בית הכנסת בדורא אירופוס, סוריה

שרידים של בית כנסת עתיק מן המאה השלישית לספירה נתגלו של דורא-אירופוס על גדות נהר הפרת בסוריה כאשר חיילים בריטים חפרו שם תעלות הגנה ב- 1921. זהו מבנה רחב שקירותיו מעוטרים בציורים מעניינים המתארים סיפורים מן התנ"ך, והוא חלק מאתר ארכיאולוגי שנחשף בעקבות חפירות מקיפות שנערכו במקום.

דורא-אירופוס (דורא – השם הסורי המקורי, אירופוס – תוספת סלווקית על שם עיר הולדתו המקדונית של ניקנור, נציבו של סלווקוס הראשון) הייתה עיר שידעה מלחמות ותהפוכות שלטון. בשנת 256 לספירה התקיפו הפרסים את העיר, וכדי לקדם את פני המצור בנו שליטי המקום הרומאים סוללת מגן על הבניינים הסמוכים לחומה. בית הכנסת שהיה צמוד לחומה כוסה בעפר ובדרך זו ניצל מהרס גמור וציורי הקיר נשתמרו.

הורד (17)

זה היה בית הכנסת השני שהוקם באותו מקום. מתחתיו נתגלו שרידיו של בית כנסת צנוע יותר שקדם לו (מסוף המאה השנייה לספירה), שקירותיו היו מעוטרים בדגמים גיאומטריים ובציורי פרחים ופירות. לפי כתובת בארמית שנתגלתה במקום הושלמה בנייתו של בית הכנסת ב- 244/5 לספירה, ולפי כתובת ביוונית – בנה בית כנסת זה שמאול בן-אידי, "זקן היהודים". הקירות ועליהם ציורי הקיר פורקו והוקמו מחדש במוזיאון בדמשק.

ציורי הקיר בבית הכנסת של דורא-אירופוס נחשבים עד היום לממצא יוצא דופן ובעל חשיבות גדולה בתולדות האמנות. המבנה הוקם באזור גבול בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרסית, והיה מקום מפגש של התרבות ההלניסטית עם התרבות המזרחית. ההשפעות של האמנות ההלניסטית והפרתית ניכרות בציורים שכיסו את כל ארבעת הקירות של אולם התפילה. תיאור הדמויות, לבושן, ארגון החלל והפרופורציות, מצביעים על מיזוג תפיסות אמנותיות של רומי ושל המזרח, שהיווה נקודת זינוק להתפתחותה של אמנות ימי הביניים באירופה.

הקירות כוללים תמונות על נושאים מהמקרא, ובאחדים גם תיאורים המושפעים מפירושים מדרשיים. הציורים סדורים ללא סדר כרונולוגי או סיפורי, ולכן זכו לפירושים שונים של היסטוריונים בתחומי האמנות היהודית והנוצרי. דמותו של משה חוזרת בתיאורים שונים על פי הקיר המרכזי (המערבי) הפונה לכיוון ירושלים. במרכז הקיר נמצאת גומחה ששימשה כנראה ארון קודש. מעל הגומחה נראים מבנה המסמל את בית המקדש, מנורות המקדש, וכן תיאור של עקידת יצחק.


השאר תגובה

דילוג לתוכן