במסגרת סקירת "הושבילים" על פסטיבל הזית 2012 הוזמנתי על ידי גדיר ארמלה, אחראי מחלקת הנוער של הישוב, לבקר במתנ"ס הישובי ובאתר הפעילות של פסטיבל הזית 2012 במועצה המקומית ביר אל מכסור. במשרדו של גדיר במתנ"ס נאספו עשרה צעירים. גדיר אמר לי בגאווה שהם משרתים בשרות לאומי ומתארגנים כעת לפעולות פסטיבל הזית 2012. מזכירתו הוסיפה שיש עוד מעל 60 בנות שרות לאומי מהכפר. אני מודה לגדיר על קבלת הפנים והסבריו על המקום.
ביר אל-מכסור הוא כפר בדואי של למעלה מ-8,000 נפש באזור הצפון בקרבת שפרעם. היישוב הוקם עבור בני שבט ערב אל חוג'יראת. שמו של היישוב הוא על שם "ח'ירבת ביר אל-מכסור" (חורבת הבור הנשבר) שבקרבת היישוב. מוצאו של השבט מתחיל בשלש משפחות העיר חיג'ר בסוריה שהיגרו לעמק יזרעאל לפני כ- 180 שנה והתיישבו ליד מגידו. המשטר התורכי פירסם פירמן (צו מלכותי) לרשום את מקום מגוריהם בטאבו ולגייס את בני השבט לצבא של הסולטן. כדי להימנע משירות בצבא העות'מאני (ראה "נילי" בישוב היהודי) ברחו בני השבט לדהרה (דאהרה, ד'הרה) בהרים ליד יודפת, מכמן בגוש שגב, ואדי חמאם ליד טבריה ו-אום א זינאת בכרמל. הם הניחו שהצבא התורכי לא יוכל למצוא אותם בהרים. יש אומרים ששמו של השבט נובע מחוג'יראת (אבנים) של האזור ההררי של יודפת- כלומר "אנשי הסלעים". בתקופת האנגלים רבים מבני השבט התגייסו למשטרה האנגלית.
ב- 1948 השבט התלבט אם לברוח מהמדינה היהודית שהוקמה או להישאר. נציג השבט ניגש לשוחח עם המושל הצבאי היהודי בבית לחם הגלילית אשר שכנע אותו שכל השבט יישאר בארץ ויתיישבו בביר אל מכסור. כמעט כל השבט התרכז במקום זה.
מקור שמו של הכפר לוט בערפל. יתכן שעקב גשמים רבים נשברו קירות הבטון של המעיין ומשם שמו או יתכן שקצין תורכי נפל במקום ושבר רגל וכעונש שבר את קירות המעיין. בכל מקרה המעיין נמצא עד היום הזה. הכפר התפתח למועצה מקומית ישראלית מכל בחינה וכולל בתים מרווחים, בתי ספר, מתנ"ס, בית גיל הזהב, שרותי רפואה, משמר אזרחי, חנויות ומשרדים.
לפי דבריו של גדיר הכפר מצטיין בשכנות טובה. גיוס לצה"ל ולשרות לאומי הוא מובן מעליו.
גדיר הפנה אותי לחוות הסוסים שהיא המרכז התיירותי של הכפר. בשבתות של פסטיבל הזית 2012 הוקם אוהל אירוח בדואי. שוחחתי עם בעל החוה, אחמד, שהכין את החוה לאירועי הפסטיבל בשבת. הצעתי לו שבשנה הבאה יארגן פעילות בימי חול ולא רק בשבת. חמיו של אחמד, מחמוד, גם שוחח איתי וסיפר שהוא עוד זוכר את תקופת האוהלים עד תחילת שנות ה-50 . אז התחילו לבנות את בתי הקבע של הישוב. כיום כל בני השבט מתגוררים בבתים מודרניים.
ביציאה מהכפר בתוך סבך המסלולים של המחלף נמצא מגדל אטום. מסתבר שבחפירות ההצלה נמצא קבר עתיק והוחלט לסלול את הכביש מסביב לקבר כדי לא להפריע למנוחתו של הנפטר.
צפו בסרטון יפה (בשפה הערבית) בו זקני ביר אל מכסור מעלים זכרונות משנות החמישים אודות שבט חוג'יראת ותולדות הכפר במקום. האם מישהו מבין קוראי הושבילים יכול לתרגם את דברי הדוברים בסרט?
