images (1)

קרית אתא

תולדות קרית אתא על פי ממצאים ארכיאולוגיים

בקרית אתא (איחוד של קרית בנימין וכפר אתא) רצף ישובי בן חמשת אלפים שנה. חפירות ארכיאולוגיות בקרית אתא חשפו שרידים של תרבות עשירה וגדולה יחסית בתקופה הכנענית במהלך האלף השלישי לפנה"ס בתל אל אידהם בחורשת ברנדס מאחורי שכונת נווה חן. בתקופת ההתנחלות (התקופה הישראלית) ישבו בני שבט אשר באזור. מאוחר יותר, משכבש דוד המלך את דרום לבנון, נדדו בני שבט אשר צפונה ואת מקומם תפסו הזבולונים שירדו מהרי נצרת. את עקבות בני ישראל ניתן למצוא בשלושה אתרים: תל פאר, תל נחל, ותל שאראטי. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלביוס) מתאר בספריו את ההכנות למרד הגדול. ברשימת המבצרים שערך זוהה 'כפר איכו' בקרית אתא. אתר המבצר עצמו טרם נחשף; אך מימצאים רבים מעידים על קיום ישוב באותה תקופה. רבי יהודה בן בבא עצמו סמך בבקעה שבינה לבין שפרעם  חמישה מתלמידיו והומת על ידי הרומאים והיה לאחד "עשרת הרוגי מלכות". על פי המסורת מצוי קברו בשולי יער קריית אתא. במרכז העיר נחשפו שרידי כנסיה ביזנטית. באולם הראשי שאורכו שבעה מטרים, נמצאה רצפת פסיפס בעלת צורות גיאומטריות שלובות בשלושה צבעים: אדום, לבן ושחור. בכפר הביזנטי, ששכן ממש במרכז העיר היום, היו רחובות מרוצפים, בניינים מרווחים ותעשיית בתי בד. במאה השביעית נחרבו חלקים גדולים ממנו בשריפה, כנראה בכיבוש המוסלמי. הכפר שוקם בתקופת בית אומיה; שהותירה שרידי מבנים ובתי בד.

על רצף הישוב בתקופה הצלבנית אנו למדים; מחוזה שביתת הנשק שנחתם בין השולטן הממלוכי קלאון לבין הפרנקים בעכו, בשנת 1283. כפרתא , הנמצאת בקרבת שפרעם, נותרת בתחומי שלטון הפרנקים. בתקופה העות'מאנית במפקד הקרקעות של העות'מאנים שנערך במחצית המאה ה – 16, נזכר בכפר "כופרתא". נזכר המקום ב"ספרות הנוסעים" ומופיע במפת ז'קוטין שהוכנה עבור מסע נפוליאון בשנת 1799. הנוסע יהוסף שוורץ, הזכיר אותה בכתביהם כמקום קטן. ב – 1859 דיווח מר רוג'רס, הקונסול הבריטי בחיפה, כי בכפרתא גרים מאה תושבים.

כפר עטה
כפר עטה

בשלהי המאה ה – 19 רכש סורסוק, נוצרי לבנוני עשיר, שטחים גדולים ונרחבים בעמק יזרעאל וגבעות אלונים שפרעם. בעמק זבולון הוקמו חמישה יישובי אריסים שעיבדו את האדמה: דאר אל-בידה (קרית חיים), ג'ידרו (קרית ביאליק), מג'דל (רמת יוחנן), הרבג' (אזור רכסים), והגדול מכולם כופרתא (קרית אתא). יש שמספרים; שסורסוק ניסה לגדל כאן תולעי משי ועל כן נטע מספר רב של עצי תות. האריסים בכפרים היו מעבדים את האדמות. את מס ה"חמישית", העבירו למשפחת סורסוק אשר נציגה, מוכתר הכפר, ישב בבית – הבק, היום "בית פישר", המוזיאון העירוני לתולדות קריית אתא.

הגת המשוחזרת בגן משה
הגת המשוחזרת בגן משה

יסוד כפר עטה-כפר אתא-קרית אתא המודרנית

מייסדי קריית אתא נמנים עם אנשי העלייה הרביעית (1929-1924) המכונה גם "עלית גראבסקי" על שם שליט פולין שמדיניותו הפלתה את היהודים לרעה. ב-1925 נרכשו אדמות הכפר ע"י חברת קהילת ציון אמריקאית בעבור אגודת "עבודת ישראל" הוורשאית בראשות הרב ישעיהו שפירא, שהגיע מישראל. מאוחר יותר נקראה "עבודת ישראל ורשה – כפר אתא א"י". זכות ראשונים שמורה למשפחות אברמסקי, טבצ'ניק, לנדאו, פדרבוש, פישר, וה"פינפוונצוונציקרס", אשר הקימו ישוב חקלאי בעמק זבולון. הציון היחיד לזכרו של מייסד העיר הרב ישעיהו שפירא נמצא מעל הכניסה לבית הכנסת של הפועל המזרחי.  איזכור מאד צנוע לאישיות דגולה שבלעדיו לא היה קם הישוב.

IMG_4937

האיזכור היחיד לאדמו"ר החלוץ בקריה

בית פישר

 

בית פישר, שנבנה בשלהי המאה התשע עשרה, היה הבית המרכזי בכפר הערבי כפרתא. הוא נודע בשם "בית הבק", בערבית "בית האדון", כלומר ביתו של אדון הכפר.
בראשית ימי כפר עטה גר כאן המוכתר, יהושע פישר, מי שעמד בראש הישוב העברי המתחדש. הוא הוריש את הבית לעמותת תו"מ בהועידו אותו לפעילות קהילתית. עיריית קריית אתא ועמותת תו"מ שיפצו את המבנה בו שוכנים המוזיאון העירוני לתולדות המקום ובית הכנסת "מעלות הגיבורים".

בית פישר - בית המוכתר היום מוזיאון קרית אתא
בית פישר – בית המוכתר היום מוזיאון קרית אתא
המוכתר פישר (צילם דן ארליך)
המוכתר פישר (צילם דן ארליך)
בית פישר ומפרץ חיפה
בית פישר ומפרץ חיפה

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול (שאינו גדול) עדיין שוכן במסגד של כפרתא.

בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול (שאינו גדול) עדיין שוכן במסגד של כפרתא.

IMG_4895

אנדרטת הלח"י בקרית אתא

אנדרטת הלח"י בקרית אתא
אנדרטת הלח"י בקרית אתא

מוזיאון קרית אתא

במוזיאון מבחר כלים המלמדים על הווי חיי המייסדים בבית ובשדה. הארכיב מכיל מסמכים, קלטות, תמונות, וזכרונות של ותיקי הישוב. במרכזיה הפדגוגית חומר דידקטי הקשור לתולדות העיר: עבודות סיכום, מאגרי מידע, משחקי חדר, משחקי חוצות, דפי הפעלה, כתבי חידה, הצעות לפרוייקטים חינוכיים וסרטוני וידאו המציגים את תולדות העיר מאז יושבה לראשונה לפני כחמשת אלפים שנה.

"הקתדרה לחקר תולדות המקום", המפעילה את המרכז החינוכי במוזיאון, ממשיכה לעסוק באיסוף, שימור, תיעוד, צילום והנצחת כל הקשור בתולדות העיר, לרבות עידוד עריכת מחקרים בתחומי הגיאוגרפיה ההיסטורית, המוזיאולוגיה הסוציולוגיה והתקשורת.
מטרות 'בית פישר':
1. תיעוד תולדות העיר והנצחת מורשת מייסדיה.
2. הנחלת מורשת הישוב לדור הצעיר תוך טיפוח ערכים של מעורבות קהילתית, תרבות חקרנית, שימור אתרים ואיכות הסביבה.
3. הקניית "גאוות יחידה " מקומית.
מנהלת המוזיאון היא גב' רוחי ליפשיץ. צוות המוזיאון מפעיל קבוצת מתנדבים גדולה הלוקחת חלק בהדרכה, בתיעוד ובעבודות הארכיון. הצוות כפוף להנהלה ציבורית המונה עשרה חברים המתווים את מדיניות המוסד. מחציתם אנשי ציבור.
המוזיאון פתוח לקהל בימים:

  • א', ב', ג', ד', ה' בין השעות 13:00 – 08:00
  • ג' בין השעות 18:00 – 16:00
  • תיאום ביקורים מודרכים ופרטים נוספים בטל. 04-8440207

דוא"ל: kiata@012.net.il
כתובת: המייסדים 9, קרית אתא

אתא
אתא
אתא
אתא
אתא
אתא

 בית חרושת אתא

אריגים תוצרת ארצנו (אתא) היה עמוד התווך לפרנסת הישוב כפר אתא. עד כדי כך ששמו של הישוב שונה מ"כפר עטה" ל"כפר אתא". מפעל הטקסטיל הזה הלביש את כל הישוב ב"בד אתא" ו"מכנסי אתא". פועליו קבלו חלק מן המשכרות ב"מטרים" של מוצרי אתא. סגירת המפעל גרם לזעזוע כלכלי וחברתי בישוב.

אריגים תוצרת ארצנו
אריגים תוצרת ארצנו
אריגים תוצרת ארצנו
אריגים תוצרת ארצנו
בית חרושת אתא
בית חרושת אתא

סמלי קרית אתא היום

חנות איקאה בקרית אתא
חנות איקאה בקרית אתא
קניון עזריאלי קרית אתא
קניון עזריאלי קרית אתא

 



View Larger Map

 

%d בלוגרים אהבו את זה: