מערת המכפלה

הר חברון

מסלול:

שפן סלע "הושבילים" יוצא לטייל בהר חברון. איפה הוא יבקר? כמובן במערת המכפלה, סוסיא, חורבת ענים ודריג'את. אתם סקרנים?

מערת המכפלה

קברי האבות נמצאים במערת המכפלה בחברון. בערבית אומרים "אל חליל" כלומר ידיד כי אברהם היה ידיד ה'. חברון היא המקום הראשון בארץ אליו התחברו אבות העם בארץ ישראל. שם נרדף לחברון הוא "קרית ארבע". אך מדוע ארבע? שלש אבות יש , שלשה אמהות יש – אבל מה ארבע? בחברון נקברו אברהם יצחק ויעקב, והאמהות – שרה, רבקה ולאה. רש"י אומר שארבע היה אדם הגדול בענקים – אביהם של אחימן ששי ותלמי, ארבע היה שמו. חברון יושבת על קו פרשת המים של הר חברון במפגש הרכס המערבי של הר חברון (רכס דהרייה) והרכס המזרחי של הר חברון ובנקודת החוד של משולש חברון-באר שבע-ערד. באמצע העיר עובר נחל חברון (שממשיך לנחל באר שבע ומשם לנחל הבשור). נחל חברון מהווה העורף החקלאי של העיר. תל חברון (תל רומיידה) יושב על גבעות הטרשים. מערת המכפלה נמצא בשיפולי גבעות הטרשים ומסביב לה העיר העתיקה. ניתן בקלות להבחין בין בנייני העיר העתיקה הצפופה ובין הבנייה במודרנית. לידו נמצאו אלפי קברי "פיר" מתקופת האבות. התנאים הגיאוגרפים של גובה מעל פני הים, כמות ממטרים, טמפרטורה וסוג הקרקע מתאימים ביותר לגידול כרמים. אך למה באזור הכי מוסלמי ביהודה ושומרון מגדלים כל כך הרבה ענבים?

מניחים שהמונומנט הלאומי של מערת המכפלה נבנתה כנראה על ידי הורדוס למרות שאין לזה הוכחה. רק להורדוס היתה היכולת והמוטיבציה הדרושה. במקור נבנה משטח (פודיום) מעל מנהרה חצובה המובילה למערת הקבורה והוקמו שש מצבות ומסביב מבנה קטור (פתוח ללא גג). בתקופה הבזנטית הוסיפו קיר מפריד את קברי יעקב ולאה. הצלבנים הוסיפו לחדר זה קירוי. הממלוכים הוסיפי שני מינרטים ושיניות סביב הגג ואבני אבלק (אדום-לבן) סביב השערים והחלונות.

אל תצפו לרדת למנהרה או למערות הקבורה כי המוסלמים אינם מסכימים. לאחר שירדו למנהרה ב-1980 נועם ארנון והארכיאולוג זאב ייבין נסתם פתח האפיריון באולם יעקב.

מערת המכפלה פתוחה כל יום מהשעה 04:00 ועד השעה 21:00 (בתקופת שעון קיץ המערה פתוחה עד 22:00). המערה תהיה פתוחה כול היום כולל אולם יצחק בימים הבאים: ראש חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, סוכות, חול המועד סוכות ושבת חיי שרה. המערה תהיה סגורה בימים הבאים: שישי הרביעי של הרמדאן ואלג'ומעה אליתימי, לילת אלקדר, חג אל פיטר, חג הקרבן וראש השנה ההג'רית.  הכניסה לגן המערה ולמדרגה השביעית פתוחה 24 שעות ביממה. לפרטים נוספים ובירורים התקשרו: 02-9965333.

מפת חברון

סוסיא

כמה שמחתי לפגוש בסוסיא את מנהל האתר, נדב אברמוב, שהיה רכז קבוצת מטיילי שביל ישראל בה השתתפתי. נדב לימד אותי לאהוב לטייל ברגל בארץ ישראל.

IMG_8821

 

סוסיא התקיימה כעיירה יהודית קדומה מהמאות 4-9 לספירה, תקופת התלמוד. סוסיא היא "עיר יהודית, בספר מדבר יהודה, בתקופת הבזנטית ויתכן גם עיר של כהנים". ב"סוסיא – עיירה יהודית קדומה" נחשפו שרידי חיי יום יום של תושביה היהודיים: מבנים ומערות, מקוואות, בתי בד וגתות, כתובות, מנהרת מילוט, עיטורים וסמלים יהודיים באבן ובפסיפס, ובראש כולם מבנה בית הכנסת המפואר. למרבה הפלא סוסיא כמעט אינה מוזכרת במקורות. לפחות ארכיאולוג אחד טוען שלא היה ישוב בשם סוסיא אלא כרמל הדרומית.

תוכלו ליהנות מסרטון באולם הקרנה במערה עתיקה. לגבי מנהרת המילוט מבית הכנסת החוצה אני ממליץ להביא פנס ראש. המנהרה מתאימה ל"מיטיבי זחילה".

מפת סוסיא

שעות פתיחת האתר:

  • ימים א'- ה': 9:00-17:00 / בחורף 9:00-16:00
  • ימי ו' וערבי חג: 9:00-14:00  בשבתות ומועדי ישראל: האתר סגור   חול המועד: לפי הפרסום

איך להגיע?

  • למגיעים מערד-ים המלחנוסעים על כביש 31 מערבה. בצומת תל ערד פונים צפונה (ימינה) לכביש 80. בצומת הר עמשא פונים ימינה על פי שילוט, עוברים על פני היישוב בית יתיר וסוסיא. מייד לאחר היישוב סוסיא פונים שמאלה על פי שילוט לאתר העתיקות.למגיעים מכביש 6: נוסעים לכיוון באר שבע, בצומת להבים פונים מזרחה (שמאלה) לכביש 31 עד צומת שוקת. בצומת שוקת פונים צפונה (שמאלה) לכביש 60, חולפים על פני הכניסה למיתר. בצומת מיתרים פונים מזרחה (ימינה) על פי שילוט לכביש 317. בכביש 317 חולפים על פני היישוב סוסיא ומייד אחריו, על פי השילוט, פונים שמאלה לאתר העתיקות.
  • למגיעים מירושלים-גוש עציוןמצומת המנהרות בגילה נוסעים דרומה על כביש 60. חולפים על פני גוש עציון וקרית ארבע. לאחר קרית ארבע ממשיכים עד סוסיא בכביש 317

חורבת ענים

חורבת ענים נמצאת על גבעה ברום 685 מ' מעל פני הים, סמוך לישוב ליבנה (שני) בלב יער יתיר. מספר קריטריונים הביאו לזיהויה עם ענים של תקופת המקרא (יהושע פרק טו- נ') ועם ענים של תקופת התלמוד: מיקומה הגיאוגרפי, הממצא הקרמי שנמצא בה ושימור השם ע"י ערביי הסביבה ח'רבת עוינא א-תחתא.  

ענים ממוקמת מזרחה ודרומה מסוסיא ולכן הממטרים היו פחות, לא יכלו לגדל כרמים. יתכן שהיתה במקום תעשיית יצור מפרכות זיתים. מה שבטוח שהקהילה היתה קטנה יותר מסוסיא וברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר מסוסיא כי בית הכנסת קטן בהרבה ופחות מושקע מבית הכנסת של סוסיא.

מליבנה ניתן להגיע לחורבת ענים בהליכה קצרה בשביל המתקנים החקלאיים.

חרבת ענים

דריג'את בדגש תיירותי

כמה נהניתי מן הביקור אצל ג'בר אבו חמאד, מורה דרך מוסמך, במערה המשפחתית שלו בכפר דריג'את. סיפור חייו פשוט מדהים. כ- 15 ק"מ מערבית לעיר ערד, על כביש 31 לערד, שוכן כפר דארג'אתכפר ציורי של פלאחים. זה הכפר היחיד של פלאחים בנגב. מרגישים את השוני מישובים בדואיים כשפוגשים את הבתים המודרנים הצבעוניים. לכל הבתים התקינו פאנלים סולאריים כי הכפר עדיין אינו מחובר לרשת החשמל הארצית. הכפר קיים במקום משנת 1840. עד 1970-1960 חיו רבים מבני הכפר במערות. מקצת מהמערות נשמרו והפכו לאטרקציה תיירותית. ג'בר ביקש להזכיר כי יש צימרים בכפר וניתן לישון גם במערה. ניתן להזמין ארוחות לצימר או לקבוצה ואפילו כשרות אם מבקשים. 

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:
1. בתי כנסת עתיקים בארץ יהודה, חוברת בהוצאת בית הספר שדה כפר עציון.
2. עמית דוד, "על מקור תוכניותיהם של בתי הכנסת בדרום הר יהודה", קתדרה 68, יב"צ, תמוז תשנ"ג.
3. יבין זאב, חורבת סוסיא: עיר מתקופת התלמוד, ירושלים, רשות העתיקות תשנ"ג.
4. חבקוק יעקב, החיים במערות הר חברון, משרד הבטחון, 1985.

מדריך: חיליק אברג'יל

%d בלוגרים אהבו את זה: