תל יקנעם
תל יקנעם

תל יקנעם *

אם אתם סקרנים לראות כיצד נראה לאחר מלחמת גוג ומגוג, תטפסו על תל יקנעם. האתר שהיה אמור להיות גן לאומי פשוט נטוש. דממה שולטת על כנסייה הצלבנית. דיירי הבית הצלבני נעלמו ונאלמו. אין שומר במגדל. מעל צומת התשבי וצופה לכרמל ולעמק יזרעאל – לא חבל לאבד שכיית חן כזו?

גן ארכיאולוגי

בשנת 2008 נפתח בתל גן ארכיאולוגי חינוכי יקנעם שבו תלמידי בתי הספר ביקנעם. שביל הליכה מעגלי באורך כ- 700 מ' מקשר בין נקודות העניין ברחבי התל. משך הביקור המומלץ באתר – בין שעה לשעתיים. הגן היה מיועד לילדים ולמשפחות, וכולל מסלול חוויתי העובר בתחנות הקשורות בעברה של יקנעם.

מדוע הקימו פה את יקנעם?

  • יקנעם שלטה על מוצא הכביש האסטרטגי של ואדי מָליח. ואדי מילק הוא שיבוש מימי המנדט הבריטי של השם הערבי ואדי מָליח. הבריטים התקשו בהגיית השם הערבי, וכך הפך ואדי המלח לוואדי מילק (החָלב) (באנגלית חלב=milk). בעברית שמו הוא נחל יקנעם. ואדי מליח (ואדי מִילֵכ) הוא הזרוע הצפונית של דרך הים (הדרומית עברה דרך נחל עירון עד למגידו). הדרך שהלכה בואדי מילק והתחברה כאן למרגלות התל ברשת דרכים שהלכו מהכרמל את עמק בית שאן ומשם הלאה, וכן לכיון צור וצפונה.
  • התל ממוקם בגובה 70 מטר מעל פני הוואדי.
  • העורף  הכלכלי של הישוב היה בשדות עמק יזרעאל הפוריים.
  • מפעל המים קדום ליד נמצא ליד החומה הישראלית, אך הוא הסגור כיום למבקרים.

יקנעם בתנ״ך

האזכור הראשון של יקנעם הוא "ענקנעם", ברשימת הערים אותן כבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה באזור ארץ ישראל של ימינו (סביבות 1458 לפנה"ס).

יקנעם הייתה אחת מ-31 ערי ממלכה שכבש יהושע ממלכי הכנעני במאה ה-13 לפנה"ס .

"…מֶלֶךְ יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (ספר יהושע, י"ב,כ"ב)

בתנחלות השבטים בארץ ישראל, נכללה יקנעם בתחומו של שבט זבולון והייתה במעמד של עיר לויים.

"…וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הֵלְוִיִּם הֵנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן, אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ…" (יהושע, כ"א,ל"ד).

בתקופת הברונזה, המקבילה להתנחלות ישראל, לראשונה נחשפה מערכת ביצורים בעיר. בחורבן ממלכת ישראל, תחילה החריב את הערים הגדולות, חצור ומגידו, בשנת 733 לפנה"ס. יקנעם חרבה בשנת 732 לפנה"ס. הממצאים הארכאולוגיים העיקריים מתקופת ממלכת ישראל הינו חומות העיר. הצורה של ״חומה כפולה״ היא ייחודית – חומת סוגרים (חומה שבנויה מקיר כפול שבתוכו מבני מגורים).

חפירות בתל יקנעם

החפירות באתר נערכו מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1977 – 1989, בניהולו של אמנון בן תור. ב-1993 חפרה במקום מרים אבישר מטעם רשות העתיקות. באתר נתגלו 23 שכבות יישוב.

בשלב מסוים לאחר בחפירות הארכיאולוגיות נעשה תכנון, גויס תקציב ובוצעו פעולות רבות. הוכנו מדרגות לפיסגה ומסלול סיור שכלל הדרכה מוקלטת, שילוט היסטורי אמנותי, נקודות תצפית מקורות עם ספסלים, סככות צל, ודגם התל. המסלולים מובילים במדרכות וגרמי מדרגות לכל מבנים חשובים.

ממצאים מן התקופה הפרסית והלניסטית

יקנעם שוקמה ונושבה ברצף מהתקופה הפרסית (תחילת ימי הבית השני) ועד לתקופה הממלוכית (תקופת הגאונים). מהתקופה הפרסית נתגלתה מערכת קברים חצובים מהתקופה הפרסית, בה היה יישוב עם מאפיינים פיניקיים.

שרידי מגדל מהתקופה ההלניסטית.

ממצאים מן התקופה הרומית וביזנטית

בתקופה הביזנטית נקרא המקום בפי אוסביוס, הארכיבישוף של קיסריה "קמונה". מהתקופה הרומית והביזנטית נחשפו כלי חרס רבים. ניתן לראות קצהו של קיר שמסותת בסיתות שוליים (דוגמת אבני הכותל המערבי) זהו מבנה מהתקופה הרומית.

 

ממצאי תל יקנעם מן התקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית הוקמה העיר מחדש. בכתבי אוסביוס מוזכרת יקנעם כ"קמונה" ובתקופה הצלבנית נקרא המקום "קיימונט" ו"מונט-קיין". הצלבנים החליטו שבהר שמדרום (כיום תל קירה) הרג למך את קין סבו, אחרי שגורש מלפני ה' על הריגת אחיו הבל. לכן הם כינו את הישוב מונט קיין (הר קין).

כנסייה צלבנית מהמאה ה-12 ששימשה את היישוב קיימונט. כנסייה זו הוקמה על שרידי כנסייה קדומה יותר מהתקופה הביזנטית. הממלוכים הפכו אותה למבנה מגורים.

כנסיית תל יקנעם
כנסיית תל יקנעם

מעל לכנסייה נמצאים שרידי בית חווה ובחצרו סרקופג – ארון קבורה רומי, שהוצב כאן בשימוש משני כנראה כשוקת מים.

בית חווה תל יקנעם
בית חווה תל יקנעם

מדרגות עץ יובילו אותנו למבנה מקומר.

מדרגות לאולם המקורה
מדרגות לאולם המקורה

יסודות מגדל שמירה – "המגדל הקטן". כאן הוסדרו מדרגות נוספות לשרידי המגדל.

המגדל הקטן
המגדל הקטן

במקום הגבוה ביותר בתל נמצאים שרידי מצודה מתקופתו של דאהר אל-עומר, שליט הגליל במאה ה- 18.

המגדל של דאהר אל-עומר
המגדל של דאהר אל-עומר

תצפית נוספת לעבר ביצורי העיר המקראית.

החומה הישראלית
החומה הישראלית

דגם של עיר מתקופת המקרא.

ממצאים מן התקופה הערבית

בתקופה הערבית המאוחרת היא נקראה "קיימון".

ממצאי תל יקנעם מן התקופה העות׳מאנית

במאה ה-18 בנה דאהר אל-עומר מבצר על ראש תל יקנעם, ששרידיו נראים עד היום.

המגדל של דאהר אל עמר
המגדל של דאהר אל עמר

יקנעם המושבה

בשנת תרצ"ה (1935) הוקמה לרגליה המושבה יקנעם על ידי עולים מאירופה. בשנת תש"י (1950) הוקמה מעליה מעברת יקנעם. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים. המושבה הסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים. המעברה הפכה לשיכונים שהיו חלק ממועצה מקומית אחת עם המושבה, ובכך היו תושבי המושבה למיעוט במועצה.

יקנעם עילית

בשנת תשכ"ו (1966) הופרדו הישוב ומושבה. למושבה ניתן השם הרשמי "יקנעם" ולמועצה המקומית (לימים עיר) ניתן השם הרשמי "יקנעם עלית". בשנת תשס"ו (2006) הוכרזה יקנעם עילית לעיר.

האם מישהו ישקם את תל יקנעם?

לבי דואב על כל המלאכה שהושקעה. מילא סוכני נסיעות ומורי דרך זנחו את המקום. מדוע תלמידי בתי הספר של יקנעם אינם מרימים את האתגר? ומה עם סניף הצופים הגובל ממש בתל?

מידע

  • גישה דרך רחוב דיאנה – אם כי ראיתי כבישים טובים יותר בקשמיר.
  • מסלול מעגלי
  • כניסה בחינם
  • חניה ללא תשלום
  • מפת סימון שבילים: 4 – הכרמל
  • משפחתי
  • לא נגיש
  • הבערת אש אסורה.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: