בדרך עם גלעד – אל נחלים אלון ואורן בכרמל

בס"ד, סתיו תשע"ב
בדרך עם גלעד אל נחלים אלון ואורן בכרמל – התחדשות לאחר השריפה הגדולה
דף מסלול לטיול לזכרו של גלעד פישר, סוכות תשע"ב.
(כתב: מתניה מיה, עריכה: שרי אורן)

השנה בחרנו, חבריו של גלעד, לערוך את הטיול השנתי לזכרו בנחלים אלון ואורן שבכרמל. חלקים גדולים בהר הירוק כל ימות השנה, הפכו לשחורים בעקבות השריפה הגדולה. בטיולנו השנה ננסה להתחקות במעט אחר השריפה הגדולה, ההתחדשות שבעקבותיה ואזורים שלא נשרפו. יש חיים אחרי האש!
אם קיבלתם דף זה סימן שכבר התאחדתם מחדש המשפחות והנהגים, נאספתם בחניון הר אלון, ומכאן יוצאים לדרך.

אופי המסלול –
אורך המסלול כ 5- ק"מ. ארוך יחסית אבל יפה ומעניין, במיוחד לאחר השריפה.
רמת קושי רגילה.
משך הצעידה המתוכנן, כשלוש שעות, ועוד שעתיים התארגנויות ולימוד בקצווותיו.
הוראות ודגשים – המשתתפים צריכים להקפיד ליהנות מהמסלול אבל גם לא להימרח (חוץ מקרם הגנה), בכל זאת – יום שישי היום… ההולכים לאט יגיעו מאוחר יותר לנקודת הסיום והלימוד שלהם יהיה קצר יותר בהתאם. ובכל מקרה דאגנו לכך שהרכבים יחכו כבר בנקודת הסיום, על כל מקרה.
בצמתים חשובים לאורך הדרך מוצבים מדריכים, השתמשו בהם להכוונה וכן לפעילות. דף המסלול והמפה כאן אינם חובה. אפשר להסתדר בלעדיהם, אך הם מהווים תוספת למעוניינים להרחבת אופקים, ולמזכרת.

סימון – צבע הסימון בנחל אלון כחול. במפגש עם בקעת אלון פונים ימינה בדרך עפר ירוקה, במורד נחל אורן. ממשיכים במורד האפיק גם כאשר המסלול הופך אדום, ומסתיים בחניון האגם.
לא לשכוח – נעליים, כובע, לשתות הרבה, ולדרך!

תיאור ההליכה
1. חניון הר אלון – אנחנו נמצאים סמוך מאוד לשיא הגובה בכרמל, בגובה של כ 510 מ' מעל פני הים. מכאן המסלול בירידה דרומה לנחל אלון.

2. נחל אלון – ככל שנרד ילך עמק הנחל ויתרחב. בשיא הגובה ישנם יערות אורנים נטועים שעלו רובם באש. שימו לב לכך שהאלונים והאלות בנויים יותר טוב להתמודדות עם האש. גם אלו שעלו באש
מוציאים מהגזע הראשי חוטרים רבים ומחדשים את פניהם. נסו לזהות את האספרג. גם מטפס זה מתחדש מהשורש לאחר השריפה. האורן והלוטם לעומתם נשרפו כליל וההתמודדות שלהם עם שריפות
שונה: לאחר מותם של הפרטים הבוגרים, מכסים נבטי האורנים וניצני הלוטם שטחים נרחבים (נסו לזהות אותם). הזרעים של מינים אלו מחכים לשריפה וכאשר היא מגיעה, הם נובטים בהמוניהם. מינים שאינם עמידים בשריפות באחת משתי הטכניקות – לא יימצאו כאן. תופעה מעניינת נוספת היא הדילוג
שהאש מדלגת על ערוץ הנחל, במקומות בהם הוא צר. האש מדלגת מצד לצד ומשאירה פס ירוק לא שרוף. באזור זה שורדים גם מינים חובבי צל שאינם עמידים לאש, וחשיבותו להתחדשות החורש כולו
לאחר השריפה גדולה. נסו לזהות עצים שנשרפו כליל – לא רואים עצים, כי הם נשרפו אבל רואים פשוט חור במקום בו עמד הגזע וחורים קטנים יותר במקום בו היו שורשים – הכול נשרף!

3. בקעת אלון – בהמשך הירידה נזהה מרחוק את בקעת אלון. הבקעה נוצרה כתוצאה מהתחתרות הנחל בתוך טוף. הטוף רך יותר ולכן כאשר הנחל הגיע לכאן הוא לקח את כל החומר איתו ויצר את הבקעה.
שרידי טוף ניתן לראות 100 מ' לפני שהשביל יורד אל הבקעה וגם על ההרים מסביב נשארו קצוות שלא נסחפו. הסיבה שעוד לא ראיתם טוף היא שלא ידעתם מה לחפש… הטוף הוא ממש לא הוורוד-אדום
הזה, שיש בעציצים בבית שקוראים לו כך בטעות, אלא אפר געשי בצבעים שונים. אפור, או צהבהב – חפשו אותו. (תשובה לשאלה – כן גם כאן, ולא רק בגולן, הייתה פעילות וולקנית). כשנגיע לבקעה נקבל
הסברים על הדילוג הגדול שדילגה האש, משני צידי הבקעה שלא נשרפה, וגם נשמע סיפורים מעניינים. שימו לב שבדרך העפר בבקעה פונים ימינה ומיד אחר כך שמאלה לתוך נחל אורן העילי.

4. נחל אורן – הנחל יפה, ובין הבולדרים ניתן לזהות זרימה. זהו עין אלון. בניין המשאבות הנטוש הוביל את המים מפה לכלא דמון שמעלינו. חפשו עוד קצת מים בתוך מבנה בטון. בנקודה זו אמורים לפגוש
מדריך נוסף ופה נדבר על סוכות, על ארבעת המינים ועל הקשר שלהם למים זורמים. הסימון מכאן לא כל כך ברור, ויש לשים לב ולהמשיך במורד הנחל. לאחר התייבשות הפלג מגיעים לשרידי בוסתנים ולמה
שנשאר ממה שהייתה פעם טחנת קמח. כאן צבע השביל מתחלף לאדום, ואנו לא עוצרים מכאן עד הסוף כי אנחנו מאוד קרובים לסיום. הפלג החדש משמאל הוא עין אורן, אגם חרב נתן את שמו לחניון האגם, חוצים כביש צר, ומגיעים לחניון.

5. חניון האגם – אנא הצטרפו לקבוצות הלימוד.
טיול מהנה וחג שמח!!