אנדרטת אוגדת הפלדה – אוגדה 84 *

אנדרטת אוגדת הפלדה

אוגדת הפלדה

אוגדת הפלדה (אוגדה 84) הייתה אוגדה צה"לית שלחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל. האוגדה היתה אחת משלוש אוגדות משימתיות שצוותו בחזית הדרום (עם אוגדת אריאל שרון – אוגדה 38 ואוגדת אברהם יפה – אוגדה 31). [להבדיל מ-עוצבת הפלדה (אוגדת 162) ימידה צה"לית הקיימת כיום]

אנדרטת אוגדת הפלדה
אנדרטת אוגדת הפלדה

אוגדת הפלדה בקיעה ראשונה את המערך המצרי בגזרת צפון סיני וכבשה את מתחמי פתחת רפיח. לאחר מכן פרצה האוגדה לצפון סיני וכעבור ארבע יממות והגיעה ראשונה לתעלת סואץ בקנטרה ומול איסמעיליה.

האוגדה הייתה מורכבת משתי חטיבות שריון (חטיבה 7 וחטיבה 60), צנחנים (חטיבה 35) וכוחות הנדסה וארטילריה. לרשות האוגדה עמדו 300 טנקים, מהחדישים שהיו ברשות צה"ל.

יחידות האוגדה ויקיפדיה
גדוד 46 של של חטיבה 401, כח עצמאי שכונה "כח גרנית", שפעל במסגרת אוגדה 84, יחידות האוגדה
ויקיפדיה

 

גזרת הפעולה של האוגדה הייתה הגזרה של אוגדה 77 במבצע קדש.

  • בקרב ההבקעה התחוללו חמישה קרבות טנקים עיקריים בין טנקי ה"צנטוריון" וה"פטון" הישראליים לבין טנקי T-34, טנקי ה"סטלין" ותותחי הנ"ט המצריים.
  • לאוגדה 164 חללים: 14 חללי מפקדת האוגדה, 71 חללים מחטיבה 7, 45 חללים מחטיבה 35, 14 חללים מגדוד 46 ו-20 חללים מחטיבה 60.

לאחר המלחמה סיפר האלוף טל על רוח הלחימה בהבקעה:

ידענו, שהקרב הראשון של ההבקעה ברפיח הוא למעשה קרב-מבחן בינינו ובין הצבא המצרי, שעשר שנים לא היה לנו איתו מגע. היה ברור לכל החיילים והמפקדים, שזהו המבחן, ולכן תבוצע המשימה ללא התחשבות באבדות. 

אנדרטת אוגדת הפלדה בימית

אנדרטת אוגדת הפלדה מנציחה את שמות 123 חללי האוגדה במלחמה. האנדרטה תוכננה על ידי ישראל גודוביץ. היא נחנכה במרכז העיר ימית שבפתחת רפיח ב-5 ביוני 1977, במלאת עשר שנים למלחמה. היא סימנה את הכיכר המרכזית של העיר ימית.

עם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נהרסה האנדרטה, לא לפני ששהו עליה אנשי 'גוש אמונים', שהתבצרו על המגדל הגדול; אנשים אלה, ובראשם צחי הנגבי, היו חלק מהתנועה לעצירת הנסיגה בסיני. הם שהו על האנדרטה החל מ-1 באפריל 1982 ועד 23 באפריל, תוך כדי שנאבקו בחיילי צה"ל שניסו לפנותם, תוך כדי שימוש בשמן, קצף ומים. לבסוף, הצליחו חיילי צה"ל להוריד אותם, על אף המדרגות השבורות ולקחת אותם למעצר. פינוי העיר הושלם יומיים אחר כך.

אנדרטת אוגדת הפלדה
אנדרטת אוגדת הפלדה

 

אנדרטת אוגדת הפלדה מדרום לכרם שלום

מיד לאחר פינוי ימית נבנתה שוב האנדרטה במקומה הנוכחי, מדרום לכרם שלום סמוך למושב יתד בחבל שלום, שם נחנכה ב-15 ביוני 1982. אנדרטה לחללי גדוד 46 שנפלו במלחמה הוקמה במושב עין הבשור.

מבנה האנדרטה

האנדרטה היא פסל סביבתי גדל מימדים, הניצב בשטח של 15 דונם. במרכז האנדרטה ניצב מגדל בגובה של 25 מטרים ובתוכו 117 מדרגות עליהן ניתן לטפס עד למרפסת שממנה תצפית יפה על הסביבה. מסביב למגדל נמצאים 400 עמודי בטון (בימית היו רק 295) שעל חלקם (בגלל גנבי מתכת) חלקי רכב שריון או נשק אחר.העמודים שונים זה מזה בגובהם, חלקם ישרים וחלקם נוטים. הם פזורים מסביב למגדל ויוצרים במבט מלמעלה צורה מעוגלת, ומרחוק נראים כמעין יער – אך יער שעציו, כמו הנופלים, לא יגדלו עוד. לפני האנדרטה מוצגים לוחות עם סמלי היחידות שלחמו באוגדה ורשימת הנופלים.

פסוקים הקשורים להיות האוגדה עמוד האש שהוביל את צה"ל במלחמה חקוקים על הקירות:

  • "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם – ללכת, יומם ולילה" (שמות י"ג, כ"א)
  • "במקום עמודו של עולם אתה עומד" (שמות רבה ב')

השביל בין האנדרטה לקירות ימית נקרא "נתיב הגרגרנית".

הגרגרנית (או בשמה הידוע "חילבה") פורחת במקום בחודשי החורף האחרונים.

ישנם שולחנות ומים.

קירות ימית

חלק קטן מקירות בתי העיר ימית הועמסו והובלו לחבל שלום קצת לפני קיבוץ כרם שלום מעברו השני של הכביש לבאים מצפון (ובהנחה כי אינכם באים ממצרים). כ-400 מטרים אחריה מרוכזים קירות ימית, מקום בו נשמרו עד היום הקירות של הבתים הפרטיים בעיר ימית, ובכלל מחבל ימית.

הקירות פוזרו, סודרו באופן נוח למדי, כזה שניתן לחזות בהם דרך כלי הרכב או לטייל ברגל והם ממוקמים בשתי נקודות תפזורת, האחת צפופה וקרובה והשנייה פרושה בשטח מעט גדול יותר ובו חלקים של מבנים שונים, אולי גם ציבוריים, אבל לא רק בתים.

זהו מצבור קירות שפורקו בבתי הישוב ימית לפני הנסיגה, מתוך מחשבה שיבנו מחדש בישובים שיקימו תושבי העיר. בסופו של דבר הן מוצבות במקום כעדות לישובים פורחים שקמו ונהרסו. הסיור בין שכבות שכבות של קירות דוממים מרתק ומעורר מחשבות.

בול דואר ישראל  "אנדרטה לחללי אוגדת הפלדה"

לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשמ"ג-1983 הנפיק השירות הבולאי את הבול "אנדרטה לחללי אוגדת הפלדה", שעיצבו דוד פסח ושמעון כתר מקיבוץ מעברות על פי צילום של נופך-מוזס.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 232 העובר לכל אורך רצועת עזה. עוברים את הפניה לחולית וסופה, ומעט אחרי אבן ק"מ 7 פונים שמאלה על פי השילוט. האנדרטה במרחק של כ 400 מטר מהכביש.

ביבליוגרפיה

הספר "חשופים בצריח" של שבתאי טבת

%d בלוגרים אהבו את זה: