Andorra
אנדורה היא ספיח אנאכרוניסטי של ימי הביניים. כולה פחות מ-90,000 נפש וכנראה כולם עוסקים הדיוטי פרי. אין רכבת. אין שדה תעופה (פרט למסוקים). הנסיכות היא מובלעת בתוך הקהילה האירופאית ולמרות שאינה חברה ב-EU המטבע הרשמי הוא יורו. השפה הרשמית היא קטלנית אבל הם מדברים גם צרפתית, ספרדית, אנגלית ופורטוגזית. המוכרות בחנויות עונדות תג שמציין באמצעות דגלים אילו שפות הן מדברות. חוץ מחנויות הדיוטי פרי הם עוסקים גם בסקי וטיולים. יש רק שני כבישי כניסה לאנדורה, אחד מצרפת ואחד מספרד. אנו תכננו לעברו את שניהם.
הטיול שלנו היה מאד צפוף עד כה והחלטתי לנוח במלון חמישה כוכבים באנדורה. יום שישי הסתובבנו בעיר וטעמנו מן סחורות בחנויות הרבות והתמקמנו במלון חלומי. המלון בנוי למרגלות ההר מעל העיר ומשלב בתוכו את סלע היסוד של ההר. העיר נמצאת בעמק לאורך נהר וואלירה Valira. חלק מהמבנים והרחובות בנויים ממש מעל הנהר. קומת הקרקע של המלון צמוד לקומה החמישית של ה-department store הגדול ביותר בעיר -איזו הפתעה – בשם Pyrenees. ביום שיש ישבנו על המרפסת מול הנוף וציירנו. איזה יופי.
תראו באיזה בקבוקים ענקיים הם מוכרים וויסקי. אהבתי איך שכותבים ברצלונה באוטובוס.
לקראת שבת מילאנו את ה-מיני-בר בשלוש סעודות והשארנו אור בפינה אחת של החדר כי השבת יוצא כל כך מאוחר שאפשר כבר ללכת לישון ולהגיד הבדלה בבוקר. הצטיידתי בחומרי קריאה היום שישי, אך אין להם הרבה באנגלית. השטחים הציבוריים במלון הם כל כך נרחבים שלא היתה לנו בעיה למצוא מקום נוח לקרוא את הספר שקניתי ביום שישי. מנוחה מושלמת.
