בית הכנסת העתיק בארבל *

מבצר ארבל והר ניתאי

מיקום ארבל העתיקה

ארבל היה יישוב יהודי בתקופה החשמונאית, בתקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית (תקופת המשנה והתלמוד). היישוב שכן במרומי מצוק בקצה הדרומי-מזרחי של גליל התחתון המזרחי, מערבית לטבריה. גובהו 181 מטרים מעל פני-הים. מאיזור בית הכנסת נשקף נוף מדהים של הארבל ושל הר ניתאי. השערה אחרת מזהה את ארבל העתיקה עם ח'רבת ואדי חמאם שליד ואדי אל-חמאם.

מקור השם ארבל

מושב ארבל, הר ארבל ונחל ארבל הסמוכים קיבלו את שמם מהיישוב העתיק. לא מצאתי פירוש לשורש המרובע. אבל אני נזכרתי שיש בשפה העברית כלל הוספת אות באמצע שם. לדוגמה: ״כסא״ נהיה ״כורסא״. כך גם ״אבל״ יכול להיות ״ארבל״ כלומר הרבה אבל וזה מתאים לקרב לחיים ולמוות שהתחול כאן בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה.

בשביל הקצר בין המושב ובין בית הכנסת העתיק פוגשים סרגופג שבור, עמוד של שביל ישו, ושילוט ממשלתי.

ארבל בתנ״ך

  • וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה אֵם עַל-בָּנִים רֻטָּשָׁה   (הושע, י, יד)

ארבל בתלמוד הירושלמי

איזכור בקע ארבל מופיע בתלמוד ירושלמי בכך שאור כוכב נוגה האיר את הבקעה בבהירות ניכרת:

דלמא, רבי חייא רובה ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכים בהדא בקעת ארבל בקריצתא ראו אילת השחר שבקע אורה, אמר רבי חייא רובה לרבי שמעון בן חלפתא בר רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר (תלמוד ירושלמי, מסכת יומא דף יד עמוד א)

ארכיאולוגים הצימר במושב ארבל

בית הכנסת העתיק בארבל והשרידים הארכאולוגים

בית הכנסת העתיק של ארבל
בית הכנסת העתיק של ארבל

השריד העיקרי של ארבל העתיקה הוא בית הכנסת העתיק, המתוארך (על סמך העיטורים) למאות ה-2 ועד ה-4 לספירה. אתר רשות הטבע והגנים מתארך בניית בית הכנסת במאה הרביעית לספירה. בית הכנסת הורחב במאה השישית (כולל התקנת גומחה בקיר הדרומי, עבור ארון הקודש). בית הכנסת נחרב בשריפה במאה השביעית לספירה. שרידי בית הכנסת של היישוב העתיק שוכנים מצפון למושב ארבל. מבנה בית הכנסת בנוי באבני גזית וחלקו חצוב בסלע. בית הכנסת נבנה בבנייה יבשה מאבני גיר גדולות שבלטו על רקע בתי הבזלת שהיו סלעי הבנייה הנפוצים באזור. על פי השרידים שנמצאו הסיקו החוקרים כי מבנה בית הכנסת היה רבוע.

גם שביל הסנהדרין עובר כאן
גם שביל הסנהדרין עובר כאן

חפירות ארכיאולוגיות בבית הכנסת העתיק

  • בית הכנסת העתיק של ארבל התגלה מחדש ע"י החוקר אדוארד רובינסון בשנת 1852.
  • אתר זה נחקר לראשונה בשנת 1875, על ידי חברי המשלחת סקר ארץ-ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל, קלוד קונדר (Claude Reignier Conder) והוריישו הרברט קיצ'נר (Horatio Herbert Kitchener).
  • בית הכנסת העתיק בארבל נחשף שוב בחפיקות ארכיאולוגיות של החברה הגרמנית האורינטלית (Deutsche Orient-Gesellschaft) בשנת 1905. הארכיאולוגים הגרמנים היו קרל ואצינגר (Carl Watzinger) והיינריך קוהל (Heinrich Kohl). בין 28 במרץ ל-17 ביוני 1905 סקרו, מדדו ותיעדו בחורבות של תלחום(כפר נחום), אם אל-עמד (חורבת עמודים), ארביד (חורבת ארבל), מירון, אנ-נברתין (כפר נבוריה), כפר ברעם, אל-ג'יש (גוש חלב) – כולם בגליל, חורבת סומקה שבכרמל, ואד-דכה ואום אל-קנאטר שבגולן.
  • בשנות ה-60 של המאה ה-20 חקר נחמן אביגד את הגומחה וקבע שזו גומחה לארון קודש השייכת לתקופה מאוחרת יותר של בית הכנסת – התקופה הביזנטית.
  • בשנת 2000 חפרו ממערב לבית הכנסת. נמצאו במקום מבנים ושני מקוואות טהרה שהיו חלק מהיישוב מהתקופה הרומית והביזנטית. בשנת 2012, החלה חפירה מחודשת באתר בית הכנסת על ידי החוג ללימודי ארץ ישראל של מכללת כנרת.
כמובן הנצחה
כמובן הנצחה

פתח בית הכנסת במזרח

שער בית הכנסת
שער בית הכנסת

בית הכנסת כלל פתח כניסה מונומנטלי עשוי אבן אחת. ציר המבנה הוא מזרח-מערב, כשפתחו הראשי של בית הכנסת היה במזרח. זה ייחודו של ייחודו של בית הכנסת.

ארון הקודש של בית הכנסת

בצדו הדרומי של בית הכנסת נמצאת גומחה מעוגלת לארון קודש. גומחת ארון הקודש היתה בכיוון ירושלים – בדרום.

אולם בית הכנסת

אורך אולם בית הכנסת כ-18 מטר ורוחבו כ-17 מטר. האולם היה מחולק על ידי מספר טורי עמודים. בצידי האולם ניצבו שורות של ספסלי אבן למתפללים.

מבצר ארבל – קלעת אבן מען

המבצר בצוק ממוקם במערות אשר חלקן נוצרו באופן טבעי וחלקן נחפרו בידי אדם. במערות נבנו קישורים, קירות מגן ומאגרי מים. שרידי המבצר אשר נראים לעין כיום, הם שרידי המבצר שבנה עלי א-דין בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין, בן למשפחת מען במאה ה-17.

במבצר שלושה מפלסים. המבצר היה קיים כבר בימי בית שני. המבצר גם שימש כמעוז למאבק נגד הסלבקים והרומאים. במערות הארבל התבצרו קנאי הגליל, כשניהלו את הקרב נגד הורדוס (37 לפנה"ס). על פי כתביו של יוספוס פלביוס, הורדוס התגבר עליהם על ידי לוחמים שהורדו אל פתחי המערות בארגזים הקשורים בחבלים. המעלית הראשונה!

בית הכנסת העתיק בארבל
בית הכנסת העתיק בארבל

נתאי הארבלי

בתקופת הזוגות (במאה ה-2 לפנה"ס), נתאי הארבלי היה אב בית הדין, לצידו של יהושע בן פרחיה ששימש כנשיא הסנהדרין. הוא היה בן העיר ארבל ויש משערים כי נתאי הארבלי היה כהן מבני משמרת ישוע.

נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות. (משנה מסכת אבות א, ז)

הנוסע היהודי רבי שמואל בן שמשון, מספר בשנת 1211 ויעקב השליח שחי במאה ה-13 דיווחו אל ביקור בקברו של נתאי הארבלי בארבל.

קברים על הר ארבל

  • שת (בנו של אדם הראשון): על הר ארבל ישנה מערת קברים עתיקה שעל פי המסורת היהודית  נקבר בה שת. קבר שת מוזכר בחיבורו של יעקב בן נתנאל הכהן בן המאה ה-12 ובחיבורו של הנוסע שמואל בן שמשון שביקר במקום בשנת 1211.

בשנת 2007 ד"ר יוסי סטפנסקי, ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי ביצעו מחקר ואיתרו את המתחם, המבנה והבאר שתוארו בכתבי עולי הרגל בבירור ואת קבריהם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון בארבל. [לא מצאתי מקור אקדמי לאימות.]

לפי המסורת הערבית, קברו של שת, המכונה בערבית נבי שית, נמצא בשטח הכפר הערבי בשית (שעל חורבותיו הוקם המושב כפר מרדכי).

  • ראובן בן יעקב: מסורת מתחילתה המאה ה-12 בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן אשר מציין את קברו של ראובן ביישוב ארבל ליד טבריה.

    וקרוב לו קברות ראובן שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם. ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית  (כתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, הובא בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א')

    הקבר מתואר גם בחיבורו של מנחם החברוני. רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני יהודי מצרפת ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13. הוא מתואר ככותבה של איגרת בה סיכם בין השאר את מסורת הזיהוי של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל שלמד להכיר בשנות מגוריו ומסעותיו בה, מפי היהודים יושבי הארץ.הוא סייר גם בגליל ובין השאר בארבל שם תיאר את קבר דינה. הדעות החוקרים חלוקות בשאלת אותנטיות ואמינות החיבור.

    מסורת ערבית ממקם את קבר ראובן במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, וכינו את המקום נבי רובין על שמו.

  • שמעון בן יעקב, לוי בן יהודה, ודינה בת יעקב: על פי הנוסע שמואל בן שמשון שכנו בארבל גם קבריהם של ראובן, שמעון, לוי ודינה.

קברים אלה מוזכרים בספרות מוסלמית של ימי הביניים, על ידי המשורר והנוסע הפרסי נאצר ח'וסרו שסייר באזור בשנת 1047. הנוסע המוסלמי עלי אלהרוי שסייר במקום בשנת 1173 מציין קברי בני יעקב אחרים: דן, ישכן, זבולון וגד. שמות אלה מוזכרים גם על ידי הנוסע המוסלמי פצ'אללה אלעומרי שסייר במקום בשנת 1344.

איך מגיעים

נוסעים ממחלף גולני לכיוון טבריה. פונים שמאלה לפי השילוט לכביש 7717 , לכיוון המושב ארבל. לפני הכניסה למושב פונים שמאלה לגן הלאומי ארבל ובכביש זה נוסעים עד שנראה מימין את בית הכנסת העתיק בארבל. המרחק מכביש 7711 לבית הכנסת בעתיק בארבל הינו כ 2.7 ק"מ. הכניסה לבית הכנסת ללא תשלום.

אם רוצים ללון ליד עתיקות ארבל אני ממליץ על ״בתי קייט מעץ אצל קונביץ״ מדי שנה לנה שם משלחת ארכיאולוגית שחופרת בארבל. בעל הבית הוא ארכיאולךוג חובב ומאד מוכן לספר לכם אודות עתיקות ארבל. בבוקר כשיצאתי מן הצימר מצאתי את ממצאי אתמול מתיבשים על המרפסת השכנה.

ממצאי ארבל
ממצאי ארבל
%d בלוגרים אהבו את זה: