תל בלאטה *

תל שכם העתיקה, צילום ממצפה יוסף. במרכז - "מצבת יהושע" צילום:Avi1111 Dr. Avishai Teicher

תל בלאטה ( تل بلاطة‎) הוא שרידיו של ישוב המזוהה כשכם הקדומה (כנענית וישראלית) המקראית בדרום-מזרח שכם המודרנית, מעט ממערב למתחם קבר יוסף, באר יעקב, כפר בלאטה אל-בלד, ומחנה פליטים בלאטה, וכפר סאלם. תל בלאטה נמצא מחוץ לגרעין הישן של שכם החדשה ('הקסבה'). התל היה מיושב בתקופה הכלכוליתית, הברונזה הקדומה, והתיכונה.

השם "שכם" הוא קדום ונזכר בצורה זו בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-19 לפנה"ס. כתובת ח'ו-סבך מימי שנוסרת השלישי (1878-1843 לפנה"ס) מספרת על כיבוש העיר, ושכם נזכרת שם כ"ארץ", כלומר יחידת שטח חשובה ונרחבת. שכם חרבה פעמיים בידי מצרים. בפעם הראשונה כנראה בידי יעחמס הראשון (1570-1546 לפנה"ס) ובפעם השנייה כנראה בראשית ימי אמנחותפ הראשון (1526-1546 לפנה"ס).

אין עדות ארכאולוגית לזה ששכם נהרסה בזמן הכיבוש הישראלי, והנחת החופרים היא שאנשי שכם קיימו יחסים טובים מאוד עם הישראלים. הריסתה הסופית של שכם הישראלית מיוחסת לשלמנאסר החמישי או לסרגון השני שתקפו אתממלכת ישראל בשנים 720–722 לפנה"ס. העיר נותרה נטושה עד למאה ה-4 לפנה"ס, כאשר אלכסנדר מוקדון הפך אותה למקום מנוחה לחייליו. במשך התקופה ההלניסטית נהרסה העיר ונבנתה 4 פעמים.

שכם שוכנת על קו פרשת המים הארצי, על צומת דרכים המחבר בין מישור החוף לבקעת הירדן ועבר הירדן, ועל דרך ההר. הגרעין ההיסטורי שוכן בעמק צר רווי מעיינות בין הר גריזים והר עיבל. גובה העיר מעל פני הים כ־550 מטרים, לעומת ההרים של גריזים ועיבל המתנשאים לגובה של 750–940 מטרים. את אזור העיר המערבי בין הר גריזים והר עיבל מנקז נחל שכם, מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר. באזור העיר המזרחי נחל תרצה (وادي‎ الفارعه – ואדי אל-פארעה) מתחיל בבקעת בית דג'ן ובהמשך מנקז את מעיינות עין בית דג׳ן. זה הנחל האיתן היחיד במזרח השומרון.

שכם והר עיבל בסוף המאה ה-19
שכם והר עיבל בסוף המאה ה-19
מגדל שעון מימי השלטון העות'מאני בשכם
מגדל שעון מימי השלטון העות'מאני בשכם

האם תל בלאטה נקראה בשם שלם לפני ״שכם״?

על פי פרשנים פשטנים, בתחילה נקראה העיר 'שלם' ובעקבות מעשה שכם ודינה שם העיר הוסב לשכם. חוקרים מזהים כיום את מקומה של העיר שלם עם הכפר סאלם – سالم – Salim השוכן ששה ק״מ מזרחית ("פני העיר") לשכם. כפר סאלם, אליה הגיע יעקב מיד עם חזרתו לארץ ישראל מפדן ארם, שוכן למזרח העיר החדשה של שכם.

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (אל העיר שלם) עִיר שְׁכֶם (עירו של שכם) אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה  (בראשית ל״ג, י״ח-י״ט)

Salim, Nablus from Mount Ebal צילום: יעקב
Salim, Nablus from Mount Ebal
צילום: יעקב

שכם הקדומה

שכם העתיקה היתה עיר חשובה במרכז ארץ כנען שאוכלסה על ידי העם החיוי.

אברם: וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. (בראשית, י"ב,  ו')

יעקב: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן…….   (בראשית ל״ג, י״ח)

שמעון ולוי: וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ.  (בראשית,  ל"ד כ״ו)

יוסף: וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם.  וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי.  (בראשית ל״ז, י״ב-י״ג)

צוואת יעקב: וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי…וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי  (בראשית, מ"ח, ה',כ"ב)

משהאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.  וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי   (דברים כ״ז, י״ב-י״ג)

קיר ושער באתר תל בלאטה צילום: TrickyH
קיר ושער באתר תל בלאטה
צילום: TrickyH

לאחר כיבוש הארץ על ידי עם ישראל בראשית תקופת ההתנחלות יועדה להיות אחת משלוש ערי המקלט שבעבר הירדן המערבי.

יהושע: וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.   (יהושע כ, ז)

יהושע: וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם.   (יהושע כ״ד, כ״א)

יוסף: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה.   (יהושע כ״ד ל״ב)

בירתה הראשונה של ממלכת ישראל הייתה שכם לזמן קצר. מחפירות תל בלאטה עולה כי בשנת 1100 לפנה"ס חרבה שכם, ואולי ניתן לקשור זאת עם המסורת התנ"כית על מלחמת אבימלך בן גדעון בבעלי שכם.

אבימלך בן ירבעל (גדעון): וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר.  דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי   (שופטים ט׳, א׳-ב׳)

ירבעם בן נבט: וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ.   (מלכים א׳, י״ב, א׳)

כבר בתקופת ירבעם היא הועברה לתרצה שבנחלת מנשה. כך פגע במעמדה העליון של שכם כמקום החשוב בממלכת ישראל. מכאן ואילך, לאורך כל ימיה של ממלכת ישראל,לא נזכרת העיר שכם במקרא. נזכרת התיישבות ישראלית זעירה בשכם, שבאה אל קיצה כאשר נרצח גדליהו בן אחיקם.

גדליהו בן אחיקם: וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהוָה.

לאחר גלות עשרת השבטים הפכה שכם לעיר שומרונית למשך מאות שנים עד החרבת העיר ואת המקדש שעל הר גריזים על ידי יוחנן הורקנוס הראשון.

בצד שמאל נראים שרידי חומת העיר המקראית שכם. וכן נראים שרידי מקדש גדול שיש המייחסים אותו ל"מקדש ה'" הנזכר בסוף ספר יהושע. בצד המקדש נראה סלע גדול המיוחס לאבן הגדולה" שנזכרת במעמד כריתת הברית בשכם. בצד ימין נראה קבר יוסף (מבנה עם כיפה לבנה). צילום:יאיר דב
בצד שמאל נראים שרידי חומת העיר המקראית שכם. וכן נראים שרידי מקדש גדול שיש המייחסים אותו ל"מקדש ה'" הנזכר בסוף ספר יהושע. בצד המקדש נראה סלע גדול המיוחס לאבן הגדולה" שנזכרת במעמד כריתת הברית בשכם. בצד ימין נראה קבר יוסף (מבנה עם כיפה לבנה).
צילום:יאיר דב

 ניאפוליס – نابلس

לאחר המרד הגדול, בשנת 72 לספירה, ייסד קיסר טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס – Titus Flavius Vespasianus עיר סמוכה לשכם וקראו לה פלביוס ניאפוליס – Flavia Neapolis ('עיר חדשה' של פלביוס). במהלך השנים התרחבה עד לתחום שכם המקראית וזו נבלעה בתוך העיר ניאפוליס. עם הכיבוש הערבי, שמה של העיר שובש ל'נאבּלוס' – שערוב של המונח היווני "ניאפוליס". מרבית אוכלוסייתה השומרונית של ניאפוליס נרצחו על ידי יוסטיניאנוס קיסר בשנת 529 בדיכוי המרד השומרוני השלישי.

זיהויים של שכם תל בלאטה

הזיהוי של תל בלאטה עם שכם מבוסס בין השאר על דברים של נוסעים שונים המאשרים את הזיהוי הזה, כמו גם ממצאים ארכאולוגים משמעותיים.

  • הנוסע האלמוני מבורדו מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, שעבר במקום בשנת 333
  • באונומסטיקון של אוזביוס מקיסריה מהמאה ה-4
  • הצליין הנוצרי תיאודוסיוס שביקר בארץ ישראל בראשית המאה ה-6

נסיון לזיהוי תל בלאטה באלון מורה

הישוב היהודי המתחדש בשומרון, אלון מורה, צופה אל תל בלטה, והוצע לזהותו עם שכם המקראית. אלון מורה החדש נקראה על שם האתר המקראי אלון מורה הנזכר פעמיים בתנ"ך.

  • וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ (ספר בראשית, י"ב, ו')
  • וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה  (דברים י״א, כ״ט-ל׳)  

לפי דעה זו, השם "בלאטה", משמר את שמה הראשוני של שכם – אלון מורה. בתרגום השבעים ובתרגומי התנ"ך האחרים שובשה ממשמעותו המקורית – 'מישור (=אֵלון) מורה', ל'עץ אָלון מורה' – בערבית 'בלוט (=אלון מצוי) מורה'.  השם נשתמר בשם הכפר בלאטה הצמוד ומאוחר יותר במחנה הפליטים הענק שמדרום מזרח לתל.

כפר בלאטה אל-בלד – (بلاطة البلد)

פרבר של העיר שכם, הממוקם כקילומטר אחד ממזרח למרכז העיר. מזהים אותו עם פְּלָטָנוֹס (פלטאנוס, פלאטנוס, פלטינוס), יישוב מימי התלמוד שנקרא ככל הנראה בעקבות העץ. התוספת "אל-בלד" (כלומר "הכפר"), משמשת להבדיל בינו לבין מחנה הפליטים בלאטה. הכפר שוכן על חלקו הדרומי של תל בלאטה ומכסה כשליש מהתל.

East of Nablus and Balata Albalad
East of Nablus and Balata Albalad

מחנה פליטים בלאטה (مخيم بلاطة)

מחנה פליטים בלאטה הפלסטיני השוכן במבואותיה המזרחיים של העיר שכם, בשטחי הרשות הפלסטינית. המחנה הוקם בשנת 1950. מחנה בלאטה הוא מחנה הפליטים הגדול ביותר בשטחי יהודה ושומרון.

מחנה הפליטים בלאטה - מבט מהר גריזים צילום:Meronim
מחנה הפליטים בלאטה – מבט מהר גריזים
צילום:Meronim

מקור השם של מחנה פליטים בלאטה

  • סלע שטוח: צליל השם ערבי לכאורה "סלע שטוח"
  • פלטנוס: שיבוש השם היווני של העץ דולב מזרחי (Platanus orientalis). מזהים את כפר בלאטה עם פְּלָטָנוֹס (פלטאנוס, פלאטנוס, פלטינוס), יישוב מימי התלמוד שנקרא ככל הנראה בעקבות העץ.
  • לפי מסורת השומרונים גדל במקום זה עץ האלה הנזכר בקשר עם יעקב אבינו.
Balata refugee Camp. Circa 1950. Picture caption: Arabiskt flytinglager nara Sikem
Balata refugee Camp. Circa 1950. Picture caption: Arabiskt flytinglager nara Sikem

קבר יוסף

קבר יוסף (قبر يوسف) הוא מבנה בפאתיה הדרום-מזרחיים של שכם. מתחם הקבר שוכן למרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה וסמוך למחנה הפליטים בלאטה, ובמרכזו חדר קבורה. בחדר הקבורה נמצאת המצבה המזוהה עם מקום קברו של יוסף, כשמצדיה שני עמודי אבן. על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים העומדים לצד מצבת יוסף, הן מצבות לשני בניו, אפרים ומנשה.

וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וְגוֹ' בְּמֵאָה קְשִׂיטָה א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין או"ה יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (דברי הימים א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה  (מדרש בראשית רבה ע״ט, ז׳)

לשומרונים יש מסורת על מקום אחר בשכם המזוהה עם קבר יוסף. במשך תקופה ארוכה היה מאבק בין השומרונים ובין הנוצרים שרצו להעביר שרידי יוסף לאירופה. במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם  (שמות, י"ג,  י"ט)

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה  (בראשית, נ', כ"ד-כ"ו)

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם  (שמות, י"ג,  י"ט)

וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה  (יהושע, כ"ד, ל"ב)

  • בנימין מטודלה (המאה ה-12) בספרו 'אלה מסעות'/'תוצאות ארץ ישראל': והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר.
  • מנחם החברוני מן המאה ה-13 תיאר: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק.
  • אשתורי הפרחי במאה ה-14 בספרו 'כפתור ופרח': ותמצא שכם בין שני הרים הר גרזים והר עיבל, והוא לפי דעתי הכפר שקורין לו בלאטה, לא העיר המערבית לה כתחום שבת ושמה נאבלס. ואשר הכרחני לומר זה, ציון יוסף הצדיק שהוא לצפון בלאטה כחמישים אמה, והוא בשדה אשר קנה יעקב וכמו שהתבאר בסוף ספר יהושע, והוא על פני שכם ונאבלוס רחוק ממנו.
  • הנוסע האנגלי ג'ון מאנדוויל ביקר בארץ ישראל בשנת 1336 וכתב: ואצלה בסמוך (לשכם) מקום-קברו של יוסף… והיהודים עולים לשם לרגל לעיתים קרובות מתוך הערצה יתירה.
  • הנוסע הגרמני ארנולד פון-הארף ביקר בארץ ישראל בשנים 1498–1499 בספרו: מניאפוליס אל נפולסה… עיר שנקראה לפנים סיכר, בה טמונות עצמות יוסף… (היהודים) עורכים עליית-רגל גדולה מדי שנה אל המקום.

הקבר מכונה בפי המוסלמים בשם "יוסוף א-צדיק" ("יוסף הצדיק"), אף כי מסורת מוסלמית נוספת מזהה את קבר יוסף ("נבי יוסוף" במקרה הזה) במערת המכפלה.

באר יעקב

באר יעקב – بئر يعقوب באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו קרוב לתל בלטה. באר יעקב נחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר שוכן בתוך כנסייה היוונית-אורתודוקסית על שם פוטינה הקדושה -Church of St Photina. המסורות היהודיות, הנוצריות, השומרוניות' והמוסלמיות מזכירות כולן באר זו אך הבאר איננה מוזכרת במפורש בתנ"ך.

וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית  (הבשורה על פי יוחנן, פרק ד', פסוק ה)

מראה כל המפה ששרדה - באר יעקב מס׳ 6
מראה כל המפה ששרדה – באר יעקב מס׳ 6

לפי המסורת הנוצרית, ישו עבר במקום וביקש מאישה שומרונית – Photina, שבאה לשאוב מים מן הבאר, להשקותו. בין השניים התפתח דו-שיח הנחשב כמשמעותי בתאולוגיה הנוצרית.

מנזר באר יעקב

הקדוש פילומנוס: ב-1979 נרצח במנזר באר יעקב הנזיר פילומנוס על ידי יהודי שפעל ממניע של "קנאות דתית" וכנראה היה מעורער בנפשו. בשנת 2009 הועלה הנזיר פילומנוס למעלת קדוש של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית ומקום פולחנו כמרטיר מתקיים במנזר באר יעקב.

ביבליוגרפיה

יואל אליצור, מקום בפרשה – גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, ידועות אחרונות-ספרי חמד, 2014

%d בלוגרים אהבו את זה: