תל קדש*

תל קדש - צילום הושבילום

קדש המקראית – קדש בגליל בהר נפתלי

קדש היא אחת הערים שנכבשו בתקופת ההתנחלות, והיתה מבצר בשבט נפתלי. לפי התנ"ך, קדש הייתה עיר בצפון שבט נפתלי, ומזוהה בתל-קדיס שבשטח הגן הלאומי תל-קדש. קדש מתוארת כמבצר של שבט נפתלי, וכעיר מקלט ועיר המוקדשת ללויים. העיר נכבשה ונחרבה על ידי תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס (מלכים ב טו כט).

העיר מכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" כדי להבחין בינה לבין קדש נפתלי, המזוהה עם ח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל. כמו כן, יש להבחין בינה לבין קדש יששכר שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר.

קדש  – עיר מקלט

"וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (ספר יהושע, פרק כ', פסוק ז')

עיר המוקדשת ללויים

"וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-חַמֹּת דֹּאר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-קַרְתָּן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שָׁלֹשׁ." (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ב).

יוסף בן מתתיהו מזכיר את "קדש (אשר) לצורים" כיישוב נוכרי בתחום צור.

סיפורי מורי דרך

יש עוד ערים הארץ ישראל הנקראים ״קדש״: קדש נפתלי, בח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, וקדש יששכר שליד צומת מגידו בשבט יששכר. בין מסורות קברי הצדיקים בגליל "הולבשו" על קדש בגליל בהר נפתלי קברי הצדיקים הבאים: יעל אשת חבר הקיני, דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. ברק בן אבינועםמוצאו היה מן העיר קדש נפתלי שבשבט נפתלי.  חסידי קברות צדיקים זיהו בטעות את קדש נפתלי שממנה בא עם קדש בגליל בהר נפתלי. (למרות שקדש נפתלי בכלל מזוהה עם תל אבו קודיס שליד פוריה).

התל של קדש – תל קדס

תל קדשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. זה אתר חד-שכבתי וחד תקופתי. זהו התל הארכיאולוגי הגדול בתילי הגליל העליון -כ-100 דונם. למרגלות התל נובע עין קדש – מעיין נובע בכל ימות השנה. סביב התל נבנתה חומת לבנים. לתל מובילה אמת מים. תל קדש מכוסה באביב במרבד פריחה גדול של חרצית עטורה. בערבית נקרא המקום ח'ירבת קדס המשמר את השם העתיק. כחצי ק"מ ממזרח לתל קדש היה כפר ערבי שיח' הליס (אולי על שם הליוס אל השמש).

התקיים כאן יישוב כמעט ברציפות מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הערבית הקדומה. מיקומה של העיר הרומית שהיתה כאן עונה על כל הקריטריונים לבניית ישוב: מעיין-גבעה-דרך חשובה.

  • בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הייתה העיר בתחומה של צור וניהלה מאבקים מתמשכים עם תושבי הגליל היהודים.
  • בתקופה הערבית הקדומה שכנה כאן עיירה חשובה קדס. ימת החולה נקראה על שם העיירה קדס – בוחירת קדס.
  • לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה הייתה קדש בירתו של מחוז. על מורדות תל קדש התקיים הכפר הערבי קדס במקום עד מלחמת העצמאות. חלק גדול מהריסותיו שהיו על פני השטח שימשו כאבן בניה לכפרים הערביים שקמו באזור לאורך השנים.
  • לאחר כיבוש משטרת נבי יושע בידי "ההגנה" בסוף מאי 1948 ניטש הכפר.

המאוזוליאום העתיק: כמאה מטר דרך פתח פתוח בגדר בחלקו הימני של החניון ,בחלק הקרוב לכביש הגישה, מגיעים למוזילאום שממנו נשארו שרידים מעטים בלבד.

הנקרופוליס (בית הקברות) של קדש

ליד המעיין (עין קדש) נחשפו סרקופגים גדולים, מהגדולים שנמצאו בארץ, בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים. אכן ארונות קבורה בצל אלות אטלנטיות. יתכן שהסרקופגים עמדו בתוך מאוזוליאומים – שגם אבניהם נשדדו לשימוש משני. תושבי הסביבה השתמשו בסרקופגים כשוקת מים לצאן. הסרקופגים עשויים מאבן גיר מקומית, שנחצבה מהגבעה שממערב לתל קדש ועוצבו על ידי אומנים צוריים.

עם ישראל קיים צורות קבורה שונות בתקופות שונות: קברי מאספה, שריפה, חניטה, קלוסקמאות, וסרקופגים. מאוזוליאום של תל קדש מציגה סרקופגים.

המקדש הרומי הפאגני

בצד הצפון-מזרחי של כביש 899 נחשך מקדש רומי מונומנטלי מפואר לאל בעל שמין (או הליוס, אפולו), שהיה אחד האלים הראשיים באזור פיניקיה וסוריה בתקופה הרומית.

מבנה המקדש הרומי הפאגני

קישוטי המקדש ברומי

 

 

ניסוכים במקדש הרומי

מימין ומשמאל לפתחים נחצבו גומחות לנסך דם קורבנות לתוך המקדש. ניתן לראות חריטה של כהן לבוש בטוגה.

גן לאומי תל קדש

בגליל העליון, בין יפתח למלכיה, 2 ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון. בצפון מערב לכביש נמצאים המקדש הרומאי, הסרקופגים, שרידי מאוזוליאום עתיק, מעין עין קדש ועצי אלה אטלנטית בינוניים.

  • פתוח כל השנה ומתאים לכל המשפחה.
  • כניסה וחניה ללא תשלום. לא נגיש
  • אורך המסלול: כקילומטר – מעגלי
  • משך המסלול: כשעה

מפת סימון שבילים מס' 11 – "החרמון, הגולן ואצבע הגליל"

בחניון האלה- חורשה של עצי אלה אטלנטית גדולים

בחניון האלה ישנם עצי אלה אטלנטית (Pistacia Atlantica) ושולחות פיקניק. זה מקום מצוין להפסקה ולהרחבה בצל עצי האלה הענקים. אין מים, אין שירותים, אין חשמל. כניסה וחניה ללא תשלום. החניון נמצא עלכביש מס' 899 כק"מ מערבית לצומת יושע.

 


ראו גם:

Tel Kedesh

%d בלוגרים אהבו את זה: