images (14)

11 נקודות בנגב

11 נקודות בנגב

11 נקודות בנגב: אחר מלחמת העולם השניה התחזק המאבק של הישוב היהודי בא"י נגד הבריטים. הפעולות של הישוב העברי הביאו להחרפת היחס של הבריטים וב- 1946 הם פרסמו את ה"ספר הלבן" (מסמך שהגדיר את המותר והאסור ליהודים ולערבים בא"י – אך בעיקר היה מסמך שמנע מהיהודים לרכוש קרקעות ולהעלות ישובים), הורידו את מתישבי ביריה ממקומם בכוח ואף אסרו את ראשי הישוב ב"שבת השחורה". במקביל פורסמה תכניתם של הבריטים לחלוקת א"י ("תכנית מוריסון גריידי"), ולפי תכנית זאת כל האזור שמדרום לקו של באר-טוביה צריך היה לעבור לידי הערבים – כלומר הנגב (בהיותו ריק מישובים יהודיים) אמור היה להיות שטח ערבי.

300px-Negev22

 

המצב הזה הביא את המוסדות המישבים לתכנית חדשה וסודית – להעלות בלילה אחד 11 ישובים בנגב כדי לקבוע עובדות ולמנוע את העברת הנגב לידי הערבים. הישובים המתוכננים היו: בארי, גלאון, חצרים, נירים, כפר דרום, קדמה, משמר הנגב, אורים, נבטים, שובל ותקומה. במבצע לקחו חלק המוסדות המישבים, ההגנה וגופים התישבותיים מכל הזרמים. על כל גוף התישבותי הוטל להקים פלוגה בת 25 חברים ו- 5 לפחות שיהיו הגרעין המיסד, להכינם לקראת המועד מבלי לספר להם את הפרטים המדויקים. מועד העליה לקרקע נקבע לערב יום כיפור 1946, ואז רוכזו בישובי האזור (בישובים הדרומיים ביותר שהיו אז כמו בארות יצחק ונגבה), כ- 1,100 אנשים בנוסף לכוחות האבטחה. בנוסף נאספה כמות גדולה של כלי עבודה וצי של 300 משאיות של "סולל בונה". במוצאי יום כיפור בחצות הלילה יצאו המתישבים לדרכם ועם עלות השחר עמדו כבר כל 11 הנקודות עם מבנים בעלי קירות וגגות ועם גדר ומגדל מים. האנגלים שהופתעו מן המבצע וותרו על רעיון הפינוי והשלימו עם קיומם של ישובים אלה שרובם קיים עד עצם היום הזה.

 

390

 

 

 

 

 

 

 

כיצד זוכרים את שמות 11 היישובים?

זה פשוט מאד באמצעות הטריק הבא:

ק"ח משכנת"א נג"ב

ק=קדמה

הורד (2)

כפר הנוער קדמה הוא מסגרת לימודית-חינוכית-טיפולית ייחודית מסוגה בארץ. הכפר, השוכן על ציר צומת מלאכי (קסטינה)-באר שבע, הוקם בשנת 1979 על אדמות קיבוץ קדמה הנטוש.

ח=חצרים

הורד (3)

בשלהי שנת תש"ו (1946) התאחדה קבוצת הצופים, אשר קבלה הכשרתה בדגניה א' ובאפיקים, עם קבוצת נוער עולה מ"ילדי טהרן". שתי הקבוצות שרתו אז כהכשרות מגויסת במסגרת פלוגה ג' של הפלמ"ח. הקבוצה המאוחדת התכוננה, כמקובל באותם ימים, ליסד פלוגת עבודה באחת המושבות ולחכות בתור למקום התיישבות. מאורעות אותם ימים – ה"ספר הלבן" על חוק הקרקעות שבו מאבק הישוב היה אז בשיאו, דחקו לנו את הקץ, ובעוד אנו עושים הכנות אחרונות ליציאה למושבה, נתבשרנו כי נבחרנו להיות אחת מ-י"א הקבוצות שתעלינה להתיישבות במסגרת "מבצע נגב".

מ=משמר הנגב

הורד (4)

קיבוץ משמר הנגב נוסד בליל "11 הנקודות" במוצאי יום הכיפורים בשנת  1946, מייסדיו "קבוצת הנוער הבורוכובי" וכן פליטי שואה מצרפת, בלגיה ופולין. לימים הצטרפו חברי "מחנות העולים" ו"הנוער העובד" וכן בוגרי התנועה מארגנטינה ומצרפת. השם סמלי.

ש=שובל

הורד (5)

ש‏וֹ‏בָ‏ל – קיבוץ בצפון הנגב, בתחומי המועצה האזורית בני שמעון. הקיבוץ נוסד בשישה באוקטובר 1946, במוצאי יום כיפור תש"ו, והיה אחד מ-11 הישובים שעלו ביום זה על הקרקע ברחבי הנגב. קיבוץ שובל שוכן ליד העיר רהט, בין קריית גת לבאר שבע. הגישה אליו היא דרך כביש 264. הוא נמצא במרכז מדינת ישראל: בדיוק במחצית המרחק בין הנקודה פונית ביותר בחרמון לבין הנקודה הדרומית ביותר באילת. מקור השם שובל הוא בתנ"ך:
"וּבְנֵי שֵעִיר לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה וְדִישׁן וְאֵצֶר, וְדִישָן" (דברי הימים א', ל"ח) וכן: " בְּנֵי יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל" (דברי הימים ד', א').

כ=כפר דרום

היחסים עם הערבים עד פרוץ מלחמת השחרור היו יחסי גומלין טובים
היחסים עם הערבים עד פרוץ מלחמת השחרור היו יחסי גומלין טובים

 

בשנות השלושים רכש הפרדסן טוביה מילר קרקע בשטח של 260 דונם מערביי האזור ונטע במקום פרדס. במהלך מאורעות תרצ"ו (1939 – 1936) ננטש המקום ומאוחר יותר נמכרה הקרקע לקק"ל. במוצאי יום הכיפורים תש"ז -1946 יושב המקום, על ידי גרעין של הפועל המזרחי, כחלק מ-11 הנקודות. כפר דרום קרוי על שם מקום מושבו של התנא רבי אלעזר בן יצחק איש כפר דרום, איש הדור השלישי לתנאים המוזכר במסכת סוטה. אמנם לא ידוע המקום המדויק בו שכן כפר דרום הקדום, אך ידוע כי היה לא רחוק מעזה.

נ=נבטים

250px-PikiWiki_Israel_4510_Nevatim_in_the_Negev

מושב נבטים נמצא בצפון הנגב ומהווה את המרכז של יהדות קוצ'ין בישראל. קהילת המושב מאופיינת בערכים של שמירת המסורת, צניעות ועבודת כפיים. המושב הוקם במקור בשנת 1946 על ידי עולים מהונגריה, אך ננטש והוקם מחדש ב1954 על ידי עולים מקוצ'ין שבהודו, שעזבו את מקומות מושבותיהם ואת כל העושר הרב שהיה להם ועלו לארץ ישראל מתוך אהבת ציון.

ת=תקומה

20110622-222628

תקומה מושב בחבל הבשור, אשר הוקם בשנת 1946, בלילה אחד, כחלק מהתוכנית של "11 הנקודות" בהן הוקמו ישובים רבים בנגב בן לילה. המושב שוכן בנגב המערבי, ופועל תחת המועצה האזורית שדות נגב, כאשר מבחינת זהות ארגונית, המושב מזוהה עם תנועת הפועל המזרחי. המושב עצמו קיבל את שמו מכיוון שהוקם ע"י עולים ניצולי שואה ממזרח בולגריה, שהחליטו כי המושב מסמל את תקומתו החדשה של העם היהודי לאחר האסון שפקד אותו.

א=אורים

הורד

קיבוץ אורים עלה על הקרקע במסגרת מבצע 11 הנקודות בערב יום כיפור 1946 . הגרעין המייסד כלל נוער מבולגריה ובני קיבוצים. במשך השנים הצטרפו חברי גרעינים מהתנועה המאוחדת, הנוער העובד ותנועת הבונים מצפון אמיריקה

 

נ=נירים

הורד (6)

קיבוץ נירים שוכן בנגב הצפוני-מערבי שייך לקיבוץ הארצי ומסופח למועצה האזורית אשכול. שמו של הקיבוץ ניתן לו על שם גדוד "ניר" של השומר הצעיר, אשר חלק מגרעינו של גדוד ניר הוא זה שייסד את הקיבוץ בשנת 1946. הקיבוץ עלה להתיישבות בנגב המערבי עם עליית 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים 06.10.1946.

מקומו הראשון של הקיבוץ, שנקרא דנגור. ברוב המקורות כתוב ששם זה הוא של שייח' ערבי שקברו היה בסביבה, אך למעשה אדמות אלה נקראו על שם רוכשן, הרב שלום דנגור, רבה של העיר סואץ בשנים 1907 – 1916. ב 15 למאי 1948 הותקף הקיבוץ ע"י הצבא המצרי ועמד בו בגבורה. בקרב נהרגו 6 חברים לוחמים וחברה לוחמת. בנין הביטחון של היישוב נהרס, ועל הקיר נמצאה לאחר הקרב כרזה אחת, בה נאמר: "לא הטנק ינצח כי אם האדם".

משמעות השם: נירים= תלמים בשדות.

 

ג=גלאון

הורד (1)

ישוב בירכתי השפלה, ובקרבת הרי יהודה. ממוקם כ-7 ק"מ צפונית מזרחית לקרית גת, על כביש 353, כ- 9 ק"מ מזרחה מכביש 40 בצומת הקוממיות.

בשם הקיבוץ גלאון מתמזגות המילים גל ו-און. השם מסמל את רוח המייסדים – המתיישבים שמצאו עוז בנפשם ועלו באון על הקרקע בסביבה רבת סכנות.

הקיבוץ הוקם במוצאי יום כיפור, 6 באוקטובר 1946. הוא הוקם על אדמת הקרן הקיימת בכספי קרן היסוד, כאחד מתוך 11 הנקודות שיישבו את הדרום והנגב. המייסדים היו חברי השומר הצעיר מפולין, שהגיעו ארצה בשנות השלושים של המאה הקודמת והתמקמו תחילה בנס ציונה.

במלחמת העצמאות נותק הקיבוץ והותקף ע"י הצבא המצרי וכפרי הסביבה. באוקטובר 1948, שימש הקיבוץ בסיס יציאה לכוחות צה"ל, לקראת כיבוש בית ג'וברין הקרובה.

 

ב=בארי

הורד (7)

קיבוץ בארי (הנקרא על שמו העברי של ברל כצנלסון) עלה על הקרקע על אדמות נחביר שעל גבול רצועת עזה, במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946). הקבוצות המייסדות הן: בוגרי "הנוער העובד" וקבוצת "הצופים" ב', שהתאחדו עם חניכי תנועת "החלוץ" מבבל. עד העלייה על הקרקע התארגנו החברים בפלוגת עבודה במושבה גדרה. חלקם עבדו בפלוגת העבודה בסדום. קיבוץ בארי השתייך ל"קיבוץ המאוחד", אח"כ לתק"ם והיום – ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת". במלחמת העצמאות נהרסו מבני היישוב, כתוצאה מהפגזות המצרים, והחברים בילו את תקופת המלחמה בבונקרים ובתעלות לחימה. עם גמר המלחמה היישוב העתיק את מקומו ליישוב הקבע כ – 2 ק"מ מזרחה מנחביר.

 

שלוש נקודות מצפה על אדמות קק"ל בנגב

ב-1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ההחלטה להקים שלוש נקודות מצפה על אדמות קק"ל בנגב, כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן וכדי לבחון היתכנות התיישבות חקלאית בנגב. ממזרח לבאר שבע הוקמו רביבים, גבולות ובית אשל. איך נזכור אותם?

גב"ר

ג=גבולות

קיבוץ גבולות, השוכן בצפון מערב הנגב, באזור חבל אשכול (חבל הבשור), עלה לקרקע ב-12 במאי 1943 כתחנת נסיון חקלאית (מצפה) – הראשון משלושת המצפים בנגב. מצפה גבולות שימש בסיס יציאה למבצעת הקמת "11 הנקודות" במוצאי כיפור 1946 , וחברי הקיבוץ הפעילו מאפייה אזורית אשר סיפקה לחם לישובים בעת המצור על הנגב. לאחר מלחמת העצמאות הועתק היישוב למקומו הנוכחי, כקילומטר צפונית מזרחית למצפה.כיום מצפה גבולות הינו אתר לאומי המקיים ביקורים ופעילויות חינוכיות חוויתיות.

ב=בית אשל

22_wa

בית אשל היה אחד משלושת המצפים הראשונים שהוקמו בנגב וסימל את ראשית ההתיישבות החלוצית באזור. בהפגזות המצרים את הנגב בזמן מלחמת העצמאות, נחרב הישוב, ובאתר נותרו שרידים בהם החומות, עמדות השמירה, תעלות הקשר וחלק ממבני האבן עם קשתות. בית אשל הוכרז כאתר לאומי ב- 19/7/1985. האתר נמצא בתוך פארק נחל באר שבע ובמסגרת עבודות הפיתוח בפארק שוקמו ושוחזרו שרידיו. בעקבות ההרס הגדול, עזבו חברי המצפה את בית אשל והקימו את מושב היוגב בעמק יזרעאל.

 

 

ר=רביבים

קיבוץ רביבים הוא אחד משלושת המצפים שעלו על הקרקע בקיץ 1943.  הקיבוץ החל את דרכו כפלוגת עבודה בשנת 1938 במושבה ראשון לציון. המייסדים היו 21 בוגרי חברת נוער שעלו מגרמניה. בשנת 1943 נשלחו הראשונים ע"י המוסדות הלאומיים לישב את הנגב הריק. לרשותם הועמדו 30,000 דונם שנרכשו משנת 1935 ע"י הקרן הקיימת לישראל במגמה לבדוק אפשרות של התיישבות יהודים בנגב. מאז עלייתו על הקרקע ובמשך שבע שנים היה רביבים הישוב היהודי הדרומי בארץ. קומץ חברים נאבקו מול היובש והבדידות ועמדו כנגד הצבא המצרי במלחמת השחרור. בשנות החמישים הצטרפו לקיבוץ בוגרי הפלמ"ח והנח"ל ויחד המשיכו בניסיון להקים ישוב במדבר. נקודת ההכרעה במאבק על המים הוכרע עם הגעת המים מירוחם. עד אז שתו החברים וילדי רביבים מים מליחים מהבאר המקומית.

  • Gili Shultz

    צבי כתבה מעולה!

    • hoshvilim

      חן, חן לצורת דרך מקסימה

%d בלוגרים אהבו את זה: