שיטה מלבינה בתל שימרון
שיטה מלבינה בתל שימרון

תל שימרון *

גן לאומי תל שמרון

אז מה היה לנו? גם חורש וגם תצפית, גם היסטוריה וגם תופעת טבע יחודית, גם סינגל וגם בית עלמין.

גן לאומי תל שימרון משמר אזור חורש מפותח סביב היישוב תימרת, ותצפית ייחודית על מגדל העמק, נהלל, מנשיה זבדה ועמק יזרעאל. כאן המקום לספר על צורות ההתישבות השונות בעמק יזרעאל. לרשות המבקרים חנייה מסודרת ושולחנות פיקניק. כניסה ללא תשלום. אין שירותים.

תל שמרון היתה עיר כנענית שחלשה על עמק יזרעאל. יבין מלך חצור פונה אל מלכה ומבקש את עזרתו במלחמה נגד עם ישראל הנכנס לארץ. בסיום של הקרבות הרג יהושע את כל אנשי העיר (יהושע יב, כ׳). התל מזוהה עם העיר שימרון בנחלת שבט זבולון.

"וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן" ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו.

במכתבי אל עמראנה (המאה ה-14 לפנה"ס) הישוב נקרא בשם שמע'ון. בתקופת בית שני שכן במורדות התל הכפר סמוניה – שמעוניא. סמוניה היתה עיר שהתבצרו בה יהודים רבים במרד החורבן וניהלו קרבות נגד הצבא הרומי. בתקופה המוסלמית התל נקרא תל סַמוּנִיֶה. ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה. האזור ליד התל שימש כמקום ההתיישבות הראשון של מתיישבי נהלל. הם גרו במקום בשנה הראשונה בתקופה בה ייבשו את הביצות במקום התיישבות הקבע של המושב. בשנת 1935 ישבה כאן קבוצה מבני הדור השני בנהלל – קבוצת שימרון. בשנת 1938 הקימו חברי קבוצה זו ואחרים את קבוץ חניתה.

כיום נמצאת בפסגת התל עמדת שמירה מתקופת המנדט, ומעליה הוקם מגדל תצפית ממנו נשקפים נופי עמק יזרעאל.

 

כתובת תחום שבת - תמרת
כתובת תחום שבת – תמרת – צילום: עמית מנדלסון

במאי 2011 התגלה ברחוב מורן בתימרת ממצא ארכיאולוגי ייחודי – כתובת ״תחום השבת״ בעברית חקוקה בסלע ובה האותיות "שבת". כתובות תחום שבת קודמות שהתגלו בארץ הן בשפה היוונית וזו הכתובת הראשונה שהתגלתה בעברית.

שמורת תל שימרון:  שמורת טבע תל שִמרוֹן היא שמורה של חורשת עצי שיטה מלבינה. השמורה הוכרזה בשנת 1965. בשנת 2010 אושרה תוכנית גן לאומי שימרון. תוכנית זו כוללת גם את השמורה. אין בשמורה שירותים למטיילים.

גן לאומי תל שמרון
גן לאומי תל שמרון

פנורמה מתל שימרון על עמק יזרעאל לכיוון נהלל מנשייה זבדה

נוף עמק יזרעאל הנגלה לעיני המבקר מצביע על החשיבות האסטרטגית של תל שימרון. זאת נקודת הרחבה מצויינת למורי דרך המאפשרת לזהות ישובים היסטוריים רבים ולציין הרים סביב העמק.

פנורמה על עמק יזרעאל מן הביצורים בראש תל שימרון לכיוון יער שיטה מלבינה ונהלל

נהלל

נהלל היה ראשון היישובים היהודיים במערב העמק והוא מושב העובדים הראשון בארץ. מקור השם נהלל נגזר מהעיר המקראית נהלל בנחלת שבט זבולון:

״וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם.״ ספר יהושע, פרק י"ט.

"זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת-יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס" ספר שופטים, פרק א', פסוק ל'.

נהלל המקראית מזוהה עם מעלול הסמוכה לתל.

נהלל וצומת נהלל
נהלל וצומת נהלל

כפר יהושע

כפר יהושע, מושב על שם יהושע חנקין, נוסד בשנת 1927בעמק יזרעאל.

קרא: כפר יהושע

כפר יהושע
כפר יהושע

מנשייה זבדה

הכפר מנשיית זבדה נוסד בשנת 1945 ע”י שלושה מבניה של משפחת עבד אלחלים, שעזבו את הכפר עילוט שליד נצרת, והתיישבו על אדמות שהיו בבעלות משפחתם. הכפר נקרא אז ”חירבת זבדה”. התווספו אליהם משפחות בדואיות משבט סעאיידה שפונו מבתיהם האזור יקנעם. במקביל השתקעה בכפר גם משפחת סולימאני דרוויש, שבחרו לבנות במקום את ביתם סמוך לאדמותיהם כמו משפחת עבד אלחלים.
בשנת 1948 קיבל הכפר שם חדש – מנשיית זבדה – הווה אומר: חידוש זבדה

מנשייה זבדה
מנשייה זבדה

יער שיטה מלבינה

בשמורה צומחת חורשת עצי שיטה מלבינה, המשתרעת במורדותיו הדרומיים של תל שימרון, עץ ממוצא אפריקאי-טרופי, המגיע באזור זה לגבול תפוצתו הצפוני בעולם. בארץ ידועים שבעה ריכוזי עצים ממין זה. בארץ השיטה המלבינה לא מייצרת על פי רוב זרעים ופירות, וגם כשהיא מייצרת אותם הם לא פוריים. שיטת ההתחדשות שלה היא מנצרים היוצאים משורש עץ האם.

שיטה מלבינה בתל שמרון
שיטה מלבינה בתל שמרון

סינגל תמרת

לא המרחק הפיזי הוא מהות סינגל תמרת: אורכו 12 ק"מ בלבד. את הסינגל הזה בנתה קבוצת נערים מפנימייה לנוער בסיכון בהובלת המדריך הכריזמטי שלהם, נדב המאירי, מנהל מרכז שטח של כפר הנוער מרחבים נוה עמיאל בשדה יעקב.

סינגל תמרת
סינגל תמרת
סינגל תמרת
סינגל תמרת

בית הקברות של נהלל

סמוך לתל נמצא בית הקברות של נהלל, בו קבורים אישים ידועים, כדוגמת משה דיין (הוריו ואחיו), האסטרונאוט אילן רמון ובנו הטייס אסף רמון. מי שאינו ״כהן״ כמוני מוזמן לטייל בין המצבות הציוריות:

  • תלמיד חכם שו"ב ומוהל. איש התורה והעבודה. אוהב הארץ ומחונני אדמתה, נולד בתימן נפטר בנהלל.
  • נולדה בתימן, בנעוריה פקדה את הארץ עם איבה, ובעלומיה נאחזה בה עם בעלה. יראת שמים וצנועת הליכות ונדיבת לב לכל קשה יום.
  • ברגעי מנוחת העובד מעמל היום נרצח האב, בשחר ילדותו בטרם ידע חיים נקטף הבן. קדוש זכרונכם קרבנות הלאום.
  • עולה חדש, חודש בארץ…
  • הראשון שגילה אצות חיות בים המלח…
  • חוקר האצות הצורניות, דיאטומיה….
  • מורה הדרך להתנחלות העם על אדמתו…
  • הישיש תלמיד חכם ובר אבהן, נאמן הרעיון הציוני… נין ונכד להגאון מחבר הספר בית חדש הנקרא בפי הפוסקים ב"ח.
  • איש העליה השניה, מבוני קסטינה (באר טוביה) מראשוני קבוצת חולדה, מהשבעה הראשונים לכיבוש נהלל…
  • נסתלקה נשמתו תוך עבודתו… נמנה עם גואלי הקרקע, תמצית חייו נשמת אפו ד' אמות ועוד ד' אמות, בחירוף נפש ללא ליאות, עד שמצא מנוחה בד' אמות אלו…
  • משחר נעוריה ועד ימיה האחרונים חייתה את חיי הישוב והמדינה בכל נימי נפשה, והחייתה אותם בסיפוריה….
קבר אילן רמון
קבר אילן רמון – צילום: Dr. Avishai Teicher

בית הקברות הצבאי בנהלל

בחלקה הצבאית קבורים חיילים. בין הקברים יש מצבות אבן לזכר נעדרים שמקום קבורתם לא נודע, כגון טייסים ויורדי ים.

בחלקה הצבאית כמה קברים:

  • קבר איתן אבידב שיצא לאירופה לפעול במסגרת "הבריחה". אנשי האצ"ל פרצו למחנה גנדנוואלד במסגרת "מלחמות היהודים". איתן ראה שלושה מחבריו פצועים, עם ידיים מורמות. הוא החליט להוציא את האקדח מידו של אחד התוקפים והאיש ירה בו מטווח אפס. חבריו ב'הגנה' ביקשו נקמה אך אביו של איתן קבע: "לא ירים כאן איש יהודי יד על אחיו" וכך נסגרה הפרשה ללא נקמת דם.
  • זאב עמית – איש המוסד ששרת ברחבי העולם. כמוהו היה יוסף רגב – "יוסלה". בעת שירותם בפריז נפגשו עם נעמי שמר, כשלמדה שם מוסיקה. בהשראתם כתבה את השיר "אנחנו מאותו הכפר", שלימים שונה ל"אנחנו שנינו מאותו הכפר". במשך שנים חשבו שמדובר על בחור שנהרג באחת המלחמות, בעוד ששני הגיבורים היו בחיים. כמה שנים אחר כך, נבואת הזעם הגשימה את עצמה. זאב עמית נהרג בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.

 

  • משה דיין
קבר משה דיין
קבר משה דיין – צילום: אילנה שקולניק

שריד מעברת עולים

במדרון היורד אל החורשה נראה משטחי בטון, שרידים של מעברת שימרון, מקום משכנם הראשון בארץ של עולים חדשים. המעברה הוקמה בין השנים 1950 – 1957 ומשתכניה עברו מאוחר למגדל העמק.

משטחי בטון של צריפי עולים
משטחי בטון של צריפי עולים

%d בלוגרים אהבו את זה: