שמות ערים במדינת ישראל – Toponymy – טופונומיה של ארץ ישראל

תיאור ירושלים הביזנטית ב"מפת מידבא"

ה-טופונומיה של ישובי ארץ ישראל מדהימה. (toponym הוא שם פרטי לעצם גיאוגרפי.) מתן שמות פטרונימיים והיסטוריים ליישובים הדשים ביטא את ההשקפה שיש לעם ישראל זכות על הארץ, ושזכות זו מעוגנת במקרא. אזרחיה היהודים של המדינה אינם תופסים בחוזק יד ארץ לא להם, אלא הם בנים השבים לגבולם ומתחברים אל שורשיהם היישוביים והאתניים.

יש שלשה/ארבעה מקורות עיקריים עליהם מתבססים שמות הישובים:

  • המקרא
  • שם נגזר משם ערבי
  • שם לצורך זכרון
  • שם סמלי

באופן כללי ניתן לומר, שהיוונים והרומאים נקטו במדיניות שמות מעורבת. בחלק מהמקומות הם שימרו את צליל את השם העברי הקדום, ובחלק אחר, בעיקר ביישובי מפתח, נתנו שם חדש.

למקומות שבהם התיישבו ערבים, והיו מוכרים כבר כנקודות יישוב קדומות, נתנו הערבים שם המשמר בצליל או במשמעות את שם היישוב הקדום.

יישובים שקמו טרם מלחמת העצמאות זכו בדרך כלל לשמות סמליים ושמות לצורך זיכרון. אבל פעמים רבות השמות היו מבוססים על הכינוי הערבי למקום אליו הגיעו, וכן שימר השם העברי בצלצול או בתרגום את השם הערבי.

ועדת שמות היישובים על יד קק"ל – הוועדה הגאוגרפית – ועדת השמות הממשלתית

אז, איך קבעו שמות ערים? ולמה היה צורך לשנות שמות? ועדת שמות היישובים על יד קק"ל הוקם בשנת 1925 על פי החלטה של דירקטוריון הקק"ל. לוועדת שמות היישובים על יד קק"ל לא היה כל מעמד חוקי, אולם למרות זאת השמות שהיא נתנה לכ-400 יישובים – הוכרו על ידי הציבור.במשך תקופה של כשנתיים בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, פעלה ליד משרד ראש הממשלה "הוועדה הגאוגרפית". ועדה זו העניקה שמות עבריים לכ-600 מקומות גאוגרפיים בנגב (גבעות, הרים, ערוצי נחלים, תלים, גאיות).יהודה זיו טען כי הוועדה לא תמיד פעלה בהגיון ולא תמיד תרגמה נכון ועיתים אף שיבשה את מהות השם וכוונתו והכל מתוך רצון לסיים תוך שנה את יותר מ-560 שמות חדשים שנדרשו בנגב. גם ועדה זו לא פעלה מכח הוראת חוק. ב-8 במרץ 1951 מינתה הממשלה את חברי ועדת השמות הממשלתית. במשך חמישים שנות פעילותה הראשונות שינתה והוסיפה הוועדה קרוב ל־9,000 שמות.

הוועדה למתן שמות עבריים לנגב

הערבים הגיעו לארץ-ישראל במאה השביעית ומצאו את השמות העבריים עדיין בתוקף ובמשך הזמן שובשו בהתאם לנטיית השפה הערבית. הוועדה קבעה שמות לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 – בין אשקלון לבין שפך נחל קדרון – 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 היו שמות יישובים. התוצאה סוכמה ופורסמה בשנת 1950. הייתה זו המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית שבה הופיע לצד השם העברי החדש גם שמו הערבי של המקום. המפה יצאה לאור לאחר הסכם שביתת הנשק עם ממלכת ירדן ב-3 באפריל 1949. בן-גוריון הורה להתעלם מהקו הירוק ובעידודו ובאישורו נקבעו שמות עבריים ליישובים, לחורבות ולעצמים גאוגרפיים בתוך תחומי ירדן – מעבר לקו הירוק בגזרה זו.

שמות הרי אילת

שמות רוב ההרים ליד אילת הם מלכי יהודה. בתקופתו של שלמה המלך מכרות בתמנע והוא השתמש בהם. שניים מן ההרים הגבוהים קרויים על שם שלמה המלך וחזקיהו. מדוע שלמה המלך לא זכה בהר הגבוה ביותר? שלמה זכה רק בהר השני בגובהו ליד הר חזקיהו שהוא ההר הגבוה ביותר. הסיבה לכך היא שרק בזמן שממלכת יהודה הייתה תחת המלך חזקיהו נכבשה אילות ועציון גבר מידי אדום ובכך הוחזרה שליטת יהודה במקום.

יישובים עם שמות לועזיים

עשרות יישובים ותיקים הספיקו להקרא בשמות לועזיים, לפני שוועדת השמות הממשלתית פעלה: הרצליה, כפר מסריק, כפר טרומן, כפר ביאליק, קריית מוצקין, בלפוריה, גבעת שפירא, כפר בלום, כפר גליקסון, כפר הס, כפר ויתקין, כפר ורבורג, כפר מונש, כפר סירקין, כפר נטר, כפר סאלד,כפר סילבר, כפר פינס, כפר רופין, נורדיה, שדה ורבורג, תל מונד, בית זייד.

שמות לועזיים בניגוד לדעתה של וועדת השמות הממשלתית

    • נצר סרני 
    • לוחמי הגיטאות
    • זרעית (כפר רוזנוואלד) – ראשי תבות של זכר רוזנוואלד עמנו יהיה תמיד
    • יהוד-מונוסון
    • שני ליבנה
    • שריגים – לי און

מתן שמות העשור הראשון למדינה

בעשור הראשון בתולדות מדינת ישראל הארץ הוצפה באחת בעלייה גדולה. הגל הגדול של ההתיישבות התחיל תוך כדי מלחמת העצמאותך ודעך בתום העשור הראשון. מאות יישובים הוקמו בארץ בפרק זמן קצר יחסית ומאות השמות שניתנו להם. מתן שמות חדשים ושינוי שמות קיימים הוא ביטוי מובהק של ריבונות. השם הראשון ב'עידן השמות' היה כמובן שם המדינה – מדינת ישראל – לא יהודה – ולא 'פלשתינה (א"י).

מדינת ישראל
מדינת ישראל

המרכזיות של חבל יהודה

רוב השמות ההיסטוריים ושמות האישים שניתנו בעשור הראשון מרוכזים בנחלת יהודה. הדבר נובע הן מטיבם של המקורות המקראיים, המדגישים את שבט יהודה ואת נחלתו, והן מצורכי הזמן. היישובים שהוקמו באותן שנים בתחום יהודה היו פועל יוצא משיקולים מורכבים שהלק נכבד מהם היה קשור למעמדה של ירושלים. ירושלים נקבעה כבירת ישראל בגלל חשיבותה ההיסטורית והדתית, אבל מצבה הגאו -פוליטי היה בעייתי. אחרי מלחמת העצמאות היא נותרה עיר קצה מוקפת. גבול עוין משלושה מעבריה, ובאזור פרוזדור ירושלים שבמערבה היו רק חמישה יישובים יהודיים. כדי לחזק את מעמדה של ירושלים, להבטיח את הרצף הטריטוריאלי שלה לשאר המדינה ולשמור על הגבולות המדיניים הצרים באזור הפרוזדור, היה צורך בעיבוי ההתיישבות היהודית בו . עד 1957 נוסדו באזור למעלה מעשרים יישובים, ולראשונה מאז ראשית ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל החלה ירושלים לתפקד כמרכז לאזור התיישבות יהודית.

מועצה אזורית מטה יהודה צילום:Ranbar
מועצה אזורית מטה יהודה
צילום:Ranbar

ועדת השמות הממשלתית

לתושבים כמעט ולא הייתה השפעה על קביעת שמות היישובים. על עיצוב המפה הקוגניטיווית של הארץ הופקדה ועדת השמות הממשלתית. העיקרון הבסיסי שהנחה את פעילותה היה השלטת השפה העברית על המפה. ואם היה למקום שם ערבי הוא הומר לשם עברי. ועדת השמות הממשלתית במשרד ראש הממשלה התמידה בזיהויים של השמות והאתרים העתיקים , הוסיפה שמות סמליים, פיוטיים, עצמים גיאוגרפיים, שמות גדולי העם, ראשי האומה, גיבורי ישראל , חלוצים, אוהבי הארץ ונדבניה. השמות היו על כן אבן פינה בבינוי האומה (nation building).

בחירת שם לישוב דביר
בחירת שם לישוב דביר

השפעת המקרא על קריאת שמות יישובים

בין השמות החדשים בלט חלקם של השמות ששאבו את השראתם מן המקרא. שמות היישובים זכו להתעניינות מחקרית מבחינה גאוגרפית-היסטורית, ארכאולוגית ולשונית, אך למרבית הפליאה נדחק ההיבט המקראי לקרן זווית. לא ניתנה הדעת להקשרים הספרותיים וההגותיים במקרא שמהם נלקחו השמות.

השפעת שמות השבטים – ישובים שקבלו את שמם משמות שבטי ישראל

חבלי ארץ ויחידות אדמיניסטרטיוויות בארץ נושאים שמות של שבטים. בעשור הראשון לקיום המדינה התחילו להופיע שמות של שבטים כרכיבים בשמותיהן של מועצות אזוריות. התפיסה השבטית התבטאה גם בשמות יישובים. השמות השבטיים נועדו לעצב עמדה תודעתית – מדינת ישראל היא בת דמותה של ארץ-ישראל המקראית וממשיכתה ההיסטורית. השמות השבטיים ייצגו את כל שבטי ישראל שישבו בתקופת המקרא בעבר הירדן המערבי, אבל סך נחלותיהם יצר מרהב שהיקפו לא תאם את גבולות המדינה.

מעלה נפתלי
מעלה נפתלי

מקורות השראה לשמות השבטיים מתחברים לנרטיב היסטורי על עברו הלאומי של עם ישראל: ראשיתו בברכת יעקב לבניו טרם הפיכתם לעם במצרים, המשכו במסעותיהם של השבטים במדבר ובברכה שבירכם משה סמוך לכניסתם לארץ, ושיאו בהתנחלות השבטית בארץ אחרי כיבושה. לרצף הזה מצטרף פרק על שיבת ציון: צאצאי גולי בבל עולים ליהודה ומתיישבים בה מחדש. גיבוריו המקראיים של הסיפור הם יעקב, משה, יהושע בן נון, מנהיגי שבטים ובתי אב ואישים מתקופת שיבת ציון.

שמות מורכבים שאחד מרכיביהם נוקב מפורשות בשמו של סמלי העשויים משבטים שבט. קיימת קבוצה קטנה של שמות שמביעים את זיקתו של יישוב לשבטי ישראל באופן כללי, בלי לייחסו לשבט מסוים זה או אחר – אלו שמות של יישובים שנקראו על שם אבנים מאבני החושן.

הנרטיב ההיסטורי הזה שימש כמיתוס לאומי שעיצב את הזיכרון הקיבוצי. הוא שיקף את רוה הזמן, אידאולוגיות וצרכים הברתיים. על רקעו נתפרשה ההגירה הציונית לארץ-ישראל כשיבת ציון מחודשת לארץ האבות, והקמת היישובים ההדשים בה – כאנלוגיה היסטורית להתנחלות השבטית בארץ בתקופת יהושע בן נין. ההווה נעשה אפוא לעבר מחודש ומעודכן.

ערים שקבלו את שמם אלים כנענים

ערים עתיקות נקראו על שם אלים כנענים:

  • ירושלים: חוקרים משערים כי משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם.
  • בית שמש:על שם אל כנעני – שמש
  • בית אל: יש הסוברים ששמו קשור לראש הפנתיאון הכנעני אל.
  • אילת: אלת – כלומר האלה
  • ענתות: על שם אלת המלחמה ענת
  • בית דגן: סגדו לדגון
  • ארסוף: סגדו לרשף
  • בית חורון: סגדו לחורון
  • יריחו: בסגדו לאל ירח.
  • בית ירח: בסגדו לאל ירח.

ערים שקבלו את שמם משפות עתיקות אחרות

  • רחובות שבשפלה אשר קרויה על שם רחובות שבנגב.
  •  אשדוד אשר נקראה על שם אשדוד אחת מחמשת ערי הפלשתים, שם שנשתמר גם בשם העיירה הערבית ששכנה באזור עד 1948, איסדוד.
  • בני ברק, אשקלון, בית שמש ומודיעין
  • מקור שמה של באר שבע הוא במקרא (בראשית (כ"א, כ"ח-ל"א), אך היישוב אשר נוסד ב-1900 הוקם על ידי האימפריה העות'מאנית עבור מוסלמים.

ערים עתיקות אחרות קיבלו את שמן ממילים בשפות כנעניות ושפות אחרות: מערב = Europe, עותיקה = Utica

ערים שקבלו את שמם מערבית

ערים ויישובים שקיבלו את שמם מהשפה הערבית, סח'ניןרמלהראש העין ואום אל פחם.

ערים ומועצות מקומיות בישראל מנציחות אישים (גברים)

ישנם  223 אישים שעל שמם יישובים בישראל. להלן כמה מן המפורסמים.

  • הרצליה היא כנראה המפורסמת שבהן, והיא קרויה על שם בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה.
דמותו של הרצל, על-גבי מגדל מים בכניסה להרצליה, בסמוך למחלף הסירה צילום:Ori~
דמותו של הרצל, על-גבי מגדל מים בכניסה להרצליה, בסמוך למחלף הסירה
צילום:Ori~
  • נתניה קרויה על שם נתן שטראוס, איש עסקים יהודי-אמריקאי ממוצא גרמני, מבעלי רשת חנויות הכלבו מייסיס (Macy's) אשר תרם רבות למטרות ציוניות ובין היתר לייסודה של העיר
  • טבריה קרויה על שם טיבריוס, קיסר רומא בזמן יסוד העיר, בשנת 20 לערך.
  •  גבעת שמואל קרויה על שם שמואל פינלס –  נדבן ועסקן ציוני דתי -נשיא הקונגרס הציוני הראשון
  • קריית ביאליק קרויה על שם חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי
  • אור יהודה על שם הרב יהודה אלקלעי
  • יהוד קרויה ככל הנראה על שם יהודה בן יעקב, שם שנשתמר בשם העיירה הערבית יהודייה,
  • אור עקיבא הקרויה על שם רבי עקיבא
  • בנימינה קרויה על שמו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד
  • קריית מוצקין קרויה על שם ליאו מוצקין וזכרון יעקב שקרויה על שם ג'יימס (יעקב) דה רוטשילד
  • קריית שמונה מציינת בשמה את שמונת נופלי קרב תל חי
  • אריאל (הוקמה בשנת 1978) הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש, ונלקח מהתנ"ך: "הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו…" (ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א'). ביולי 2009, 31 שנים לאחר הקמת העיר, החליטה מועצת עיריית אריאל לקרוא את העיר על שם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.

ערים ומועצות מקומיות בישראל מנציחות אישים (נשים)

  • יד חנה על שם חנה סנש ולהבות חביבה על שם חביבה רייק.
  • עלי זהב על שמה של עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין
  • פרדס חנה על שמה של חנה רוטשילד, בתו של נתן מאיר רוטשילד
מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938
מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938

ערים נקראו על שם ערים עתיקות היסטוריות שחרבו

שמות המחיים שמות של יישובים מקראיים שהיו בתהומי השבטים כגון: קריית אונו, דימונה וערד

דימונה - כיכר הרצל צילום:Yaakov2
דימונה – כיכר הרצל
צילום: Yaakov2

שמות ישובים המנציחים שמות של אישים ובתי אב המופיעים ברשימות שבטיות בדברי הימים.

השמות הללו שנשאבו מספר דברי הימים. הpre מורכב מרשימות יחuס הבאות להבהיר מיהו העם, שאת תולדותיו הספר בא לתאר, והיכן הוא יושב. ברשימות מצוי מינוח משפחתי המפרט קשרי דם ויחסי שארות, שה'אב' הוא כובשו או מיישבו של המקום. אחזם, נחם, יושביה וזיתן הם שמות יחידאיים נדירים במקרא.

  • אחזם: בְּנֵי, יְהוּדָה – פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי, וְחוּר וְשׁוֹבָל…וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-חֵפֶר, וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי; אֵלֶּה, בְּנֵי נַעֲרָה  (בדברי הימים ד׳ א׳-ו׳)
  • הודיה, נהם: בְּנֵי, יְהוּדָה – וּבְנֵי, אֵשֶׁת הוֹדִיָּה–אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי; וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי. (בדברי הימים ד׳ י״ט)
  • יושביה: וְיוֹאֵל; וְיֵהוּא, בֶּן-יוֹשִׁבְיָה, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲשִׂיאֵל. (בדברי הימים ד׳ ל״ה)
  • זיתן: בני שמעון – וּבְנֵי יְדִיעֲאֵל, בִּלְהָן; וּבְנֵי בִלְהָן, יעיש (יְעוּשׁ) וּבִנְיָמִן וְאֵהוּד וּכְנַעֲנָה וְזֵיתָן, וְתַרְשִׁישׁ, וַאֲחִישָׁחַר. (בדברי הימים ד׳ ל״ה)
בית הכנסת בישוב זיתן צילום:אבישי טייכר
בית הכנסת בישוב זיתן
צילום:אבישי טייכר

ערים נקראו על שמות נשיאים, אישים ובתי אב של בני ישראל ביציאת מצרים

שמות אישים ובתי אב המופיעים ברשימות שבטיות. שמות יישובים שאינם שמות אישים נדירים בעשור הראשון למדינה. השמות נלקחים מסעות בני ישראל במדבר. שמות הנשיאים של השבטים המרכזיים שבכל דגל ודגל נקבעו בעשור הראשון למדינה כשמות יישובים. מאפרים נלקח השם אלישמע; מדן – אחיעזר ; ומיהודה, משום יתר מעלתו , גם נחשון וגם עמינדב. מראובן לא נלקח שם של יישוב, משום שנחלתו המקראית הייתה בעבר הירדן המזרחי.  (במדבר י, יד, כב, כה)

  • ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם. ועל צבאו נחשון בן עמינדב.
  • ונסע דגל מהנה בני אפרים לצבאתם. ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד.
  • ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המהנת לצבאותם. ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי.
הכניסה למושב אחיעזר
הכניסה למושב אחיעזר

ערים נקראו על מחנות בני ישראל במדבר

בני ישראל נדדו במדבר כשהם נעים במבנה מיוחד במינו : במרכז המחנה נמצא המשכן מוקף בכוהנים ובלויים, ומסביב לו שנים-עשר שבטי ישראל המחולקים לארבעה 'דגלים' – דגל הוא מחנה. דגל לכל אחת מארבע רוחות השמים. מכאן מחנה יהודה.

  • היישוב יכיני קיבל את שמו מרשימת פקודי בני ישראל במדבר : כני שמעון למשפה,ם .. . ליכין משפחת היכיני (במדבר כו , יב)
  • היישוב אהיסמך נקרא על שם אביו של האומן 'אהליאב בן אחיסמך למטה דן', שהיה עוזרו של בצלאל במלאכת המשכן (שמות לא , ו ; לה , לד – לו , ב ; לה, כג)
  • היישובים חניאל, שלומי ואחיהוד נקראו על שם נשיאי השבטים שנועדו להנחיל לבני ישראל את הארץ, (במדבר לד, י״ז-כ״ג) : אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ … לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפוד, ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שתחי )(במדבר לד, כז) . 'שלמי' נזכר במקרא רק כאן.
מושב יכיני צילום: אריאל פלמון
מושב יכיני
צילום: אריאל פלמון

ערים בשבט יהודה (ועוד) שנקראו על שמות פיוטיים וברכות לשבטים

שמות פיוטיים שנגזרו מתוך ברכות לשבטים. השמות הפיוטיים ביטאו את זיקת האזור לירושלים. בין השמות הללו שובצו כמה שמות פיוטיים שנתחברו בהשראת נבואות הנחמה שבספר ישעיה:

  • מבשרת-ירושלים (מ, ט- י)
  • מעוז-ציון (נב, א)
  • מסילת-ציון (סב, י-יא)
  • ראשון לציון: לקחה את שמה מהפסוק :רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵּׂר אֶתֵּן (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)
  • פתח תקווה: וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם (ספר הושע, פרק ב', פסוק י"ז)
פתח תקוה יוצר:Ynhockey
פתח תקוה
יוצר: Ynhockey
  • נס ציונה: לקחה את שמה מהפסוק שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ: כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן–וְשֶׁבֶר גָּדוֹל (ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו').
  • תל אביב: קיבלה את שמה מהתנ"ך- זהו שם של יישוב על יד נהר כבר שבו ישבו גולי יהודה והנביא יחזקאל: ואבוא אל הגולה תל- אביב (יחזקאל, ג', ט"ו)
תל אביב צילום: גיא חיימוביץ
תל אביב
צילום: גיא חיימוביץ

אתרים על שם בעלי חיים

 

ערים בשבט דן – קיבוץ דן או גוש דן?

חזית בית אוסישקין בקיבוץ דן צילום:מיכאל יעקובסון
חזית בית אוסישקין בקיבוץ דן
צילום:מיכאל יעקובסון

בעיה מיוחדת נוגעת לנחלת דן: האם על פי המהשבה המרחבית של העשור הראשון למדינה מצויה נחלת דן במרכז הארץ (לפי קביעת גבולות ארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים) או בצפונה? (ראה יהושע יט, מ״ז שופטים י״ה). לפני קום המדינה זוהתה נהלת דן עם נחלתו שבצפון הארץ, ואחרי קום המדינה עם נחלתו שבמרכז הארץ, אך מבלי לנטוש את הזיהוי הקודם. קו הגבול הצפוני של ארץ-ישראל נקבע בראשית תקופת המנדט נקבע בהתאם לנוסחה המקראית 'מדן ועד באר שבע'. 'דן' סימן את הגבול הצפוני של ארץ-ישראל המנדטורית. בעשור הראשון לקיום מדינה התרבתה האוכלוסייה במישור החוף שבמרכז הארץ, הוקמו בו יישובים חדשים, והתודעה השבטית שהדריכה את החשיבה המרחבית הלאומית הזמינה את ייחוסו לשבט המקראי דן. הניכוס לדן נעשה באמצעות כינוי יישובים חדשים בשמות מקראיים הקשורים לנחלת דן שבמרכז הארץ. השיוך לדן בא לידי ביטוי גם בהתבטאויות מפורשות.

אזור: הכפר הערבי הנטוש יזור יהיה אזור משום ש'״אזור״ היה מקום שעלה בנחלת שבט דן בתקופת יהושע בן-נון.

שעלבים: במגילת היסוד של קבוצת שעלבים נאמר : …תקענו יתד נאמן באדמת קדשנו בקבוצת שעלבים שבגבול מדינת ישראל, בשער עמק אילון, בנחלת מטה דן מקדם.

זיקה מפורשת לנחלת דן שבמרכז הארץ יש בכינוי 'גוש דן' , שהתאזרח בציבור אף שאיננו יחידה גאוגרפית רשמית, ובשם 'דן' שנבהר לשירות תחבורה הפועל באזור.

גוש דן - תל אביב, כפי שנראה מגג מגדל עזריאלי העגול צילום:Ynhockey
גוש דן – תל אביב, כפי שנראה מגג מגדל עזריאלי העגול
צילום:Ynhockey

ביבליוגרפיה

%d בלוגרים אהבו את זה: