באר שבע הגלילית

Survey of Western Palestine, by Conder and Kitchener, 1872-1877KhBeerSheba_PEF_Map

מיקום באר שבע הגלילית

באר שבע הגלילית (חירבת א שבע-חירבת אבו שבע) היתה על גבול הגליל העליון והגליל התחתון (בפינה הצפונית-מזרחית של הגליל התחתון) כק״מ מצפון לכפר חנניה. חירבת א-שבע ממוקם 472 מ׳ מע לפני הים, קרוב לצומת שבע, בכביש צפת-עכו ליד פראדיה (עכשיו קיבוץ פרוד), במרחק 5 ק"מ מזרחית לכפר ראמה (בכביש 85), כ 8 ק"מ מדרום מערב לצפת. בבאר שבע הגלילית נמצאו חרסים מאז תקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.

כפר חנניה (כפר ענאן הערבי – שתושביו גורשו מכפרם ב-1948) הסמוך נבנה בתקופה הרומית על גדתו המזרחית של נחל צלמון, ובאר שבע הגלילית, שהייתה עיר מבוצרת בתקופת בית שני, נוסדה על פסגת גבעה מרוחקת ממערב לנחל צלמון. ראו במפה:-

המיקום של העיירה היה בראש גבעה תלולה המתנשאת בגובה של יותר ממאה מ' מעל בקעת בית הכרם. הישוב התפרס מטה ע"פ הממצאים בשטח עד לאזור צומת חנניה. חשיבותו האסטרטגית היתה מיקומה מעל המעבר מעמק עכו לגליל.

חורבות החאן (?) ליד כפר חנניה
חורבות החאן עות׳מאני (?) ליד כפר חנניה

מה בין בער שבע יהודה ובין באר שבע הגלילית?

במלכים א (יט, ג) מסופר על אליהו הנביא, שברח מפני איזבל "ויבא באר שבע אשר ליהודה". מכאן מסיקים החוקרים, שבתקופת המקרא היתה עוד באר שבע אחת מחוץ ליהודה.

סקרים וחפירות בבאר שבע הגלילית

  • המכון לארכאולוגיה גלילית ביצע סקר בבית קברות יהודי עתיקי בגליל בבאר שבע הגלילית (קרוב לצומת שבע, מזרחית לראמה).
  • 1873 Conder and Kitchener
  • 1985 ד״ר מרדכי אביעם – נתגלה שטח מבוצר שגודלו 60-70 דונם. עובי החומה הצפונית היה 2.8 מ׳ עם שלשה מגדלי הגנה. החומה המזרחית היתה בצורת זיג-זג.
  • 2000 טל, פפר ופנטלקי
  • ֿ2004 ליבנר

התקופה הישראלית

השרידים במקום הם מן התקופה הישראלית ככפר קטן. במקום נמצאו חרסים רבים מן התקופה הישראלית.

התקופה ההלניסטית

במקום נמצאו רק חרסים מעטים מן התקופה ההלניסטית. בחורבת באר שבע הגלילית שבקצה המזרחי של בקעת בית כרם, בראש גבעה מבודדת וגבוהה, נסקרו שרידיו של יישוב מבוצר (מצודה?) מן התקופה ההלניסטית. (טל, טפר ופאנטאלקין 2000).

התקופה הרומית

בתקופה הרומית המקום הפך להיות לעיירה גדולה. למרות זאת, במקום נמצאו רק חרסים מעטים מן התקופה הרומית.

העיירה בוצרה ע"י יוסף בן מתיתיהו כחלק מההכנות למרד של 66 לספירה. בפסגת הגבעה קווי-חומות היוצרים מיתאר ריבועי. על התל, בהקפו, אפשר לראות שרידי קירות עבים. אצל יוסף בן-מתתיהו משמשת באר-שבע כנקודת-ציון גיאוגראפית לגבולותיו של הגליל. כאשר בודקים את נקודות-הציון הגיאוגראפיות שבהן משתמש יוסף, רואים כי הוא בוחר למטרה זו אך ורק בשמות יישובים מאוכלסים, ולא בנקודות-ציון טבעיות) לבד מנקודות בולטות במיוחד, כמו הירדן או הכרמל. דומה כי יש בכך משום סיוע לקביעה כי באר-שבע היתה אכן יישוב מאוכלס בימי יוסף, והמבצר שבנה במקום היה בעצם ביצור של יישוב קיים.

לפי דבריו: "בדעתו כי הרומאים יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל" (מלחמות היהודים, ב, כ, ו, ).

"ביצרתי גם ערים אחדות בגליל התחתון את מגדל, טבריה וציפורי ואת הכפרים מערות ארבל, באר שבע(הגלילית), צלמון, יודפת, כפר עכו, סכני, יפה והר תבור. במקומות האלה אצרתי צרכי אוכל לרוב וגם נשק לבטחון לימים הבאים" (ספר חיי יוסף לז').

בכל זאת הרומאים החריבו את העיירה והרגו את יושביה. באר שבע הגלילית ננטשה כבר בתקופה הרומית הקדומה. התושבים עברו לישובים שכנים, נגישים יותר כגון פרוד וכפר חנניה. בפסגת הגבעה ניכרים עדיין שרידים שיכולים להיות שרידי מבנים או שרידי מבצר פלביוס (יוסף בן מתתיהו) שעדיין לא זוהה.

התקופה הביזנטית

ליבנר טוען שהכפר היה מאוכלס עד המאה השלישית אך פחתה אוכלוסייתה מן המאה הראשונה לספירה והלאה. במקום נמצאו חרסים רבים מן התקופה הביזנטית.

מקור השם

יתכן ששמה נקרא על שם הבורות ובארות המים שהיו קיימים בה. שם החורבה בערבית הוא "אבו שבע" (חירבת א שבע) שמזכיר את שמה העברי.

טיפים למטיילים

למרות שהחנייה והכניסה הן ללא תשלום, באר שבע הגלילית אינה אטרקציה משפחתית. מה אין? מים, שירותים, שילוט. העליה ברגל בלבד בשבילים מכל הצדדים של הגבעה. בסביבה יש אתרים יותר אטרקטיבים, כגון: שביל מפלי פרוד, ח'ירבת ענן, קברו של רבי אבא חלפתא, נחל שבע, ונחל צלמון.

ביבליוגרפיה

טל, ארן,1968, ביצורי יוסף בן-מתתיהו בבאר-שבע הגלילית, בתוך ״ירושלים וארץ-ישראל״; ספר אריה קינדלר (תש״ס) 155-163

The Great revolt in the Galilee [Hecht Museum, Cat 28 Winter 2008, ISBN 965-7034-18-3]– The fortified Settlements of Josephus Flavius…" – Mordechai Aviam pp. 39-52

%d בלוגרים אהבו את זה: