצחק שטרן.

במרץ 1943 חוסל הגטו בקרקוב וכל היהודים הנותרים הועברו למחנה פלשוב מחוץ לעיר. מפקדו של מחנה פלשוב, אמון גת, נודע לשמצה בשל אכזריותו ושל הטרור שהטיל על אסירי המחנה. שינדלר הצליח לשכנע את גת להקים שלוחה של פלשוב בשטח המפעל שלו ולשכן שם את פועליו היהודים. בכך יכול היה להבטיח את שלומם ולתת להם תוספות מזון אותן רכש בכספו בשוק השחור.

בסוף 1944, עם התקרבותו של הצבא האדום, פונו האסירים מפלשוב. רוב האסירים – כ-20,000 במספר – שולחו להשמדה. שינדלר הצליח לשכנע את שלטונות הצבא לפנות את המפעל שלו על פועליו לעורף כדי שיוכל כביכול להמשיך ביצור. לשם כך הקים מפעל בברינליץ (Bruenlitz) בחבל הסודטים. לאחר משא ומתן ארוך הצליח להוסיף על הפועלים היהודיים שלו אסירים נוספים מפלשוב, ובכך הציל גם אותם.

אוסקר שינדלר, איש העסקים הגרמני אשר לזכותו נזקפת הצלת 1,093 יהודים מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.

פעולת הצלה המיוחסת לאשתו של שינדלר, אמיליה (Emilie) שנחרטה עמוק בזכרונם של ניצוליו של שינדלר התרחשה בסוף המלחמה, כאשר לאזור ברינליץ הגיע קרון רכבת ובו קבוצה של 120 אסירים יהודים שפונו מגולשוב (Goleszow) – אחד ממחנות הבת של אושוויץ. האסירים הוסעו מערבה בקור מקפיא, ללא מזון או מים, ובתום שבעת ימי המסע, הגיעו שני הקרונות החתומים לברינליץ.  אוסקר ואמיליה (Emilie) שינדלר הצליחו לשכנע את מפקד הס.ס. להעביר את האסירים לרשותם באמתלא שהם נזקקים לידים עובדות. כאשר פרצו את דלתות הקרונות נתגלה מראה נורא של שלדי אדם קפואים. שינדלר ואשתו העבירו את 107 השורדים למפעל ושם טיפלו בהם במסירות עד שחזרו לאיתנם.

בתום המלחמה, הניצולים שהיו איתו חיפשו כל דרך כדי לעזור למי שהציל את חייהם. החשש שלהם היה כי שינדלר, שהיה חבר במפלגה הנאצית, ייפול לידי חיילים סובייטים, ואלה יפגעו בו. הלכה למייג'ור הנרי הופר, הקצין הבכיר במפקדה האמריקנית האזורית, וסיפרה לו את מה שאמרו לה ניצולי שינדלר. האמריקנים השתכנעו והבריחו את שינדלר מצ'כוסלובקיה לאזור בשליטה אמריקנית.

קבר אוסקר שינדלר

בבית הקברות הקתולי קבור אוסקר שינדלר, חסיד אומות העולם, שביקר בישראל 16 פעמים, עד שנפטר בשנת 1974 ונקבר לבקשתו בירושלים. הסצנה האחרונה בסרט רשימת שינדלר על תקופת השואה מציגה את שחקני הסרט, מלווים בניצולים האמיתיים שגילמו, צועדים יד ביד בבית הקברות בהר ציון ומניחים אבן על מצבתו. קברו של שינדלר, אשר הוקם בידי אחדים מהיהודים שהציל, נמצא במדרגה הנמוכה של בית הקברות וניתן לזהות אותו בעזרת האבנים הרבות שהניחו עליו יהודים שבאו לחלוק לו כבוד. לא צריך להקדיש לביקור הרבה זמן אבל נכון לתת קצת כבוד לאחד מחסידי אומות העולם שקבורים בארץ אוסקר שינדלר.

באוקטובר 1974 נפטר אוסקר שינדלר בגרמניה. ניצוליו מילאו אחר בקשתו והעלו את ארונו לישראל והוא נקבר בבית הקברות הלטיני שעל הר ציון. מאות ניצוליו ובני משפחתם לוו אותו בדרכו האחרונה. על המצבה שעל קברו נכתב בגרמנית: המציל הבלתי נשכח של 1,200 יהודים נרדפים".

חסיד אומות העולם

כאשר הסתיימה המלחמה, נפרדו שינדלר ואשתו מן היהודים שהצילו. העובדים היהודים הכינו לשינדלר מתנה וכתבו עבורו מכתב המלצה לכוחות הכיבוש של בעלות הברית. שינדלר עזב את ברינליץ וחזר לגרמניה כשכיסיו ריקים. מכל העושר שצבר בשנות המלחמה לא נותרה פרוטה – את כל כספו הוציא כדי לקיים את היהודים שתחת חסותו. גם בשנים שלאחר המלחמה לא הצליח שינדלר בעסקיו, ונשאר תלוי כלכלית בסיוע שקיבל מארגונים יהודיים ומניצוליו. הוא הגר לדרום אמריקה, אך גם שם לא הצליח לקיים עצמו, וחזר לאירופה.

ב-1961 בא שינדלר לישראל לביקור ראשון. 220 מניצוליו קיבלו את פניו בחום ובאהבה. שינדלר המשיך לחיות בגרמניה, אך הגיע לביקורים תכופים בישראל. ב 1962 נטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם שזה עתה נחנכה ביד ושם. אולם נדרשו עוד 30 שנה עד שהוכר כחסיד אומות העולם יחד עם אשתו אמיליה. כאשר הוצע לראשונה להכיר בו (שהיה המפלגה הנאצית) כחסיד אומות העולם התנגדה המשפחה שאותה נישל מנכסיה כשהגיע לקרקוב. התנאים להענקת חסיד אומות העולם כוללים: לא יהודי, הציל יהודים, ולא קיבל תמורה כספית עבור מעשיו. במקרה של שינדלר הוא התעשר מעבודתם של היהודים שהוא הציל. רק לאחר דיונים חוזרים החליטה הועדה לציון חסידי אומות העולם שמעשיו הטובים מכריעים את הכף לטובתו, ושלמרות שהחל דרכו כחבר מפלגה נאצית, הוא ראוי לתואר חסיד אומות העולם.

באוקטובר 1974 נפטר אוסקר שינדלר בגרמניה. ניצוליו מילאו אחר בקשתו והעלו את ארונו לישראל והוא נקבר בבית הקברות הלטיני שעל הר ציון. מאות ניצוליו ובני משפחתם לוו אותו בדרכו האחרונה. על המצבה שעל קברו נכתב בגרמנית: המציל הבלתי נשכח של 1,200 יהודים נרדפים".

ב 1962 נטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם שזה עתה נחנכה ביד ושם. אולם נדרשו עוד 30 שנה עד שהוכר כחסיד אומות העולם יחד עם אשתו אמיליה. כאשר הוצע לראשונה להכיר בו כחסיד אומות העולם התנגדה המשפחה שאותה נישל מנכסיה כשהגיע לקרקוב.

ב-24 ביולי 1993 אושרה ההחלטה להכיר באוסקר שינדלר כחסיד אומות העולם (1,093 יהודים) והוחלט להכיר גם ברעייתו אמילי שינדלר, שלא קיבלה תמורה עבור פעולות ההצלה שלה, כחסידת אומות העולם (107 יהודים).