תל קדש*

תל קדש - צילום הושבילום

קדש המקראית

קדש היא אחת הערים שנכבשו בתקופת ההתנחלות, והיתה מבצר בשבט נפתלי – ונקראה קדש נפתלי. העיר נכבשה על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס (מלכים ב טו כט).

קדש  – עיר מקלט

"וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (ספר יהושע, פרק כ', פסוק ז')

עיר המוקדשת ללויים

"וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שָׁלֹשׁ." (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ב).

יוסף בן מתתיהו מזכיר את "קדש (אשר) לצורים" כיישוב נוכרי בתחום צור.

סיפורי מורי דרך

יש עוד ערים הנקראים ״קדש״: קדש נפתלי, בח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, וקדש שליד צומת מגידו בשבט יששכר. בין מסורות קברי הצדיקים בגליל "הולבשו" על המקום הצדיקים הבאים: יעל אשת חבר הקיני, דבורה וברק בן אבינועם. ברק בא מקדש נפתלי, ולכן אנשים זיהו את המקום עם קדש נפתלי שממנה בא (למרות שקדש נפתלי בכלל מזוהה עם תל קודיס שליד פוריה).

התל של קדש

זהו התל הארכיאולוגי הגדול בתילי הגליל העליון -כ-100 דונם. למרגלות התל נובע עין קדש -מעיין נובע בכל ימות השנה. סביב התל נבנתה חומת לבנים. לתל מובילה אמת מים. תל קדש מכוסה באביב במרבד פריחה גדול של חרצית עטורה. בערבית נקרא המקום ח'ירבת קדס המשמר את השם העתיק. כחצי ק"מ ממזרח לתל קדש היה כפר ערבי שיח' הליס (אולי על שם הליוס אל השמש).

התקיים כאן יישוב כמעט ברציפות מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הערבית הקדומה. מיקומה של העיר הרומית שהיתה כאן עונה על כל הקריטריונים לבניית ישוב: מעיין-גבעה-דרך חשובה.

  • בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הייתה העיר בתחומה של צור וניהלה מאבקים מתמשכים עם תושבי הגליל היהודים.
  • בתקופה הערבית הקדומה שכנה כאן עיירה חשובה קדס. ימת החולה נקראה על שם העיירה קדס – בוחירת קדס.
  • לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה הייתה קדש בירתו של מחוז. על מורדות תל קדש התקיים הכפר הערבי קדס במקום עד מלחמת העצמאות. חלק גדול מהריסותיו שהיו על פני השטח שימשו כאבן בניה לכפרים הערביים שקמו באזור לאורך השנים.
  • לאחר כיבוש משטרת נבי יושע בידי "ההגנה" בסוף מאי 1948 ניטש הכפר.

המאוזוליאום העתיק: כמאה מטר דרך פתח פתוח בגדר בחלקו הימני של החניון ,בחלק הקרוב לכביש הגישה, מגיעים למוזילאום שממנו נשארו שרידים מעטים בלבד.

הנקרופוליס (בית הקברות) של קדש

ליד המעיין (עין קדש) נחשפו סרקופגים גדולים, מהגדולים שנמצאו בארץ, בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים. אכן ארונות קבורה בצל אלות אטלנטיות. יתכן שהסרקופגים עמדו בתוך מאוזוליאומים – שגם אבניהם נשדדו לשימוש משני. תושבי הסביבה השתמשו בסרקופגים כשוקת מים לצאן. הסרקופגים עשויים מאבן גיר מקומית, שנחצבה מהגבעה שממערב לתל קדש ועוצבו על ידי אומנים צוריים.

המקדש הרומי הפאגני

בצד הצפון-מזרחי של כביש 899 נחשך מקדש רומי מונומנטלי מפוארלאל בעל שמין, שהיה אחד האלים הראשיים באזור פיניקיה וסוריה בתקופה הרומית.

מבנה המקדש הרומי הפאגני

קישוטי המקדש ברומי

 

 

ניסוכים במקדש הרומי

מימין ומשמאל לפתחים נחצבו גומחות לנסך דם קורבנות לתוך המקדש.

גן לאומי תל קדש

בגליל העליון, בין יפתח למלכיה, 2 ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון. בצפון מערב לכביש נמצאים המקדש הרומאי, הסרקופגים, שרידי מאוזוליאום עתיק, מעין עין קדש ועצי אלה אטלנטית בינוניים.

  • פתוח כל השנה ומתאים לכל המשפחה.
  • כניסה וחניה ללא תשלום. לא נגיש
  • אורך המסלול: כקילומטר – מעגלי
  • משך המסלול: כשעה

מפת סימון שבילים מס' 11 – "החרמון, הגולן ואצבע הגליל"

בחניון האלה- חורשה של עצי אלה אטלנטית גדולים

בחניון האלה ישנם עצי אלה אטלנטית (Pistacia Atlantica) ושולחות פיקניק. זה מקום מצוין להפסקה ולהרחבה בצל עצי האלה הענקים. אין מים, אין שירותים, אין חשמל. כניסה וחניה ללא תשלום. החניון נמצא עלכביש מס' 899 כק"מ מערבית לצומת יושע.

 


ראו גם:

Tel Kedesh

%d בלוגרים אהבו את זה: