חורבת רימון

תל רימון

חידון ארכיאולוגי: היכן רימון האמיתית?

מסתבר שהשם ״רימון״  וגם תל רימון היה נייד. מה! גם בתקופת המקרא היו קשורים לנייד? לא, פשוט רימון המקראית ורימון הביזנטית הם קרובים אבל לא זהים. למען האמת זו הפעם הראשונה שהייתי בחורבת רימון, אך הנכדים שלי הלומדים בבית הספר הנהדר בסנסנה עורכים אירועים בחורבת רימון הסמוכה.

תל חליף – התל בקיבוץ להב – רימון המקראית

אלברכט אלט [חוקר מקרא גרמני שהתפרסם בין שני מלחמות העולם] הציע לזהות את התל חליף שמעל קיבוץ להב כצקלג. למי שאינו מכיר את קיבוץ להב, הוא מפורסם כמגדל ״פרות נמוכות״ כלומר חזירים. זיהוי זה היה מקובל בשנות ה-50 ובעקבות זאת קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם המקורי של קיבוץ להב כ"צקלג". בשנות ה-50 המאוחרות הועלו פקפוקים לגבי זיהוי זה הוסר השם צקלג מקיבוץ לה ושונה ל"להב", על שם גרעין הנח"ל שהקים את הקיבוץ. רימון המקראית נחרבה במסע סנחריב (701 לפנה"ס).

השם שניתן למקום אחרי שהיישוב עצמו חדל להתקיים בתל חליף היה ״תלא״ – כלומר ״התל״ של רימון לפני שהיישוב עבר לאתר הנוכחי של חורבת רימון כקילומטר דרומית ללהב. הארכאולוג רם גופנא סבור כי משמעות השם הארמי "תלא" הוא "התל".

היום מקבל לזהות את התל מעל קיבוץ להב, המכונה ״תל חליף״, כעין רימון המקראית של שבט שמעון. עין רימון מוזכרת גם בספר זכריה ובספר נחמיה ולכן אפשר להניח כי התקיימה גם בתקופת בית שני.

"עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן"  (יהושע י"ט ז׳).  

בנחלת שבט יהודה מופיע שם דומה "עין ורימון״.

"וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים, וְעַיִן וְרִמּוֹן" ( ספר יהושע, ט"ו, ל"ב).

עין רימון מוזכרת גם בספר נחמיה כעיר לוויים ולכן אפשר להניח כי התקיימה גם בתקופת בית שני.

״וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה, וּבְיַרְמוּת.״ (נחמיה פרק יא פסוק כט)

אוסביוס מקיסריה בספרו "האונומסטיקון" זיהה בתל חליף את ״חרמה״ המיקראית בהתאם לפסוק:

"וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה" (יהושע י"ט ה׳)

״יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרימון נגב ירושלים…״ (זכריה י״ד י׳)

רימון
רימון

חורבת רימון הביזנטית

חורבת רימון נמצאת בדרום שפלת יהודה, בקו התפר בין השפלה, הנגב וההר, בגובה 470 מ' מעל פני הים. רימון הביזנטית סמוכה ליער להב של קק״ל שנקרא עלשם הקיבוץ. החורבה משקיפה על בקעת יבל (על שם יבל בן עדה ולמך, "אבי יושב אוהל ומקנה" בראשית ד 20). בקעת יבל היה מקור המחיה העיקרי של רימון הביזנטית. החורבה נשאה את השם הערבי " אום א- רמאמין" – בערבית הריבוי של רימון.

מערות קבורה רבות מסתרעות בשטח.

נתגלו שלשה בתי כנסת, אחד מעל השני. בבית הכנסת הראשון הכנסה היתה מן המזרח.

מדרגות הכניסה לבית הכנסת ראשון בחורבת רימון - הכניסה ממזרח
מדרגות הכניסה לבית הכנסת ראשון בחורבת רימון – הכניסה ממזרח

בבית הכנסת השלישי הגדול ביותר, מן המאה ה-3, נחשפו שורות של אדנים המשמשים בסיסים לעמודים. בקיר הצפוני – לירושלים – אספיס – מטוייחת בטיח לבן עם פסים אדומים, לגובה 2.50 מטר – המיועדת לארון קודש.

בשילהי המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 חודש בית הכנסת. במבנה יש ריצוף ייחודי:

  • המרצפות יוצרות ריבוע בגודל 3 מטר על 3 מטר ועליהן חקוקות חמש רוזטות.
  • בצד הצפוני של הריבוע חקוקה מנורת שבעת הקנים.
  • 47 מטבעות זהב מהמאות ה-4 וה-5 לספירה.
  • אלמנטים ארכיטקטוני רבים

במקורות תלמודיים מוזכרת רימון במקומות אחדים:

  • "אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ( תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מ"ב א').
  • "מעשה בגינתו של מיצק ברמון שהיו הכהנים כובשים את הגדור יורדים וטובלים בה" (תוספתא מקוואות)
  • על (גבע) רימון, אולי בתחום שבט בנימין נאמר שהיא "מקום טרשין וקסקסין" והיא עתידה להיות מישור נגב לירושלים.

אוסביוס מקיסריה בספרו "האונומסטיקון" תיאר את רימון של המאה הרביעית (בערך חרמה):

" ועתה הרמון כפר גדול של יהודים טז' מילין מבית גוברין בדרומא".

בתקופת בר כוכבא יש התעודות בהן מופיע שם מקום "הרמונה".

האם הישוב היהודי בדרום הר חברון קיים לאחר מרד בר כוכבא?

נהוג לטעון שלאחר כשלון מרד בר כוכבא נכחד הישוב הישהודי ביהודה ורכוז היהודים עבר לגליל. אחת המטרות של סיור בחורבת רימון היא להדגים שהקהילות יהודיות רבות בדרום יהודה (לדאבוננו לא בירושלים) אכן שרדו ואף שוקמו והתפתחו.

דוגמה לכך במקורות היא עיבור השנה על ידי חז״ל ב״דרום העליון״ ו״דרום התחתון״ (הר חברון ושפלת יהודה). חז״ל בקהילות כמו עין רימון החליטו וקבעו שיש לעבר את לוח השנה העברי באותה שנה. הם שיגרו את קביעתם לאחיהם היהודים בגליל העליון ובגליל התחתון.

 רבי ינאי אומר משם רשב"ג שהיה אומר בגוזליא רכיכין הן ובאמריא דעדקין ושפר באנפאי ואוסיפית על שתא דא תלתין יומין מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו עומדין ע"ג מעלות בהר הבית ויוחנן סופר הלך לפניהם ואמרו כתוב לאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא תתאי שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דמטא זמן בעורא לאפוקיא מעשריא ממעטניא זיתיא ולאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא תתאה [בני הדרום העליון ובני דרום התחתון] שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דימטן זמן לאפוקי מעשריא מעומרי שובילא ולאחנא בני גלותא דבבל ובני גלותא דמדי ושאר כל בני גלותא דישראל שלמכון יסגא מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין ואמריא דעדקין וזימניה דאביבא לא מטא ושפר באנפאי ובאנפי חבראי ואוספנא על שתא דא תלתין יומין. (תוספתא סנהדרין פרק ב׳, הלכה ב׳)

עוד דוגמה של רבותינו שבדרום בבלי:

אמרו שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפטרס ולכן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם: רבי מאיר ורבי ירודה, ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה… (בבלי יבמות ס״ב ע״ב)

וכן דוגמה בירושלמי:

״רבי יונה בשם רבי חייה בר בא: מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה בבקעת רימון. וחי היו? רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, רבי נחמיה, ורבי ליעזר בן יעקב, ורבי יוחנן הסנדלר…״ (ירושלמי, חגיגה פ״ג, עח ע״ד)

מה עוד בסביבה?

ניתן לבנות מסלול ליום סיור איכותי סביב חורבת רימון:

  • יער להב
  • מוזיאון הבדואים ע"ש ג'ו אלון
  • מגדל התצפית
דודאים זה תמיד טוב!
דודאים זה תמיד טוב!

%d בלוגרים אהבו את זה: