תל לכיש

תל לכיש שלא היכרתם!

שיקום ושימור תל לכיש

לכיש בת תקופת המקרא הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ-ישראל במשך למעלה משלושת אלפים שנה, למן חלקו האחרון של האלף הרביעי ועד חלקו האחרון של האלף הראשון לפני הספירה. לכיש היתה העיר מרכזית – השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה אחרי ירושלים. לכן לא ברור מדוע התמהמה שיקום התל עד עתה. אבל רכבת השיקום יצא לדרך. כאשר תגיעו לתל לכיש בקייץ 2017 לא תכירו את האתר. קודם כל תצטרכו לשלם ותמורת זה תזכו בחניה, שרותים, חנות/קיוסק, הנגשה ושילוט.

המדרכה הנגישה לשער תל לכיש
המדרכה הנגישה לשער תל לכיש

באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות – כגון המדרכה החדשה לשער. נראה כיצד יפתרו את הבעיה של הירידה התלולה מאד דרך עץ השדים לבאר ולבוסתן.

 

חפירות לכיש הקודמות

שלוש חפירות ארכאולוגיות קודמות נערכו בלכיש.

  •  1938-1932 בידי משלחת בריטית בראשותו של ג'יימס סטארקי, והיא הסתיימה באורח טרגי כאשר נרצח סטארקי המזוקן בידי כנופיית טרוריסטים ערבים בעת מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט שחשבו שיהודי. הפועלים של סטרקי היו ערבים מהכפרים השכנים (שכבר לא קיימים). הוא בחר לחפור תל אֶ דֻוֵיר אשר זוהתה לאחר מכן כלכיש המקראית בעקבות קריאת ספרו של אוסטן הנרי לייארד (Sir Austen Henry Layard): "נינוה ושרידיה".
  • 1966 ו-1968 בראשותו של יוחנן אהרוני והייתה מצומצמת בממדיה.
  • 1973 ו-1994 בידי המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב בראשותו של דוד אוסישקין

גילוי מקדש השער בחפירות 2016-17

בעונת החפירות של סתו 2016 בניהול סער גנור מרשות העתיקות התגלו ממצאים שיכולים להיות עדויות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך.

"הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…" (מלכים ב', יח', ד')

  • 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה) עם שני מזבחות ארבע קרניים. קרנות המזבח נקטמו באופן מכוון.
  • בית כסא (שירותים) – לאחר בדיקה מתברר שלא השתמשו בבית הכסא. הוא היה יועד לטמא העבודה הזרה שהית במקום.

  • ספסלים עם מסעדי ידיים- לזקני העיר לשופטים, למושלים, למלכים והלפקידים.
  • קנקנים, יעים להעמסת תבואה
  • ידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם עם שם פקיד, חותם "למלך", ו-״מלך חברן״. כ־400 חותמות למלך נמצאו תחת שכבת החורבן

חדרי השער שנחשפו על ידי אוסישקין התבלו מאד. חדרי השער של סער גנור לעומת זאת מכוסים לגמרי עד לפתיחת האתר.

ככה יהיה - הדמיה של שער העיר בלכיש. אדריכלים רם שואף והילה ברגר און, מנהל השימור ברשות העתיקות
ככה יהיה – הדמיה של שער העיר בלכיש. אדריכלים רם שואף והילה ברגר און, מנהל השימור ברשות העתיקות

 

חפירות חדשות בשער הצפוני של תל לכיש – חדשות טריות!

האם לכל תל שחופר בו יוסף גרפינקל יש שני שערים? נחשפה חומה רחבה בצד הצפוני של התל. ממצאים אורגניים אם יהיו יישלח ובדיקות מעבדתיות של פחמן 14 לתארך את החומה. מטרתה המוצהרת של החפירה הנוכחית בלכיש היא תיארוך מדויק ככל האפשר של לכיש המקראית – בשאיפה למציאת שכבה 5 של מלכות בית דוד.

 

האם זה זאת תהיה חומת דוד המלך?

 

מה לעיר לכיש ולארמון בנינוה?

עיקר פרסומה של לכיש בא עם כיבושה בשנת 701 לפני הספירה (תקופת חזקיהו מלך יהודה) בידי סנחריב מלך אשור, שהנציח את המאורע בתבליט בארמונו בנינווה.

בנינווה, בירת אשור: שם מצא החוקר הבריטי אוסטן הנרי לייארד (Sir Austen Henry Layard) את ארמונו של סנחריב ובו תבליט המתאר מצור, החורבן ומנציח את נצחונו על לכיש. בתבליט מוצגים פליטים משתחווים לשליט לפני כסאו. ליד דמותו של השליט נכתב:

                 "סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו".

האשורים פרצו את החומה בעזרת אילי ניגוח שעלו על סוללה.

התבליט נועד לפאר את הניצחון על לכיש כחיפוי על הכישלון בכיבוש ירושלים. התבליט מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

 

 מכתבי לכיש

בחפירות לכיש בתקופת המנדט הבריטי באחד מחדרי השער מימין לשער הפנימי (המכונה היום "חדר המכתבים") נתגלו שיירי שריפה. בחדר זה מצא הארכאולוג סטארקי 21 אוסטרקונים (חרסים ובהם כתב עברי קדום), המתעדים פנייה של אדם בשם הושעיה [כתושב הישוב הושעיה זה מתקשר איתי.] לאדם מכובד או מפקד בשם יאוש. החרסים קיבלו את השם "מכתבי לכיש". חרס מספר 4 נודע במיוחד בשל הכתובת הבאה:

" כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה"
לפי פרשנותו של הארכיאולוג יגאל ידין, משמעות החרס היא דיווח על נפילת עזקה בידי הבבלים.
כאן גילו את מכתבי לכיש
כאן גילו את מכתבי לכיש

ד"ר בנימין זאב בגין, שכידוע הינו גיאולוג ולא רק ״בן של״ וחבר כנסת, חקר ןמצא שאין קווי ראייה ישירים בין תל לכיש ותל עזקה, ולכן, לדעת בגין, הפרשנות הרווחת שגויה. לאחר בדיקה הסתבר ש מרבית החרסים הם שברים של כלי אחד. זה מעלה אפשרות שהחרסים הם העתקים או טיוטות ואולי נכתב בלכיש. נמתין לגילויים נוספים.

תל לכיש במקורות

  • על מסעו של סנחריב אנו לומדים הן מהמקורות המקראיים.

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם", מלכים ב' י"ח, יג)

  • בלכיש נרצח אמציהו מלך יהודה, ועל שמו הישוב השכן אמציה.

"וּמֵעֵת, אֲשֶׁר-סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחֲרֵי ה', וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וַיָּנָס לָכִישָׁה; וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה, וַיְמִיתֻהוּ שָׁם." (דברי הימים ב' כ"ה)

  • בעת שהותו ביהודה,סנחריב קבע את מחנהו המרכזי בלכיש.

"והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו", דברי הימים ב' ל"ב, ט

לכיש בשירת האתוס הציוני

״בוקרי לכיש״

עם פיתוח חבל לכיש בשנות ה-50 וה-60 הוקמו מושבים חקלאיים על בסיס גידול בקר וצאן. הבקר ושטחי המרעה נתנו דרור ליצירת דמות ה-cowboy הציוני רוכב ליד תלים עתיקים מול הר חברון.

 

מילים: מיכאל רגב
לחן: ידידיה אדמון

בֵּין לָכִישׁ וַעֲזֵקָה –
הוֹ, לָכִישׁ, לָכִישָׁה!עוּר בּוֹקֵר, כַּנֵּס בָּקָר!
הָחֵשׁ הָחִישָׁה!
הוֹ, לָכִישׁ, לָכִישָׁה!גָּלְשׁוּ עֲדָרִים
אֶל מוּל מוֹרַד מִדְרוֹן.
רוּחַ מְלַטֵּף
הוֹלֵךְ עִקְּבוֹת הַצֹּאן.בּוֹקֵר יָרֹן אֶת שִׁיר הָעֵדֶר
אֶל מוּל הָרֵי חֶבְרוֹן
בּוֹקֵר יָרֹן אֶת שִׁיר הָעֶרֶב
אֶל מוּל הָרֵי חֶבְרוֹן –
הוֹ, לָכִישׁ, לָכִישָׁה!עוּר בּוֹקֵר…גַּעְגּוּעִים לְרֶבֶץ עֲגָלִים
הוֹ, מַה יָּפִית, לָכִישׁ
אַתְּ אֶרֶץ הַתִּלִּים!בּוֹקֵר יָרֹן אֶת שִׁיר הָעֶרֶב
אֶל מוּל הָרֵי חֶבְרוֹן –
הוֹ, לָכִישׁ, לָכִישָׁה!

בערבות לכיש

התקפות הפדאיון על מושבות העולים החדשים בחבל לכיש יצרו אתגר חדש – חקלאות ושמירה – ״בימין נחרוש ובשמאל הרובה״.

מילים: אברהם בר-עוז
לחן: שלמה וייספיש

ה…ה..ה…ה…

בנוף קדומים בגבולות של ציה
שוב רינת עמלים בוקעת
בחום ובקור הולמים וחוצבים
שירתם ברמה נשמעת

בנייך לכיש דודאים בשדה
ובנותייך בנות עדנים
מקצווי התבל נוהרים ושבים
ללכיש, ללכיש הם באים

בערבות לכיש, בערבות לכיש
תינשא אגדה בפי כל
ישירו נכדים בקציר הקמה
ויצאו ברינה ובמחול

בערבות לכיש, בערבות לכיש
בנייך למגן לך מכל

עת ליל ירד, סהר יהל
השומר עלי סוס ידהרה
דהור ודלוק אחר מתנכל
יד מגן את לכיש תנצורה

בימין נחרוש ובשמאל הרובה
כחומת איתנים מול אויב
ישנים הבנים ותנום גם האם
נוטר עליהם אב אוהב

בערבות לכיש…

ה…ה..ה…ה…

 

אל אדמות לכיש

לפי עמנואל זמיר הטבע מאחד את התל העתיק עם התושבים החדשים בחבל.

מילים: עמנואל זמיר
לחן: עמנואל זמיר
כתיבה: 1957
הלחנה: 1957

בְּבוֹר עַתִּיק-יוֹמִין הַיּוֹנִים תֶּהֱימֶנָה
מִנְּקִיקָיו – עוֹרֵק-מַיִם עוֹד נַחֲפֹשׂ!
הוֹ-הוֹ-הוֹ-הוֹ עוֹד נַחֲפֹּשׂ!בַּמִּשְׁטָח הַזָּרוּעַ – לַהֲקוֹת-כָּנָף
אֶל הַתֵּל תִּצְפֹּרְנָה,
וְחוֹפְזוֹת בִּיעָף –
אֶל אַדְמוֹת לָכִישׁ
%d בלוגרים אהבו את זה: