מוזיאון בית חיים שטורמן
בית חיים שטורמן בקיבוץ עין חרוד מאוחד הוקם ב-1941. המוזיאון מנציח את חיים שטורמן – איש השומר, חבר ההגנה ודמות מופת לגבורה ולאהבת הארץ שנפל בשנת 1938 במסגרת תפקידו כאיש הביטחון של יישובי עמק חרוד ועמק בית שאן. היוזמה להקמת המוזיאון היתה של חבר עין חרוד שמואל סבוראי. מיום הקמת המוזאון ועד לימנו עוסק המוזאון בחיבור בין הטבע האדם וההתיישבות בעמק.
אוסף הטבע באולם טבע: – כולל פוחלצים, בין האוספים הגדולים בישראל, המשקף את המגוון הרחב של בעלי החיים (שחלקם כבר נכחדו), שחיו או חיים בעמק חרוד ובעמק בית שאן. מי לא צפה על פוחלץ העגל בעל שני ראשים בתערוכת הקבע של המוזיאון? המוזאון הינו מבנה לשימור ומונגש רק בחלקו לנכים.
צילום: Chenspec
התכנים מתמקדים בנושאי נוף טבע וסביבה, מורשת ודמויות מופת, התיישבות, היסטוריה וארכיאולוגיה וכמו כן תערוכות שונות בנושאי מדע ואומנות המתחלפות מעת לעת.
תערוכת מיכה בר-עם בבית שטורמן
מיכה בר-עם נולד ב-1930 בברלין. הוא צלם ישראלי, מקים המחלקה לצילום במוזיאון תל אביב לאמנות, חבר סוכנות מגנום (קואופרטיב בינלאומי לצילום) וחתן פרס ישראל לצילום (2000). אחת מתערוכות האמנות המתחלפות מציגה את עבודתו של בר-עם.
בר-עם היה ממייסדי קיבוץ מלכיה (1949) ואחר כך מראשוני חברי גשר הזיו. אולי מכאן הענין לקיים תערוכה של יצירותיו במוזיאון קיבוצי. בקיבוץ עבד כמסגר וכרתך ושם החל לצלם את חיי הקיבוץ במצלמות ששאל מחברים. שנת 1956, באמתלה של חבר צוות הווי, הצטרף לכוחות הלוחמים במבצע קדש, ותיעד את המלחמה ואת נופי סיני. התוצאה הייתה ספרו הראשון, "נופי סיני"
20190414_1108591
20190414_110915
20190414_110926
20190414_110937
20190414_110947
20190414_110957
20190414_111011
20190414_111018
20190414_111024
20190414_111044
20190414_111050
20190414_111116
20190414_111120
20190414_111130
20190414_111135
20190414_111147
20190414_111200
20190414_111209
20190414_111216
20190414_1112211
20190414_111225
20190414_111359
20190414_111405
20190414_111453
שגיא מורן סטודיו לצילום
הצלם שגיא מורן החל את שיתוף הפעולה שלו עם בבית שטורמן כאשר הוזמן לצלם את כל פוחלצי בעלי החיים. לדאבוני אוסף הצילומים טרם פורסם. הקשר בין המוזיאון והצלם התהדקו ושגיא פתח ״התהדק״ באולם מעל המוזיאון.
עין חרוד מאוחד
עין חרוד מאוחד הוא קיבוץ שהוקם לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952) על ידי קבוצת הצעירים בקיבוץ עין חרוד. חברי מפ"ם, שהיו מיעוטסירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. קיבוץ עין חרוד מאוחד משתרע על חלק משטחו המקורי של קיבוץ עין חרוד טרם הפילוג. עין חרוד המאוחד נשאר בתנועת קיבוץ המאוחד חבריו היו נאמני עם מפ"ם וקראו את העיתון "על המשמר".
קיבוץ עין חרוד ההיסטורי
קיבוץ עין חרוד ההיסטורי (כונה גם "מולדת הקיבוץ") הוקם בי"ח באלול תרפ"א (1921) על ידי אנשי גדוד העבודה. זה היה הקיבוץ הראשון בישראל שהתבסס על עקרון "הקיבוץ הגדול".
תנועת הקיבוץ המאוחד
תנועת הקיבוץ המאוחד היא ארגון של קיבוצים וקבוצות, שנוסד בשנת 1927 מצירוף של כמה קיבוצים, כאשר גרעין המייסדים, בראשות יצחק טבנקין, בא מקיבוץ עין חרוד.
עקרון "הקיבוץ הגדול"
האידאולוגיה של תנועת הקיבוץ המאוחד הייתה של הקיבוץ הגדול, או "הקבוצה הגדולה" (בניגוד לקיבוצי חבר הקבוצות שהעדיפו קבוצה קטנה ואינטימית, לפי הדגם של דגניה.
קיבוץ עין חרוד איחוד
כארבע שנים נאבקו שני הפלגים של עין חרוד על הזכות להישאר על אדמת המשק. בשנת 1954 הקבוצה המזוהה עם מפא"י פרשה מן הקיבוץ המאוחד. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי" שבאדמות הקיבוץ, ונקרא "עין חרוד איחוד" והצתרפה לאיחוד הקיבוצים (שהוקם ב-1951). רוב ממקימי עין חרוד המיתולוגית חיים בעין חרוד איחוד שעדיין מקיים מסורת קיבוצית ושיתופית. בעין חרוד איחוד הם היו חברי מפא"י וקראו את העיתון "דבר".
קיבוץ עין חרוד המאוחד
הצעירים של קיבוץ עין חרוד המקורית עברו לעין חרוד מאוחד. העין חרוד המאוחד תמכו במפ״ם ונשאר בקיבוץ המאוחד.
המשכן לאמנות על שם חיים אתר
מפעל תרבותי נוסף ממתין בסמוך ל לביקורכם בבבית שטורמן.
בצריף האטלייה של חיים אתר, ב-7 בינואר 1938 נפתחה "פינת אמנות", שלימים נקרא"משכן לאמנות". המשכן ממלא את התפקיד הרוחני והחינוכי שיועד לה בחיי הקיבוץ חילוני כמו בית כנסת בישוב דתי. אוספי המשכן מושתתים על חשיבותה של האמנות יחד עם הזיקה לעבר היהודי.
כך כתב חיים אתר עם פתיחתה של ה"פינה":
'ביסודה של עין-חרוד קיבלנו על עצמנו דבר גדול מאוד, גם למעננו וגם למען ילדינו, הבאים לרשת את אוצרותינו הרוחניים ולהמשיך על יסוד זה את בניינה. לכן מחויבים הננו להעמיק את היסודות הרוחניים של חיינו, לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, כי אם לא זאת – נשקע תוך קטנוּת החיים והיא תכריע אותנו. […] כי בניין האמנות – הוא גם בנין החיים בתוכנו' (חיים אתר, פריז, מכתב לחברי עין-חרוד, 1938).
במבנה הקבע שתוכנן על ידי האדריכל שמואל ביקלס תוכננה יצירה ארכיטקטונית שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול מקורי וייחודי של האור הטבעי. בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה 14 אולמות תצוגה, חצרות לפסלים, ספרייה, סדנאות, אודיטוריום ובית קפה קטן – על שם האדריכל ביקלס.
חיים אתר
חיים אתר (אפתקר) ( 1902 – 1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד ויוזם המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו.
